המנצח דן אטינגר, הפסנתרן אלכסי וולודין והתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, לוקחים אותנו למסע גילוי של מכמני התרבות המוסיקלית הרוסית. 
 
צ'ייקובסקי: סימפוניה מס' 4 אופ' 36 בפָה מינור

פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי הוא ללא ספק הנציג הבולט של המוסיקה הרוסית במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. מולו ניצבה קבוצת מלחינים שכללה את מוסורגסקי, את בורודין ואת רימסקי-קורסקוב, אבל המוסיקה שלהם  לא הצליחה לגמד את מעמדו של צ'ייקובסקי כ"ענק" ובין הסימפוניות שחיבר יש לסימפוניה הרביעית מקום מיוחד. ראשית, היא הוקדשה לנדז'דה פון מק, שמימנה אותו במשך ארבע–עשרה שנים והעמידה תנאי אחד 'שלעולם לא ייפגשו'. במקום שיחות אישיות כתבו השניים מכתבים וכך מתועדת בהתכתבות הסימפוניה הרביעית, שהוא מקדיש לפון מק "זו הסימפוניה שלנו" הוא כותב; בלשונו של צ'ייקובסקי "יש כאן תוגה שאופפת אדם בשבתו בבית עייף מעמל היום", בפרק האחרון הוא מצטט שיר עם רוסי מוכר  "בשדה ניצב עץ ליבנה."  

על משמעות הפרק כותב  צ'ייקובסקי "אם אינך מוצא סיפוק בעצמך, הבט סביב, צא אל בני האדם, ראה כיצד הם משתעשעים, .... אם העולם נראה לך קודר, בך האשָם. שמח באושרם של האחרים...." מיסודות אלה של התבוננות בסובבים אותו הוא רוקח את הסימפוניה הרביעית שלו. 
 

הסימפונית ראשון לציון, מקור: אתר התזמורת


רחמנינוב: קונצ'רטו לפסנתר מס' 1 אופ' 1 בפָה דיאז מינור

לא צריך להתאמץ יותר מדי כדי לגלות שהזרעים שזרע צ'ייקובסקי, נבטו גם בגינה המוסיקלית של סרגיי רחמנינוב. לכאורה המלחין והפסנתרן שכבש את העולם בנגינתו במחצית הראשונה של המאה העשרים, בונה את הקונצ'רטו הראשון על מודלים מוכרים בעיקר על הקונצ'רטו של גריג וזאת בהמלצת מוריו. אבל צ'ייקובסקי נוכח גם שם ביצירה של רחמנינוב עם צלילי הקרנות המקדימים את כניסת הפסנתרן וברמזים למוסיקה עממית.

רחמנינוב בעצמו לא שבע נחת מן הקונצ'רטו הראשון ולאחר שכבש את העולם בעיקר את הקהל בארצות הברית ובאירופה בקונצ'רטות השני והשלישי, פנה לעריכה מחודשת של הקונצ'רטו הראשון. גם לאחר העריכה המחודשת ניכרת ביצירה הרוסית המענגת כאמור, המורשת המוסיקלית מבית מדרשו  של צ'ייקובסקי.       

המנצח דן אטינגר, מנהלן המוסיקלי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, האופרה הישראלית והתזמורת הפילהרמונית של שטוטגרט ומנצח בר-כבוד של הפילהרמונית טוקיו. לאחרונה הוכרז על מינויו של אטינגר למנהלו האמנותי של בית האופרה סאן קרלו בנאפולי, הפעול ברציפות יותר מ-280 שנה  דן אטינגר מתארח בקביעות  על בימות המנצחים  במטרופוליטן אופרה בניו יורק, בתיאטרון הלאומי החדש בטוקיו, באופרה המלכותית "קובנט גארדן" בלונדון, באופרה הלאומית בפריס, בבתי אופרה נוספים בפסטיבלים חשובים לרבות פסטיבל זלצבורג.  בישראל ניצח על הפקות רבות באופרה הישראלית ועל הפקות הענק 'לה טרוויאטה' בכיכר רבין בתל-אביב, 'שמשון ודלילה', 'נבוקו' ו'ריגולטו' בפארק הירקון גני יהושע, בהן חזו עשרות אלפי צופים. לאחרונה ניצח על הפקת "יבגני אונייגין" עם תזמורת האופרה הלא היה התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ובסוף החודש ישובו אטינגר ונגני התזמורת הסימפונית ראשון לציון להפקה חדשה ומרשימה של "לה טרוויאטה" באופרה הישראלית . 
 

דן אטינגר, צילום באדיבות הפילהרמונית שטוטגארט


הפסנתר אלכסי וולודין, שנולד בלנינגרד, למד באקדמיה על שם גנסין וקונסרבטוריון באותה העיר בהדרכת אגדת הפסנתר אליסו ויסאלאדזה. זכיה בתחרות גֶזֶה אנדָה בשוויץ בשנת 2003, הקפיצה אותו למרכז ההתעניינות הבינלאומית והוא מתארח בקביעות על בימותיהן של תזמורות צמרת עולמיות בהן הפילהרמוניות של סנט-פטרבורג, שוויץ המערבית, יפן החדשה, תזמורת הרדיו המרכזיות בגרמניה ובפולין כשבין המנצחים איתם הופיע נמצאים בין היתר ולרי גרגייב, ולדימיר פדוסייב ומיכאיל פלטנב. כנגן רסיטלים ומוסיקה קאמרית פוקד וולודין את אולם ויגמור בלונדון, את האולמות המרכזיים בפריז, מוסקבה, אמסטרדם, פרנקפורט, מדריד ועוד כשהוא משתף פעולה בין היתר עם רביעיית בורודין, ז'אנין ינסן, מישה מאיסקי, יוליאן רחלין, רביעייות קזאלס, מודליאני וקרמונה. הקליט לאחרונה את הקונצ'רטו הרביעי של פרוקופייב בניצוח גרגייב. עוד הוא מרבה להופיע בפסטיבלים בהם בד קיסינגן, אוויאן, לילות לבנים בסנט פטרבורג, מוסקבה, סנט מגנוס ורוק ד'אנתרון  
  

אלכסיי וולודין, צילום: מרקו ברוגרייב
 
ראשון לציון היכל התרבות מאיר ניצן - מוצ"ש  15.01.22, יום ראשון 16.01.22 , 
תל-אביב, בית האופרה - המשכן לאמנויות הבמה – יום רביעי  12.01.22
רחובות, בית העם -  רחובות  יום חמישי  13.01.22

לרכישת כרטיסים