סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה הפסנתר השופני בקאמרית הישראלית
 

 
 
התזמורת הקאמרית הישראלית בקונצרט מיצירות המלחין האהוב שופן ויצירה של ברדנשווילי  


התזמורת הקאמרית הישראלית מייסודו של גארי ברתיני מעלה קונצרט מיצירותיו של פרדריק שופן ויוסף ברדנשווילי. על הקונצרט ינצח אריאל צוקרמן, פסנתר: אֶלִיסוֹ וִירְסַלָדְזֶה (גאורגיה).
 
בתכנית: שופן: קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 2 בפה מינור, אופ' 21, ברדנשווילי (1948): "אקס אנימו" ("מעומק הלב") לתזמורת קאמרית, שופן: קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 1 במי מינור, אופ' 11.
 
על האמנים:

אריאל צוקרמן, מנצח 

המנצח הראשי והמנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית מ-2015, למד ניצוח אצל יוֹרְמָה פָּנוּלָה באקדמיה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם ואצל בּרוּנוֹ וַייל בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. בשנים 2011-2006 כיהן כמנהל המוזיקלי של הקאמרית הגאורגית באינגולשטדט. את קריירת הניצוח החל כעוזרו של איוון פישר, מנצחָהּ של תזמורת פסטיבל בודפשט. צוקרמן הוא מן המנצחים המחוזרים בדור הצעיר של ישראל. עם הקאמרטה של זלצבורג סייר באירופה ועם תזמורת רדיו וינה בסין. הוא הירבה לנצח על תזמורת "אומני הצליל" (Tonk?nstler) באולם אגודת המוזיקה (Musikverein) בווינה. כמו כן ניצח על הפילהרמונית הישראלית והפילהרמונית הצ׳כית, הפילהרמונית הצפון-גרמנית ברוֹסְטוֹק והפילהרמונית של פּוֹזְנָן בפולין, התזמורות הסימפוניות של ירושלים, לונדון, לוצרן, באזל ובמברג, התזמורות הקאמריות של ציריך, שטוטגרט וברמן, תזמורת האופרה הממלכתית במינכן, תזמורות רשויות השידור של מינכן, הנובר, קלן, זַרְבְּרִיקֶן ו-KBS בסאול, תזמורת פסטיבל בודפשט, התזמורת הלאומית הדנית, תזמורת היידן של בּוֹלצָנוֹ שבאיטליה, ועוד.

בסיבוב הופעות ראשון ביפן ניצח על "הפילהרמונית היפנית החדשה" במכלול הקונצ'רטי הפסנתר של בטהובן עם הפסנתרנית הגיאורגית המהוללת אֶלִיסוֹ וִירְסָלַדְזֶה. מאסטרו צוקרמן החל את הקריירה המוזיקאלית שלו כחלילן, ועל נגינתו זכה בפרסים בתחרויות בין-לאומיות רבות. גם היום הוא מרבה להופיע כחלילן סולן . 
 

אריאל צוקרמן, צילום: מיכאל פאביה

אליסו וירסלדזה, פסנתר

נצר למשפחה שוחרת תרבות ואמנות בטביליסי בירת גאורגיה, החלה ללמוד נגינת פסנתר בגיל שמונה. מורתה הראשונה הייתה סבתָהּ, פרופ' אנסטסיה וירסלדזה, פסנתרנית רסיטלים ופדגוגית בקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי. אליסו נרשמה ללימודים באותו קונסרבטוריון, ומשסיימה את חוק לימודיה שם וזכתה במקום השלישי בתחרות צ'ייקובסקי הבינלאומית לפסנתר במוסקבה (1962), החליטה להמשיך בלימודיה בקונסרבטוריון מוסקבה, שם היו בין מוריה יעקב זק והיינריך נויהאוס. בשנת 1966 קצרה את הפרס הראשון בתחרות הפסנתר הבינלאומית ע"ש שומאן בצְוִיקָאוּ שבגרמניה, ומאז היא מחלקת את זמנה בין הוראה - כפרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון מוסקבה ובבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן - לבין נגינה בקונצרטים.

כסולנית הופיעה בכל רחבי אירופה, בצפון אמריקה וביפן עם תזמורות כגון הפילהרמונית של סנט פטרבורג ותזמורת פילהרמוניה המלכותית של לונדון, תחת שרביטיהם של ר' ברשאי, ק' קוֹנְדְרָשִין, ר' מוּטי, ק' זַנְדֶרְלִינְג, ו' סָוָאלִיש, י' סְבֶטְלָנוֹב וי' טֶמִירְקָנוֹב. בקונצרטים קאמריים היא מרבה להופיע עם הצ'לנית נטליה גוטמן ועם רביעיית בורודין ורביעיית טַנְיֵיֵב. כמו כן היא מעבירה רסיטלים וכיתות אמן ברחבי תבל ומרבה לשמש כשופטת בתחרויות פסנתר בינלאומיות. וירסלדזה ידועה בפרשנותה ליצירות מוצרט, בטהובן, שומאן ושופן. עם זה, אין נעדרות מן הרפרטואר שלה גם יצירות של מלחינים בני זמננו. 


אליסו וירסלדזה, צילום: Nikolai Puschilin
    
פרדריק שופן, מלחין

פרדריק שופן (1849-1810), גדול פסנתרני פולין ובכיר מלחיניה, נולד בזֶ'לָזוֹבָה ווֹלָה שבמרכז פולין. בגיל שש החל לקבל שיעורי פסנתר ובגיל 16 החל ללמוד בבית הספר למוזיקה באוניברסיטת ורשה. כבר אז נולדו כמה מיצירותיו החשובות. ב־1829 יצא למסע הופעות בווינה והצליח הן כפסנתרן, הן כמלחין. בעת ביקורו השני בווינה שמע שבפולין פרץ "מרד נובמבר" נגד האימפריה הרוסית וידע שמעתה הוא גולה. ב-1831 יצא לפריס דרך גרמניה, ומאז לא שב למולדתו. בסלוני פְּלֶיֶל הוצגה לפניו עִדית חיי המוזיקה של פריס ובזמן קצר הוצף בהזמנות לתת שיעורי פסנתר. לצד זה פרסם את יצירותיו. ב-1836 פגש את הברונית דוּדֶבָן, שלשם שיווקה כסופרת בחרה בשם הגברי ז'ורז' סַנד, ושופן נותר עימה בקשר זוגי עד סוף חייו כמעט. במלאכת ההלחנה התרכז שופן, ה"מוצרט שלנו" ככינויו בפי הפולנים, בעיקר במוזיקה לפסנתר. לצד מגמות אוניברסליות השקיע ביצירתו סממנים פולניים רבים. 

יוסף ברדנשווילי, מלחין 

נולד ב-1948. קיבל דוקטורט מן האקדמיה למוזיקה של טביליסי ב-1976, ועד לעלייתו ב-1995 לימד באלמה מאטר שלו, כיהן בראש מוסדות מוזיקה ומשרד תרבות מחוזי והפיק פסטיבלים. היום הוא נמנה עם סגלי בית הספר הגבוה למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב והאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. הוא הלחין יותר ממאה יצירות, ובהן  ארבע אופרות. מיטב התזמורות הישראליות ביצעו את יצירותיו, ובהן הפילהרמונית הישראלית בניצוח מהטה. הלחנותיו הושמעו גם באיטליה, אנגליה, ארה"ב, גרמניה, ספרד, צרפת, קנדה ורוסיה, בניצוח המאסטרי בירון, גרגייב, הולרונג, מינץ, צוקרמן, קחידזה, שמבדל ועוד. מאסטרו ברדנשוילי זכה ביותר מתריסר פרסים בגיאורגיה ובישראל. 

ברנדשוולי-01.jpg
יוסף ברנדשווילי, צילום: דודו בכר

 
על היצירות: 

שופן - קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 2 בפה מינור

הקונצ'רטו לפסנתר הראשון מבין שניים שיצר הושלם ב־1829. הוא מסומן כמס' 2 רק משום שתוויו התפרסמו באיחור-מה. בבכורה בוורשה, במארס 1830, היה המלחין גם הסולן. כבר בפרק א' ניכר חוסר העניין של שופן בתזמורת. רק בהיכנס הפסנתר לפעולה, המוזיקה ניעורה. השיח בין הפסנתר לתזמורת, שהוא רכיב מרכזי ורב-דרמה בקונצ'רטי של היידן, מוצרט ובטהובן, נדיר כאן. הפסנתר של שופן הוא הכוכב והתזמורת תאיר, תשקף, תהדהד. פרק ב' הוא נוקטורן מרהיב. התזמורת תומכת בסולו פסנתרני לא קל. אם הוא נשמע זורם כפלג מים, סימן שהסולן יודע את מלאכתו. פרק ג' מציג את מורשתו הפולנית של שופן: קִצבי מזורקהמוליכים אל סיום מלהיב. 



הקאמרית הישראלית, צילום: Michael Pavia


יוסף ברדנשווילי - אֶקְס אַנימוֹ ("מעומק הלב") לתזמורת קאמרית

דבר המלחין על יצירתו: "את 'אקס אנימו' הזמינה ממני התזמורת הלאומית של ליאון ב-2018. אני מתנצל מראש על נימת אי-הצניעות העלולה להתקבל מהמטפורה שעלתה על דעתי בשעה העבודה: חשבתי על פנינה המתגבשת בצידפה, בשל כניסתו של מיקרו-אורגניזם או גרגר חול. מדוע? כי גם יצירתי נבנתה סביב אתגר לא קל: בקונצרט שבו עמדו לשלב אותה המזמינים, שובצו גם "מיסת נלסון" של היידן והקונצ'רטו השלישי לפסנתר של בטהובן (בנגינת ראדוּ לופו האגדי). על כן הם הציעו שיצירתי תתבסס אולי על ציטוט(ים) מאחת היצירות. לבי הלך אחרי הפרק השני, לרגו, מהקונצ'רטו של בטהובן. ממנו נטלתי קדנצה הרמונית - מדומיננטה לטוניקה - הפותחת את הליווי התזמורתי, כדי שישמש נושא חוזר ביצירתי, שהיא מעין רונדו. בתור אחת האפיזודות ברונדו (הכתוב כמובן, בשפת המאה ה-21) משמש אותי מהלך מלודי מהלרגו הבטהובני, סקוונצה משתפלת, שאצלי, יליד גיאורגיה החי בישראל, קיבל גוון קצת מזרחי, רחוק מאוד מארסנל המוטיבים של הגאון הגרמני. 
 

שופן - קונצ'רטו לפסנתר מס' 1, במי מינור, אופ' 11

לבירת צרפת הביא עמו שופן את שני קונצ'רטי הראשונים לפסנתר שיצר בוורשה בגיל 20. קונצ'רטו מס' 1 נוגן במופע פרידה ממולדתו, ב 11-באוקטובר 1830. פרק א' מפתיע בפתיחה תזמורתית משולשת-משקל. בהיכנס הפסנתר לשיח, הוא עושה זאת באצילות ובעדינות שלמדנו לצפות משופן. במשחק השגור בקונצ'רטי בין הסולן לתזמורת, זוכה אצל שופן הפסנתר - איך לא? - ברוב האמרות, קצתן נמרצות, קצתן ליריות, אף כי גם הקשתנים והנשפנים - בפרקי הקצה – אינם נחבאים אל הכלים. פרק ב' קרוי "רומנצה" והוא נוקטורן רחב-יריעה. אקדמה קצרה וערנית מְפַנָּה מקום למנגינה ממיסת לב מפי הסולן, מקושטת כדבעי בתפרחות ארפג'י ובמרוצי סולמות. פרק ג' מתחיל מהוסס, ואז פולקה חוזרת שוב ושוב בין מעברים תזמורתיים כבדי משקל. את מופע הראווה הפסנתרני מוליכים לסירוגין קטעים עדינים ווירטואוזיים. אחרי הסיבוב המסכם של מחול הפולקה הפולני, דוהרת קוֹדָה בלהט אל עבר האופק. השומע כנראה שמוט-לסת וההסולן.ית מתנשף.ת.

 

רביעי, 13 יולי 2022, חמישי, 14 יולי בשעה 20:00,  מוזיאון תל אביב - אולם רקנאטי.

להזמנת כרטיסים       


למועדי מופעים >

06/07/2022   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע