סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "האשמה" ועוד
 

 
 
"האשמה" סרטו של איוואן אטאל, "הגיבור" סרטו של אסגר פרהדי, "אני לא" (ישראל 2022) ועוד


האשמה" (צרפת 2021) ****

דרמה. סרטו של איוואן אטאל. אלכסנדר (בן אטאל), צעיר צרפתי הלומד באוניברסיטת היוקרה סטנפורד שבאזור סן פרנסיסקו, שב לחופשה קצרה במולדתו, בין היתר כדי להיות נוכח באירוע בו מקבל אביו ז'אן (פייר ארדיטי), מראיין טלוויזיה בעל שם, עיטור כבוד. אמו קלייר (שרלוט גיינסבורג), הגרושה מז'אן, היא עיתונאית בעלת אג'נדה של מאבק באלימות מינית של מהגרים המגיעים לצרפת.

היא חיה עם בן זוג חדש, אדם (מתייה קסוביץ'). כשאלכסנדר מתארח בביתם הוא מתוודע למילה (סוזאן ז'ואנה), בתו של אדם מקשר הנישואין שלו בעבר לאישה יהודייה אורתודוכסית. כשאלכסנדר יוצא למפגש של חבריו לשעבר מהתיכון, אמו מציעה למילה להתלוות אליו וכך יכירו זה את זה. השניים הולכים יחד למסיבת החברים, מבלים שם ולמחרת מופיעים שוטרים בביתו של ז'אן ועוצרים את אלכסנדר. החשד: הוא אנס את מילה, שהגישה נגדו תלונה. מכאן עוברת זירת העלילה בעיקר לבית המשפט. ומאחר שלא היו עדים לאונס בו נאשם אלכסנדר, זו מילה של המתלוננת נגד שלו. ואז מתחיל קרב גרסאות, והאמינות היא שתכריע. 138 דקות. האשמה


האשמה-טריילר - YouTube

 
 
  
 


אירוע כמו זה שאירע בין מילה ואלכסנדר הוא היום טעון ונפיץ במיוחד. איך שלא נסתכל על זה, בעידן Me too יש משקל יתר לתלונות של נשים לעומת גרסאות הגברים, והסרט הזה, המבוסס על ספרה של קרין טויל, לא עושה לצופה הנחות. מילה, המתלוננת, שאמה יהודייה דתית, היא אמנם בחורה שאינה שמרנית וחסודה, מרגישה שהושפלה על ידי הנאשם אלכסנדר, מסיבות שתראו בסרט, ולא נעשה לכם ספוילר, אבל האם הכעס שלה כלפיו הפך לנקמנות, שתורגמה להאשמה באונס? ומהצד שלו, האם מה שקרה ביניהם היה בהסכמה או שנחצו כאן גבולות והדברים נעשו בכפייה? בית המשפט נדרש לסוגייה מורכבת, שהופכת טעונה עוד יותר משום שזה קורה בתוך המשפחה. בנה של קלייר אנס לכאורה את בתו של בן זוגה, אדם. ולכך נוסיף את העובדה שהוריו של האנס לכאורה הם מוכרים למדי בציבוריות הפריזאית, אפילו סלבריטאים, אפשר לומר, מה שעשוי או עלול להפוך אותם לפריווילגים.  בראשית הסרט אנחנו נחשפים גם לטמפרמנט המיני החצוף, אולי גם בוטה, של אלכסנדר מול האקסית שלו, מה שעשוי אולי לתת לנו רמז להתנהגותו והתנהלותו של מילה – ואת האקט ביניהם אנחנו לא רואים, אם כי אנחנו נחשפים לפלאשים קצרים של האירוע.

בסיכומו של עניין, איוואן אטאל יצר דרמת בית משפט מרתקת כשכוכביה המרכזיים הם רעייתו (גיינסבורג) ובנם במשחק אפקטיבי, כשלצידם כוכבים מעולים, עתירי קבחות, כמו ארדיטי וקסוביץ', מה שהופך זאת לסרט משפחתי מסקרן. וגם בתוך המבנה הפנימי של הסרט ישנם מתחים בין בני המשפחות, הכרוכים זה בזה עד שכמעט לא ניתן להפריד ביניהם. אטאל אומר שבכל הקשור להתנהלות בבית המשפט הוא ספג השראה מסידני לומט ו"12 המושבעים" הקלאסי שלו. "האשמה" הוא סרט שמשאיר בנשימה עצורה לכל אורכו, ומפתיע בכל רגע מחדש.                    



האשמה, צילום: Jerome prebois

"הגיבור" (אירן 2021) ****


דרמה. סרטו של אסגר פרהדי. רהים (אמיר ג'דידי) יושב בכלא משום שלא הצליח להחזיר סכום גדול של כסף שלווה והפך לבעל חוב עם חדלות פירעון. הוא מקבל חופשה קצרה, ויוצא בתחושה שעליו לעשות הכל כדי לא לחזור לכלא. בדרך לבית משפחתו הוא פוגש את אהובתו, פרקונדה (סחר גולדוסט). השניים מוצאים ארנק ובו מטבעות זהב, אבל כשהם בודקים את ערכם מתברר להם שהסכום לא קרוב אפילו לחוב שלו. השניים בוחרים באסטרטגיה מתוחכמת אחרת. הם מפרסמים מודעה בה מתבקש מי שאיבד את הארנק עם מטבעות הזהב לבוא ולקבלו. מגיעה אישה לבית משפחתו של רהים והארנק עם המטבעות נמסר לה. בזכות האקט הזה הופך רהים לגיבור מקומי. כולם משבחים את העובדה שהוא בחר להשיב את האבדה לבעליה ולא להשתמש בה לכיסוי חובו. מראיינים אותו לטלוויזיה ונערכת מגבית  מיוחדת עבורו ורבים תורמים לו בזכות הדימוי של אדם אמין וישר שנוצר לו. הוא מצליח להשיג את הסכום אותו הוא חייב, אלא שאז מתחילות להתעורר שאלות בדבר אמיתות העניין ועולה חשד שהכל מבוים ומדובר בהצגה אחת גדולה שנועדה לחלץ אותו מהצרה אליה נקלע. עם מוחסן טנאב-זאדה, פרשתה סדר ערפאי. 128 דקות. הגיבור


https://www.youtube.com/watch?v=aDQCgZ4Uapo

 

 


הבמאי האיראני אסגר פרהדי זכה כבר פעמיים באוסקר הסרט הזר, על "פרידה" (2011) ו"הסוכן" (2016), וגם סרט זה היה מועמד לפרס היוקרתי. אגב, סרטו הקודם, "כולם יודעים" (2018), צולם בספרד, דובר ספרדית וכיכבו בו פנלופה קרוז וחביאר ברדם, ואילו "העבר" (2013), בכיכוב ברניס ביז'ו, צולם בצרפת. פרהדי עוסק בסרטיו כמעט תמיד בסיפורי מוסר, כאלה שיש בהם שני צדדים למטבע. הוא גם מומחה גדול ליחסי אנוש. כמו פסיכולוג הוא יודע לנתח מהלכים שמבצעים בני אדם ולהבין כיצד פועלת הדינמיקה המניעה אותם לפני ומאחורי הקלעים. כל סיטואציה שהורכבה על ידו הוא מקלף לאחר מכן שכבה אחר שכבה, כדי להגיע לגרעין הגבישי שלה.

אלה בעיקר הדיאלוגים, היומיומיים אבל המופתיים שלו, שעושים את העבודה. "הגיבור" הוא סרט קלאסי שמתאר מצב אנושי מוכר בו אדם עולה מבירא עמיקתא לאיגרא רמא, ולבסוף נופל בחזרה, כשבכל רגע נתון אתה מתלבט עם עצמך האם רהים (וחיוך מיליון הדולר של השחקן המגלם אותו אמיר ג'דידי) הוא נוכל מתוחכם ומניפולטור, או אדם נאיבי שהולך שולל על ידי המזימות שהוא יזם. כנראה שלעולם לא נדע. פרהדי משכיל גם  לשרטט פרופיל מדויק של החיים האיראניים המודרניים וגיבוריו הם לרוב בני המעמד הבינוני. הוא במאי חברתי ובמובנים מסוימים גם פוליטי. דרך מצבים פרטיים הוא מציג את פניה של מדינתו, על היפה והמכוער שבה.
ואם יש לו ביקורת היא תוגש בצורה אגבית, מרומזת ומתוחכמת.               


הגיבור, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב




"אני לא" (ישראל 2022) ****


דוקומנטרי. סרטו של תומר הימן. אורן לוי הוא תלמיד פנימייה הרוצה שיאהבו אותו, אבל נרתע מכל מגע פיזי, שלא לדבר על ניסיונות לחבק אותו, אפילו מצד הוריו. הוא גם כועס על כל ההגדרות שניסו לתפור לו לכל אורך חייו. אורן חולם להיות במאי קולנוע, משקיע בתחום ודרך תיעוד עצמי בווידאו הוא מתבונן על העולם ותוך כדי כך נאבק כדי להבין מי הוא ומהי זהותו. בין תחנות חייו: אימוצו מגואטמלה על ידי גבר ואישה ישראליים, היחסים המורכבים שלו עם הוריו וגם עם אחותו, שאף היא אומצה מגווטמלה. אורן, המאובחן כבעל תסמונת אספרגר, יוצא עם הוריו ואחותו למסע לארץ הולדתו, כדי להכיר את הוריו הביולוגיים, עוד שלב בהתפתחותו האישית. 95 דקות. אני לא



https://www.youtube.com/watch?v=K5RggFf8L08

 

 



תומר הימן יודע ללא ספק למצוא אנשים מעניינים שיעמדו במרכז סרטיו. ב-2015 היה זה אוהד נהרין ("מיסטר גאגא") וב-2018 יונתן לנגר ("יונתן אגסי הציל את חיי"- זוכה פרס אופיר). גיבורו זה היה, אגב, כוכב פורנו בסרטי הומואים. הפעם הוא הלך אולי לקוטב השני ובחר למקד את מצלמותיו בצעיר בעל תסמונת אספרגר, ילד שאומץ בגוואטמלה, וכך גם אחותו הקטנה. הוא שואף להיות במאי קולנוע ומתעד את חייו בווידאו (בהחלט ייתכן שהוא סוג של אלטר אגו של הבמאי).

כל אלה הינם מרכיבי חיים מרתקים עבור הימן כדי להשתמש בהם על מנת ליצור פרופיל אישי מרתק של אורן, שגם אישיותו שלו מרתקת בזכות עצמה. במובן של סיפור אנושי, הסרט הזה מכיל נתון פתיחה יוצא דופן: הורים מכילים שבחרו לאמץ שני ילדים בגוואטמלה ומגדלים את אורן עם הקריזות שלו בסבלנות אין קץ. ומכאן לתחנות החיפוש העצמי של הגיבור עצמו, ששיאן הוא בהיכרות ראשונה עם הוריו הביולוגיים והאחים הרבים שיש לו באותה ארץ רחוקה, גיאגרפית, תרבותית ומנטלית. הימן יצר סרט מרגש ומהפנט, המלמד אותנו להתקרב אל השונה, המקרב בין תרבויות
ומציג את הרבגוניות הבלתי נלאית של הטבע האנושי. 



אני לא, צילום: תומר הימן


"אוהב אותך צ'ארלי" (ישראל 2022) ** וחצי

קומדיה. סרטו של שי כנות. גיא (מיכאל אלוני) הוא במאי טלוויזיה אמביציוזי המתמחה בז'אנר הריאליטי. הוא יוצא עם צוות הצילום הביזארי שלו לתעד מפגש בין זמרת נוצצת שכינויה סאנשיין (נועה קירל), הדבר הכי לוהט במדינה, המתארחת לשבוע בביתו של צ'ארלי (אלון אבוטבול), ראש משפחת פשע אקסצנטרי ומשפחתו המוחצנת. העניין הוא שהזמרת לא מודעת לזהותו של מארחה. גיא טרוד גם בעניין אחר: רעייתו עומדת להביא ילד לעולם והוא מתנועע בין העולמות. כך נוצר מפגש בלתי אמצעי בין עולם הבידור ועולם הפשע. צ'ארלי ומשפחתו מתמרנים את צוות הצילום ואת הכוכבת הצעירה ומדרדרים אותם לעולמם האפל והקטלני. עם אליעד נחום, עדי הימלבלוי, אוראל צברי, משה פרסטר, ליאור דובדבני, לין אשרוב. 95 דקות. אוהב אותך צ'ארלי


https://www.youtube.com/watch?v=MdNtPN-uxUE

 

 




שי כנות הוא מהבמאים שיודעים לתפוס את הרגע וליצור עבודות קולנוע שמתאימות לזמנן, הן מבחינת הטרנדים והן מבחינת הנפשות הפועלות המובילות בסרטיו. נזכיר את "אהבה קולומביאנית" (2004), "שושנה חלוץ מרכזי" (2014), "איביזה" (2015) ו"ארבע על ארבע" (2016). ובאשר לסרט הנוכחי: על כוחו של הריאליטי במקומותינו לא צריך להרחיב את הדיבור, גם לא על כוחם של נועה קירל ומיכאל אלוני, שני תפוחי אדמה לוהטים בבורסת עולם הבידור כאן (הוא כידוע שחקן ויוצר מובחר ומחונן במיוחד, שגם יש לו את הלוק הנכון, והיא היום זמרת-על ומכתיבת אופנה לנוער). ומה שהסרט הזה מנסה לעשות פשוט מאוד: לאותת לצעירים שזה המוצר הכי עכשווי והכי נכון עבורם כרגע.

ברשימת מושכי הקהל לא נשכח גם את אלון אבוטבול בעל הנוכחות המאפיונרית המצמררת. בני משפחות פשע תמיד היו כאן סלבריטאי צמרת. העניין הוא שכל התמהיל הזה נראה אולי כמו "הנוסחה הנכונה", אבל התסריט לא כתוב טוב, הסרט לא מצחיק, ובכלל – איך יודעים שזה מה שהצעירים רוצים לראות? וגם אם יודעים - האם לעשות סרטי נוסחה לצעירים, שיגרפו כמה שיותר כסף, זו חזות הכל? חברת ההפקה שעומדת מאחורי הסרט תאמר קרוב לוודאי שזה האלמנט היחידי החשוב. ואם זה כך - חבל מאוד.



אוהב אותך צ'ארלי, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג



"אחרי שנפלנו" (ארה"ב 2021) *

דרמה. סרטה של קסטיל לנדון , על פי ספרה של אנה טוד. אהבתם של טסה (ג'וזפין לנגפורד) והרדין (הרו פינס טיפין) אמנם חזקה מתמיד, אבל היא מתחילה לחוות משבר. טסה מקבלת הצעה לג'וב חלומות בסיאטל ומספרת על כך להרדין אהובה. הוא לא מתלהב מהרעיון שיצטרך לנסוע איתה ולחפש שם את מקומו. הוא היה מעדיף שהם יישארו יחד בקן האהבים שלהם. עד מועד נסיעתה הם מבלים יחד כמה שיותר, כשהרדין מקווה להניא את טסה מתוכניתה. אבל היא מחליטה לנסוע למרות הכל, ומערכת היחסים ביניהם עוברת לתפקוד בשלט רחוק. בשלב מסוים מגיע הרדין לבקר את טסה בסיאטל והם מתאחדים שוב לזמן מה.

האתגר הבא שלהם יהיה לטוס ללונדון, לחתונתה של אמו של הרדין, וגם על כך יהיו להם חילוקי דעות, עד שימצאו פיתרון. שניהם הרי לא יכולים זה בלעדי זה, ואהבתם אמורה להימשך לנצח, למרות הקונפליקטים והקשיים בדרך. 98 דקות.    אחרי ש... נפלנו

https://www.youtube.com/watch?v=l2cLjFtFkvE

 



תחילה היה "אחרי ש..." (2019), אחר כך "אחרי שהתנגשנו" (2020). וכעת מגיע "אחרי שנפלנו", פרק שלישי בסדרת הרומנים הרומנטיים-קיטשיים לבנות ולבני הנעורים, שעובדו לקולנוע. וגם כאן אין כמעט שום דבר חדש. שני האוהבים ממשיכים להתענג זה על זה, להתחבט ב"צרות של עשירים", כמו האם לעבור יחד לסיאטל, מקום עבודתה החדש של טסה, או לטוס ללונדון, לחתונת אמו של הרדין. אכן החלטות הרות גורל. זה שהספרים והסרטים האלה פופולריים ופוגעים בול בלבו של קהל היעד, זה ידוע, אבל אני לא מצליח למצוא כאן שום ערך מוסף. העלילה נמרחת, הדיאלוגים שטחיים ונבובים, וכל הרומנטיקה הזו נראית מלאכותית ומזויפת.

אפילו בסצנת בריכה באווירה ובתאורה אינטימית, הרדין קורע אט אט ובתנועה מחרמנת את אריזת הקונדום, מצטייד בו ובא אל טסה מאחור על שפת הבריכה, כשהם במים. וכל זאת לאט לאט, עם מוזיקה מלטפת ברקע. כמה רומנטי. הסרט מסתיים באקורד של טלנובלה (בלי ספויילרים!) שלאחריו מופיע על המסך הכיתוב: המשך יבוא. אין לי מושג איך ולמה בנות ובני נוער מתחברים למוצרים הסינטטיים האלה.


אחרי ש... נפלנו, תמונה באדיבות סרטי שובל



"אש האהבה" (ארה"ב-צרפת 2022)

דוקומנטרי. סרטה של שרה דוסה. סיפור האהבה המרגש של קטיה ומוריס קראפט והסקרנות שלהם  היתה גדולה בעשרות מונים מהפחד שלהם. במשך 25 שנה הם טיפסו אל תוך לבם של הרי געש מתפרצים כדי להתקרב ככל האפשר לענני האפר, מפלי הבוץ ונהרות האש, תוך שהם מאזינים, כדבריהם, לפעימות לבו של כדור הארץ. הם הכירו מקרוב את הרי הגעש המעשנים של איסלנד, הוואי, זאיר, איטליה, קולומביה ויפן, דגמו אותם, מדדו ובעיקר תיעדו – בתקווה ששאר העולם יתאהב גם הוא. סיפורם מובא בקריינות של מירנדה ג'ולי. 93 דקות. אש האהבה

 


 

אש האהבה, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב


"ליגת סופר פטס" (ארה"ב 2022)

אנימציה. סרטו של ג'ארד סטרן. קריפטו, הכלב של סופרמן בעל כוחות העל, חובר לחבורה של חיות מחמד שקיבלו כוחות-על בטעות ועכשיו הם נדרשים להציל את העולם ואת חברי ליגת הצדק, אותם צדה ושבתה שרקנית שמנסה להשליט סדר עולמי חדש. 106 דקות.  ליגת סופר פטס 
 


28/07/2022   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע