לגילוי יצירות מוזיקה מתקופות אחרות מתלווה בדרך כלל תחושה של סוד, קסם הפענוח של טקסט מתקופה אחרת, נקודה שבה המוזיקה משתפת פעולה עם ההיסטוריה והארכיאולוגיה. הרגע שבו אמנים מתמודדים עם ביצועי בכורה ליצירות שהתגלו שנים לאחר שנכתבו, מסקרן יותר מיצירות שזה עתה הושלמו, ומביא ניחוח של תקופה אחרת.
 
המאזין המיומן יוכל בהקשבה ראשונית לשייך את היצירה לא רק לסוגה אלא גם ובעיקר לתקופה - יצירה שהיא מעין "דרישת שלום" מוזיקלית. כך נראה הקונצרט שיתקיים ב-11 באוגוסט במסגרת כנס אקדמי שכותרתו "אל תוך האור", בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.  
 



רעות ונטוררו, צילום: Azzurra Primavera


"הקונצרט הוא סנונית ראשונה"  
 
"השם 'אל תוך האור', ובאנגלית 'Into the Light', נבחר בעצה אחת עם המוזיקולוג דיוויד פליג, חוקר שעבודותיו מתמקדות ביצירתו של גדעון קליין, אחד ממלחיני טרזיינשטט שנרצח באושוויץ", אומר יעקב פישר, יזם הקונצרט. "השם מבטא בדיוק את מה שאנחנו שואפים לעשות, להוציא את המוזיקה האבודה שהתגלתה מחדש מן הארכיונים הרבים במקומות שונים בעולם, ולהביא אותה אל הבמה - אל תוך האור".
 
"הקונצרט הקרוב", מספר עורך הקונצרט, המלחין והמעבד ניר כהן-שליט, "הוא סנונית ראשונה במיזם 'אל תוך האור', שאנחנו מקווים שיגדל ויתפתח. אנחנו רוצים להביא לקהל את המוזיקה האבודה מן התקופה הנאצית באמצעות קונצרטים, פעילות חינוכית ובעתיד גם הקלטות. אנחנו מנסים להימנע ככל האפשר מן התיוג 'מוזיקת שואה', אבל מתמקדים במוזיקה של מלחינים יהודים שסבלו מרדיפות ושהקריירה שלהם נפגעה מן האנטישמיות באירופה במחצית הראשונה של המאה ה-20".
 
כלומר, לא בהכרח מלחינים שהיו בגטאות או במחנות?  
 
"נכון וגם לא בהכרח מוזיקה שנכתבה בגטאות או במחנות. אם מלחין מת לפני או עם עליית הנאצים לשלטון אבל המוזיקה שלו הוחרמה ויצאה מן הקאנון ונעדרה מבמות המוזיקה, או שנאלץ להגר לארה"ב או לדרום אפריקה ומצא את ביתו במקום החדש - גם המוזיקה שלו נכנסת לקטגוריה". 


ניצן אלון, צילום: יפעת יוגב


 
צוות של מומחים בינלאומיים
 
הכוונה היא להציג את המוזיקה הזאת גם בהמשך, אחרי הקונצרט הקרוב?
 
"כן, ולא רק במסגרות כאלה או בתאריכים כמו יום השואה. הרעיון הוא להציג את המוזיקה הזאת בהקשרים מגוונים, של מלחינים קאנוניים לא בהכרח יהודים, או יהודיים מתקופה אחרת, או בהקשרים תֶמַטיים, גיאוגרפיים או היסטוריים, סגנוניים וכולי. אנחנו מאמינים שהמוזיקה הזו ראויה להיות חלק מן הקאנון, להגיע לקהל, יש בה ערך ועניין בגלל האיכות האמנותית שבה, או בגלל שהיא עוזרת לנו לראות אירועים היסטוריים או יצירות אחרות בקורות התרבות באותה תקופה".
 
אז המטרה היא שהיצירות ישתלבו בלוחות העבודה של סדרות קאמריות תזמורתיות למשל?
 
"בהחלט."
 
והקונצרט הקרוב הוא בעצם צעד ראשון?
 
"זה אכן הצעד הראשון. מאוד קטן, אבל מאוד משמח מבחינתנו והוא מתאפשר בזכות הקונגרס למדעי היהדות שיתקיים בשבוע הבא - כנס אקדמי גדול שישתתפו בו מאות אקדמאים וחוקרי תחומים שונים ביהדות שמגיעים מכל העולם לירושלים. המיזם הוא רעיון של יעקב פישר, שהקים את העמותה ופועל כיו"ר ומפיק האירוע. אני משמש כמנהל אמנותי-מוזיקלי ויש לנו צוות של יועצים שמורכב כמעט מכל העוסקים במלאכה בעולם היום - מוזיקולוגים, אוצרים ומבצעים ממקומות שונים בעולם".
 
מי ירצה בכנס?
 
"יישאו דברים אגנס קורי, האוטוריטה בתחום המלחינים היהודים שנרצחו בשואה בהונגריה; מייקל הַס שיושב היום בווינה בארכיון חשוב של מה שנקרא 'מוזיקה מנוּוֶנת' (ההגדרה שנתנו הנאצים למוזיקה יהודית שאסור לבצע אותה. י"ש), ובו נמצא ריכוז של מלחינים גדולים, אירופאים שגלו למקומות שונים בעולם. ירצו גם תמר מַצָ'אדוֹ, חוקרת  לשעבר ב'יד ושם' שעוסקת במוזיקה המזוהה כ'לא אמנותית' בגטאות שונים, ורמי נוידרפר שעוסק במוזיקה של גטו קובנה".
 
הארכיון בווינה שהזכרת, האין זה מתפקידו לדחוף לביצוע היצירות?
 
"הבעיה עם ארכיונים מהסוג הזה היא שהם נאבקים בתקציבים מצומצמים שמספיקים להם למיון ולקטלוג האוספים, ובמקרה הטוב הם מצליחים לעשות דיגיטציה של החומרים. רק לעתים נדירות יש להם אמצעים להוציא לאור את היצירות בצורה מסודרת". 


יעל קרת, תמונה באדיבות מארגני הקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-18 בירושלים
 

תכנית אמנותית מגוונת להפליא 
 
מה באשר לתכנית הקונצרט שיתקיים במסגרת הכנס?
 
"את הקונצרט ערכתי כך שהוא ידגים את העבודה של כל אחד מארבעת החוקרים שירצו בכנס. אחד המלחינים שנשמע מיצירותיו הוא לַסלוֹ וַיינֶר, מלחין הונגרי שהיה גם פסנתרן ומנצח, כמקובל באותה תקופה, תלמיד של זולטן קודאי שמת בגיל צעיר מאוד. הוא היה נשוי לזמרת וֶרה רוֹזָ'ה,לימים אחת המורות הידועות שעם תלמידיה נמנות זמרות מפורסמות כמו קירי טֶה-קַאנַווּאָה ודורותיאה רֶשמן. לסלו ויינר, שכאמור מת צעיר, חיבר לאשתו שירים מאוד מעניינים שאפילו ראו אור בהוצאת תווים הונגרית מוכרת, אבל לא הוקלטו מעולם. אגנס קורי, שתשתתף כאמור בכנס, עזרה לנו למצוא את השירים.
 
"בקונצרט יהיו גם שירים מגטו טרזיינשטט, שהם היותר מוכרים מבין החומרים המוזיקליים של התקופה. את היצירות ישירו זמרת המצו-סופרן רעות וֶנטוֹרֶרוֹ וזמרת האלט ניצן אלון עם הפסנתרנית יעל קָרָת, והן יכללו גם שני שירי א-קפלה. זו תכנית די מגוונת גם מבחינת שפות וגם מבחינת סגנונות - כך למשל השירים של ויינר הם ממש 'לידר', שירים אמנותיים.  
 
"עוד יבוצעו שירים של מלחין בשם רוברט פורסטנטל, אחד המלחינים הגולים שלא זכה להכשרה מוזיקלית וניכר שהושפע ממלחינים כמו הוגו וולף, והרבה שירי עם ביידיש. אלה יצירות שמציגות פן נוסף של מלחינים שעסקו בשימור תרבות שכמעט הלכה לאיבוד בגלל השואה". 
 
 
ניר כהן-שליט, צילום אורן מאיירס



הזמרות מן הסתם זכו לקראת הקונצרט להדרכה בשירת יידיש?
 
"כן. אמנם רעות ונטוררו כבר שרה שירים ביידיש בעבר, אבל זה בהחלט אתגר לצד השירים בעברית ובגרמנית".
 
והמטרה היא, כפי שאמרת, להפריח סנונית ראשונה במפעל מוזיקלי חדש?
 
"בהחלט. זה קונצרט ראשון שלנו ואנחנו כמובן רוצים למשוך אליו כמה תשומת לב שרק אפשר. זה קונצרט טרום-בכורה מבחינתנו, שכולל גם שירים מאוד מוכרים כמו 'שכב בני', 'יענקעלע' ו'פונאר'. במקביל אנחנו עובדים על קונצרט גאלה לחשיפה גדולה יותר ובקנה יש עוד תכניות קונצרט שיוקדש למלחינים הונגריים כולל מוזיקה קאמרית קונצרט אחר יוקדש למלחינים צ'כיים".    

הקונצרט יתקיים ב-11 באוגוסט 2022 בשעה 18:00 בקמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית, ירושלים. הכניסה חופשית