ברק הפסנתר
התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון מארחת את הפסנתרן המופלא אלכסיי וולודין, בניצוחו של דן אטינגר, ועם זמרת המצו סופרן: יונית שקד גולן.
וולודין ינגן את היצירה של ג'וזפה ורדי הפתיחה לאופרה "כוחו של גורל". עוד בקונצרט ביצוע בכורה ל"שירים על חיי ילדים" של זיו קוז'וקרו, הישראלי: מציאה – לאה גולדברג, בּרַאוּני (חומי) – אלן אלכסנדר מילן, הילד מחפש את קולו – פדריקו גרסיה לורקה, הילדים – ג'ובראן חליל ג'ובראן.
לאחר ההפסקה יבוצע הקונצ'רטו השני של רחמנינוב בדו מינור, אופ' 18.
דן אטינגר, באדיבות: הפילהרמונית שטוטגארט
על האמנים:
דן אטינגר, מנצח
דן אטינגר, מנהלן המוזיקלי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, של האופרה הישראלית ושל התזמורת הפילהרמונית שטוטגרט בגרמניה, והחל מעונה זו הוא גם המנהל המוזיקלי של תיאטרו סן קרלו, בית האופרה של נפולי. עוד הוא מנצח כבוד של התזמורת הפילהרמונית טוקיו אותה ניהל בעבר. אטינגר, יליד חולון, אהב לנצח כבר כשהיה תלמיד בבית הספר "תלמה ילין" שם למד במגמות פסנתר, זמרה וניצוח מקהלות. מקצועית הוא החל את דרכו כזמר בריטון, תלמידה של תמר רחום באקדמיה למוזיקה בתל אביב. לאחר שזכה בפרס פרנסואה שפירא, הוזמן להופעה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועם עוד תזמורות. לאחר ששר בכמה אופרות היה למנצח מקהלת האופרה הישראלית ולמנצח הבית של האופרה הישראלית וכן למנצח אורח של התזמורת הסימפונית ירושלים. הוא המשיך להופיע כזמר בהפקות שונות, כשביצועיו לשירים "שלושה חתולים" ו"בראשית" נחשבים כיום לקלאסיקה.
באופרה הישראלית ניצח על הפקות רבות לרבות הפקות פתוחות לקהל בפארק הירקון ובכיכר רבין, שבהן צפו רבבות. במקביל, מביתו החדש - כמנצח בית לצדו של דניאל ברנבוים באופרה הממלכתית ברלין - יצא להופעות בבתי אופרה באנגליה, בווינה, במינכן, בהמבורג, בלוס אנג'לס ובבית האופרה מרינסקי, סנט פטרבורג. הוא היה למנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית טוקיו ושל בית האופרה במנהיים. אטינגר מנצח בקביעות בבתי האופרה קובנט גארדן בלונדון, אופרת פריז, האופרה מטרופוליטן בניו יורק ועל הפילהרמונית הישראלית. הוא ניצח על הקלטות עם התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, הפילהרמונית טוקיו הפילהרמונית שטוטגרט, וכן על הקלטה עם הזמרת דיאנה דַמרַאוּ בחברת EMI ועם הזמרת אדריאן פּיֶיצ'וֹנקה ותזמורת הרדיו של ברלין בחברת 'אורפיאו'. אטינגר זכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל, במלגות המכון הישראלי לאמנות הזמרה והיה מוזיקאי נבחר של הקרן הישראלית למצוינות תרבותית. לימים שב לאקדמיות למוזיקה בתל אביב ובירושלים, למרכז למוזיקה ולסדנת האופרה בישראל כמורה בכיתות אמן לזמרה אופראית ולשירת "לידר".
יונית שקד גולן, מצו-סופרן
יונית שקד גולן, זוכת פרס ההשראה בתחרות הבינלאומית למוזיקה יהודית באמסטרדם. היא זמרת ילידת הארץ, המתמחה בשירה עממית בהגשה אומנותית. בעלת תואר אמן באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין ירושלים. הופיעה כסולנית בארץ עם התזמורות: הפילהרמונית הישראלית, האופרה הישראלית, הקאמרטה ירושלים, הקאמרית הקיבוצית, הקאמרית תל אביב, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, הסימפונית חיפה ועוד. שרה תחת שרביטם של מנדי רודן, לורין מאזל, ואלרי גרגייב, זובין מהטה דניאל אורן, ירון גוטפריד, רוני פורת, איתן גלוברזון, מנחם נבנהוייז, טליה אילן, מיכאל וולפה ואחרים. שקד גולן הופיעה בַּפסטיבלים: הפסנתר בתל אביב, מוזיקה ווקאלית באבו גוש, "אישה" בחולון, "צלילים במדבר" בשדה בוקר, הפסטיבל למוזיקה יהודית באמסטרדם, פסטיבל בטאלין ועוד.
היא שרה בקונצרטי הספרייה הלאומית בירושלים במיזם איסוף ושימור של מוזיקה ישראלית. עוד הופיעה כסולנית עם אנסמבל "אבסינת" ואנסמבל "חולות נודדים" הופעה שהניבה את האלבום "מעברים". היא מופיעה בתכניות משלה בישראל ובחו"ל בהן: "רחוקה מדאגות" – שירים על היבטיה השונים של האהבה; "נשימת האדמה" – שירים ישראלים בהשפעה ערבית בעיבודים אתנו-ג'אזיים; "גדולות מהחיים"- שירי הדיוות הגדולות בארץ ובחו"ל; "ניחוח השושנה"- מחווה לשושנה דמארי; "הזמרת מטוקומאן"- מחווה למרסדס סוסה; "מיסה קריאולה" של אריאל רמירז ו"הבלדה על מאוטהוזן" – של מיקיס תאודורקיס בגרסתה העברית. בין תקליטיה "אוסף פרטי" ו"רחוק מדאגות" הכולל שירים מפרי עטה.
אלכסי וולודין, פסנתר
אלכסי וולודין נולד בשנת 1977 בלנינגרד, הוא בוגר אקדמיית גנסין והקונסרבטוריון במוסקבה. את המשך לימודיו עשה באקדמיה הבינלאומית לפסנתר לחוף אגם קומו באיטליה. הוא זכה במוניטין בינלאומיים לאחר שזכה בפרס בתחרות גֶזֶה אַנדָה בציריך בשנת 2003. וולודין מרבה להופיע בעונה שעברה היה סולן עם התזמורות הפילהרמוניות: הסלובקית בניצוח דניאל רייסקין, בלגראד, הלאומית הרוסית והרדיו הגרמני. הוא מרבה להופיע עם המנצחים פייטרארי אינקינן וקנט נגאנו. בשנים קודמות הופיע בין היתר עם התזמורת הסימפוניות של מונטריאול, שוויץ המערבית, אנטוורפן, NHK טוקיו, הביביסי, סנט פטרבורג עם המנצחים ולרי גרגייב, סמיון ביצ'קוב, סטניסלב קוחנובסקי ורוברט רווינו.
וולודין מופיע בקביעות ברסיטלים בקונצרטהאוס וינה, פלאו דה לה מוזיקה ברצלונה, תאטרון מרינסקי, טונהאלה ציריך, פילהרמוני פריז, אלטה אופר פרנקפורט ועוד. כשותף בקונצרטים קאמריים הוא מופיע עם סול גבטה, מישה מאיסקי, ג'אנין ינסן ועם הרביעיות בורודין, קאזאלס, קרמונה ומודליאני. הקלטותיו כוללות יצירות סולו לפסנתר של רחמנינוב, ראוול, סקריאבין ושומן. הקלטתו ליצירות שופן זכתה במספר פרסים וציונים לשבח. הוא מוזמן תדירות לפסטיבלי המוזיקה החשובים באירופה. וולודין מזוהה כאמן סטיינווי.
התזמורת הסימפונית ראשון לציון, צילום: מירי שמיר
על היצירות:
ג'וזפה ורדי - הפתיחה ל"כוחו של גורל"
שתיים מן המפורסמות באופרות שלו חיבר ורדי להזמנת גופים הרחוקים ממרכז העשייה האופראי באירופה. את "כוחו של גורל" הזמינה חצר הצאר הרוסי ו"אאידה" יועדה לחנוכת בית האופרה בקהיר. ביצועי הבכורה של שתי היצירות נדחו מסיבות שונות. בשתי האופרות ורדי שינה את הפתיחה המתוכננת בפרק הזמן שבין מועד ההצגה המתוכנן למועד החדש. ב"אאידה" הפתיחה צומצמה לקטע אווירתי של פחות מארבע דקות. ב"כוחו של גורל" יצר ורדי למעשה את הפתיחה המפורסמת ביותר שלו. זוהי ללא ספק אחת היצירות התזמורתיות המבוקשות והידועות ברפרטואר התזמורתי. בדרכה הפתיחה אכן מבשרת על העוצמה הדרמטית שבהמשך. במכתב לעיתונאי ומבקר המוזיקה הצרפתי ליאון אסקוּדיֶיה, כתב:"כוחו של גורל, היא אופרה עוצמתית, יחידה במינה ובאמת ענקית. אני מאד אוהב אותה ואינני יודע אם הקהל יאהב אותה. אבל אני יודע שזו בהחלט אופרה יוצאת דופן". היום בחלוף יותר ממאה ושישים שנה מאז אותו מכתב אנו מתבוננים באופרה אחרת אבל הפתיחה היתה ונותרה יצירתו הפופולרית ביתר של ורדי באולמי הקונצרטים.
את עלילת האופרה "כוחו של גורל" רקח מחבר הליברית, פרנצ'סקו מריה פיאווה, על פי "אלוורו או כוחו של גורל" מחזהו של הספרדי אנחֶל פדרו רמירֶז, דוכס ריוואס והוסיף סצנה אחת מתוך "מחנה וַלֶנשטיין" מחזהו של פרידריך שילר. כאמור האופרה מורכבת ומתרחשת באתרים שונים ובזמנים שונים ולוקה באיכותה הדרמטית. אבל המוזיקה עושה את שלה ולמרות שהיצירה נתקלה בביקורות אוהדות יותר ואוהדות פחות, הקהל בניגוד לחששו של ורדי, אהב את היצירה. הפתיחה אינה מתיימרת לספר את עלילת האופרה בשמונה דקות. הפתיחה מכניסה אותנו לאווירה בעוצמה - כלי נשיפה שאינם מותירים ספק בעוצמה הדרמטית נשמעים בתחילת הפתיחה ובהמשך הפתיחה מתמקדת בשני מוטיבים בסיפור העלילה. מוטיב הגורל שעתיד להיות גורם משמעותי בסיומה של המערכה הראשונה, רמז לאריה של אלוורו במערכה הרביעית ונושא שני שהוא קטע פיוטי מתפילתה של ליאונורה, או מתחינתה ל"שלווה" שתבוא בשלב מאוחר באופרה. אנחנו נשבים בקסמה של הדרמה ובעיקר בנעימה המעודנת של הנבל וכלי הנשיפה, מעין אתנחתא לקראת המשך הדרמה הסוערת.
זיו קוז'וקרו - שירים על חיי ילדים
"ילדים הם ילדים הם ילדים…" אומר המלחין זיו קוז'וקרו, "הרבה לפני שהם נטענים ע״י סביבתם בכל מה שמבדיל ביניהם - כל הילדים נולדים רכים, כל הילדים אוהבים חיבוק, אוהבים שאבא או אימא מניפים אותם על הידיים, אוהבים ממתקים... כל הילדים מפחדים מהחושך, מפחדים מלהיות לבד, מפחדים מהלא נודע...
המחזור ״שירים על חיי ילדים״ עוסק בהתבוננות יַלדית נבונה על העולם ועל סיטואציות טריוויאליות יומיומיות בחיי ילדים. בקונספט של היצירה, באופי הטקסטים ובשם המחזור מתקיים הדהוד רחוק, על דרך הניגודיות, ליצירתו של גוסטב מאהלר ״שירים על מות ילדים״.
מציאה - לאה גולדברג
חֲבֵרִים, מִי יוֹדֵעַ
מַה מָצָאתִי בָּרְחוֹב?
לֹא מַטְמוֹן, לֹא מַטְבֵּעַ
מָצָאתִי בָּרְחוֹב.
לֹא עָלֶה וְלֹא פֶרַח,
לֹא כַּפְתוֹר מְנַצְנֵץ,
מָצָאתִי בַּדֶרֶךְ
מִתַּחַת לָעֵץ.
חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִם
מָצָאתִי בָּרְחוֹב,
בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִם
תַּחַת עֵץ שֶׁבָּרְחוֹב.
חֲתִיכָה שֶׁל שְׁמֵי תְכֵלֶת
עֲמֻקָּה וּצְלוּלָה,
כָּךְ, פָּשׁוּט, הִיא מֻטֶלֶת
בַּשְּלוּלִית הַגְּדוֹלָה.
וְגַם קֶרֶן שׁוֹבֶבֶת
שַׁבְרִירִים-שַׁבְרִירִים,
בַּשְּלוּלִית מְהַבְהֶבֶת
בְּמַיִם טְהוֹרִים.
וְאוֹרוֹת הָעֵינַיִם
וּמַה טוֹב לִי, מַה טוֹב:
חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִם
מָצָאתִי בָּרְחוֹב!
חומי – א. א. מילן
בפינת חדר המיטות וילון גדול,
מישהו חי מאחוריו, אני לא יודע מי הוא;
נדמה לי שזה חומי, אני לא בטוח.
(גם האומנת לא בטוחה.)
הצצתי מאחורי הוילון אבל הוא הסתלק במהירות -
חומי ושכמותו אינם עוצרים לומר "מה שלומך?"
הם ממהרים להתפתל כי הם רגישים לדגדוג
(כך אומרת גם האומנת.)
הילד מחפש את קולו - ג.ג. לורקה
הילד מחפש את קולו.
למלך הצרצרים היה אותו.
בטיפת מים
חיפש הילד את קולו.
אני לא רוצה את קולו לדיבור;
אעשה ממנו טבעת
שתישא את השתיקה שלי
על האצבע הקטנה שלו.
בתוך טיפת מים
חיפש הילד את קולו.
הקול השבוי, מרחוק,
הוא לבש חליפת צרצר.
הילדים - ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן
יַלְדֵיכֶם אֵינָם יַלְדֵיכֶם
כִּי פְּרִי גַּעְגּוּעֵי הַחַיִּים אֶל עַצְמָם:
בָּאִים הֵמָּה דַּרְכְּכֶם אַךְ לֹא מִכֶּם,
חַיִּים עִמָּכֶם אַךְ אֵינָם שַׁיָּכִים לָכֶם.
תְּנוּ לְיַלְדֵיכֶם אֶת אַהֲבַתְכֶם אַךְ לֹא אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם,
כִּי לָהֶם הֲגִיגֵיהֶם.
גּוּפָם יִשְׁכֹּן בְּבָתֵּיכֶם, אַךְ לֹא נִשְׁמָתָם
כִּי נִשְׁמָתָם מִסְתּוֹפֶפֶת בְּבֵית הַמָּחָר-
שָׁם לֹא תּוּכְלוּ לָבוֹא אַף בַּחֲלוֹמוֹתֵיכֶם.
אֶפְשָׁר לָכֶם לַחְפֹּץ לִהְיוֹת כְּמוֹתָם אַךְ אַל לָכֶם לַעֲשׂוֹתָם כְּמוֹתְכֶם,
כִּי הַחַיִּים פְּנֵיהֶם קָדִימָה לֹא אָחוֹר, וְהֵם לֹא יִתְרַפְּקוּ עַל הָאֶתְמוֹל.
זיו קוז'וקרו
מלחין, מנצח, מעבד ופסנתרן. את התארים השניים בקומפוזיציה ובניצוח סיים בהצטיינות באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. את התואר השלישי בקומפוזיציה השלים באוניברסיטת בר-אילן. כמלחין - יצירותיו בוצעו בארץ ובעולם בפסטיבלים: MATA בניו יורק, ECSA בלוקסמבורג, ISCM האירופי (של האגודה הבינלאומית למוזיקה עכשווית), ACL האסייתי, Tonraum 21 בגראץ-אוסטריה, ימי המוזיקה בסקופיה-מקדוניה, Intrada למוזיקה עכשווית בטימישוארה (רומניה), Euro Classic בברלין, חג המוסיקה הישראלית, צלילים במדבר, תחרויות האביב וקול המוזיקה בגליל העליון. יצירותיו ביצעו בין השאר האנסמבלים: l'Itineraire (צרפת), Zeitfluss (אוסטריה), Reconcil (אוסטריה), Atem (רומניה), Moscow Contemporary Music (רוסיה), United instruments of Lucilin (לוקסמבורג), ובישראל אנסמבל מיתר, אנסמבל המאה ה-21, הרביעייה העכשווית, אנסמבל טמפרה, התזמורות הסימפוניות ירושלים, הישראלית ראשון לציון, הסימפונית הצעירה ווימאר-ירושלים, הקאמרטה הישראלית, הקאמרית הישראלית, הסינפונייטה באר שבע, סימפונט רעננה, סולני תל אביב ועוד. יצירותיו יוצאות לאור במכון למוזיקה ישראלית (IMI) ובמרכז למוזיקה ישראלית (IMC).
קוז׳וקרו הוא מנצח בית בסינפונייטה הישראלית באר-שבע והופיע כמנצח עם מיטב גופי הביצוע בישראל וכן תזמורת ה Wiener Concert-Verein באוסטריה, הפילהרמונית של בוטושאן ברומניה ועוד. ניצח על הקלטות רבות בשדה המוזיקה הפופולרית וכמעבד, מפיק ופסנתרן שיתף פעולה עם גידי גוב, שלמה ארצי, דיויד ברוזה, דני רובס, אלון אולארצ'יק, שולי רנד, עמיר בניון, יהודה פוליקר,ריטה, ריקי גל, יוני רכטר, דודו טסה, רמי קלינשטיין, שלמה גרוניך, יהודית רביץ, יזהר אשדות, שלומי שבן, קובי אפללו, הראל סקעת ואחרים זיו קוז'וקרו זכה במלגות ובפרסים בהם: פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים 2015 ובפרס "תמוז" - טקס פרסי תעשיית המוזיקה הישראלית 2000. ד"ר קוז׳וקרו הוא ראש החוג לקומפוזיציה וניצוח באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים; חבר וועד הנאמנים לפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים וחבר במועצה המנהלת של איגוד הקומפוזיטורים הישראלי.
זיו קוז'וקרו, צילום: אביהו קופלביץ
סרגיי רחמנינוב - קונצ'רטו לפסנתר מס' 2 בדו מינור, אופ' 18
רק מעט יצירות ברפרטואר הסימפוני עברו תהליך יצירה מיגע ועתיר חיבוטי נפש כזה שעבר הקונצ'רטו השני לפסנתר של סרגיי רחמנינוב. כך לפחות גורסים מספר מוזיקולוגים בריטיים. בעונת הקונצרטים 1898-99 הופיע רחמנינוב כפסנתרן בלונדון ומייד הוזמן לשוב ולהופיע בעונת הקונצרטים שאחריה ולנגן את הקונצ'רטו מס' 1 שלו עם התזמורת הפילהרמונית הלונדונית. רחמנינוב, שהאמין שיצירתו המוקדמת אינה טובה דיה למעמד המכובד, הציע לחבר קונצ'רטו "חדש וטוב" במקומו. בדרכו בחזרה לרוסיה החל רחמנינוב לעבוד על היצירה, אבל נתקע ולא הצליח להתקדם. הוא ניסה להבין ממתי החל מחסום היצירה להשתלט עליו וגילה שהחסימה החזיקה מעמד שלוש שנים, מאז כישלון הסימפוניה הראשונה שלו ב-1897.
"חשתי כאדם שנפגע משבץ ובמשך זמן רב חדל להשתמש בראשו ובידיו", כתב רחמנינוב. חברים ארגנו לסרגיי 'שלהם' פגישה עם הסופר, הרוזן לב טולסטוי, פגישה, כך הם חשבו, שתסייע לו להסיר את החסימה המעיקה. לאחר המפגש עם הסופר דיווח רחמנינוב: "המפגש הסתיים באורח לחלוטין בלתי נעים. באותם ימים הערצתי את טולסטוי. כשהתקרבתי אליו ברכי רעדו. הוא אמר לי לשבת לצדו וטפח על ברכי. הוא ראה שהייתי מאד עצבני. אחר-כך כשהתיישבנו ליד השולחן הוא אמר לי: 'אתה חייב לעבוד. אתה חושב שאני מרוצה מעצמי? עבודה. אני עובד כל יום.' ועוד קלישאות מהסוג הזה".
חברים אחרים הציעו לרחמנינוב המתוסכל להיפגש עם ד"ר ניקולאי דאהל, מומחה לרפואה פנימית שהחל לרפא את מטופליו בעזרת היפנוזה ואוטוסוגסטיה. ד"ר דאהל ידע על רצונו העז של רחמנינוב לחבר את הקונצ'רטו ובינואר 1900 החל לטפל ברחמנינוב טיפול יומי. כשרחמנינוב היה רדום ומטושטש חזר הרופא באוזניו על משפטים קבועים: "אתה תתחיל לחבר את הקונצ'רטו. מלאכת החיבור תהיה קלה. הקונצ'רטו יהיה מעולה". לאחר ארבעה חדשי טיפול, רחמנינוב החל שוב לחבר מוזיקה. "הרגשתי איך אני צומח מחדש. רעיונות מוזיקליים למכביר סערו בתוכי, הרבה יותר רעיונות מאשר הייתי צריך כדי לחבר את הקונצ'רטו", הוא כתב כעבור זמן. בסתיו של אותה שנה, הוא גמר לחבר את הפרקים השני והשלישי. הוא השלים את חיבור הפרק הראשון ב-21 באפריל, 1901 והקדיש את היצירה לד"ר דאהל.
העובדה המפתיעה ביותר סביב תהליך החיבור המורכב היא שמכל ארבעת הקונצ'רטות לפסנתר שחיבר - בראשון וברביעי ערך שינויים רבים ואת השלישי קיצר מאד - הקונצ'רטו מס' 2 היה היחיד שרחמנינוב לא חש כל צורך לשנות ולו תו אחד בתום הכתיבה. רחמנינוב ניגן את היצירה בביצוע בכורה ב-27 באוקטובר 1901 עם הפילהרמונית של מוסקבה בניצוח אלכסנדר סילוטי. היצירה התחבבה על שומעיה למן הנגינה הראשונה. הפופולריות של הקונצ'רטו גאתה בשנת 1946, כשנושא מתוך הפרק השלישי היה ללהיט "ירח מלא וזרועות ריקות" שהושר על-ידי זמרים רבים, הבולט בהם היה פרנק סינטרה. הפרק הראשון של היצירה היה נושא לשיר אחר של סינטרה. הקונצ'רטו הזה שימש פסקול בסרטים רבים אחרים וכן אוזכר בחיבה רבה בספרה הנודע של איין ראנד "כמעיין המתגבר". הקונצ'רטו, העתיר בנחשולי רגש מלודיים, נשאר יצירה אהובה על פסנתרנים ועל מאזינים כאחד.
הקונצ'רטו נפתח באווירה מסתורית באקורדים של הפסנתר שהולכים וצוברים עוצמה ומובילים לכניסת התזמורת עם נושא ראשון עמום משהו. לאחר שהנושא הראשון שב ומושמע בצורות שונות, חוזר הפסנתר ומציג נושא שירי ומנוגד באפיו. את חלק הפיתוח מקדיש רחמנינוב שוב לנושא הראשון ובסוף הפרק שבים שני הנושאים ועולים תוך הדגשת האיכויות הפיוטיות שלהם. בפרק השני, מעין איור לאווירה לילית, החליל משמיע נעימה על רקע נגינת ארפג'ו (נגינת צלילי אקורד בזה אחר זה ולא ביחד) של הפסנתר, אחריו מצטרפת הקלרנית. הפסנתר מנגן קדנצה ווירטואוזית, סערה רגעית נוכחת באוויר אבל היא אינה מֵפרה את האווירה השקטה והנינוחה של הפרק כולו. השקט חוזר לקראת סיום הפרק. לאחר מספר תיבות פתיחה מציג הפסנתר נושא ראשון נמרץ בתחילת הפרק השלישי והאחרון, זהו נושא מוטורי עתיר בחיוניות. הנושא השני מלודי, זה הנושא שקסם לעולם הפזמונים של שנות הארבעים במאה העשרים, מופיע בנגינת הוויולות והאבוב. שני הנושאים מטופלים בצורות שונות לאורך הפרק, כאשר הפסנתר זוכה בקדנצות מבריקות. בסוף היצירה שב הנושא השני "הלהיטי" הפעם באורח "נכבד" ודרמטי יותר.
17 באוקטובר 2022, בית האופרה תל אביב בשעה 20:30, 18 באוקטובר, היכל התרבות ראשון לציון בשעה 20:00, 22 באוקטובר, היכל התרבות ראשון לציון בשעה 20:30, 20 באוקטובר, בית העם רחובות בשעה 20:00. מחירי כרטיסים 90-220 ₪, להזמנת כרטיסים
לינק לרכישה