סדרת "כלים וקולות" המצליחה של הקאמרטה הישראלית ירושלים ממשיכה עם "הכינור הכחול", קונצרט בו יתארח  פאבל שפורקל, וירטואוז הכינור הצ'כי, בהגשה מלאת תשוקה של יצירת המופת מאת מנדלסון. הקונצרטים יתקיימו בתל אביב, ירושלים זכרון יעקב ורחובות. מנצח: אוליבר ודר (גרמניה).  

בתכנית הקונצרט: אנדרה היידו - דיוורטימנטו לכלי קשת, פליקס מנדלסון-ברתולדי - קונצ'רטו לכינור ולתזמורת במי מינור, אופ' 64, אנטונין דבוז'אק - רומנסה לכינור ולתזמורת, אופ' 11, קאמי סן-סאנס - סימפוניה מס' 2 בלה מינור, אופ' 55.

על היצירות ועל המלחינים:

אנדרה היידו - דיוורטימנטו לכלי קשת
היידו הלחין את הדיוורטימנטו לכלי קשת ב-1987. הנה דברים שכתב על היצירה: "נוצר כמו באקראי. גיוראפיידמן, שביצע את 'תרועת מלך' שלי בברלין עם חברי הפילהרמונית הצעירה של פרנקפורט, ביקש ממני יצירה קצרה נוספת לאותו הרכב, אבל בלי קלרינט. התאריך היה קרוב ולא יכולתי לבזבז זמן על העמקה ופקפוקים. היו אלה ימות הקיץ: חופשה בצפת עם ילדיי, מחנה מוזיקלי בהדסים, ובכל מקום היצירה 'זורמת לי בראש'. אני זוכר איך נושא הפינאלה הופיע פתאום בגן שעשועים בנתניה, תוך כדי צרחות של בניי הקטנים: 'אבא תעלה אותי! סובב אותי חזק!' גם שאר הרעיונות באו בזמן נסיעות או - לחלופין - על שולחן מטבח בצפת. מצב רוחי היה קליל ועליז, והדבר מורגש ביצירה".


הקאמרטה הישראלית, צילום: יוסי צבקר


פליקס מנדלסון-ברתולדי - קונצ'רטו לכינור במי מינור, אופ' 64
הקונצ'רטו המפורסם הזה זורם טבעי כל כך בעורקי אוהבי המוזיקה הקלאסית, עד כי יש תחושה שאולי היה כאן מאז ומעולם. אשרֵי פליקס מנדלסון שעלה בידו "לגלותו"! מלאכתו של מנדלסון ארכה זמן רב. הוא - פסנתרן וירטואוז ומלחין - והכנר פרדיננד דָוִיד היו חברי ילדות והוקירו זה את זה.

אנטונין דבוז'אק - רומנסה לכינור ולתזמורת אופ' 11 בפה מינור
את הרומנסה הזאת הלחין דבוז'אק ב-1873, כשאך החל לדרוך כוכבו בצ'כיה מולדתו. דבוז'אק, מחלוצי תת-הזרם הלאומי ברומנטיציזם, ביקש, כבני ארצו סמטנה ויאנאצ'ק, להציג ביצירותיו מוטיבים ממורשות מכורתו בוהמיה ומורביה. הרומנסה החד-פרקית, אנדנטה קוֹן מוֹטוֹ, הייתה במקורה חלק מרביעייה. דבוז'אק והמו"ל זימרוק הסכימו ביניהם כי קלושים הסיכויים לשווק את הרביעייה כולה, אבל – המשיכו והסכימו - הפרק האיטי ישומר וישודרג.
 
קאמי סן-סאנס - סימפוניה מס' 2 בלה מינור, אופ' 55
את הסימפוניה הזו חיבר סן-סאנס ב-1859 והוא בן 24. הכרזת נוכחות רמה של טוטי - מיתרים, כלי נשיפה של עץ, חצוצרות וטימפני – פותחת את פרק א', כאומרת "אנחנו פה, מה עושים?" ואז מוטיב פשוט - שרשרת טרצות יורדות-עולות כתרגיל למתחילים - נמסר מן הכנר הראשי לכול. ומן המוטיב הפשוט נובט פוגטו כמו-בארוקי. בפרק ב', אדג'ו קצרצר, מהוסס ומלנכולי, כלי הקשת נעים בין סטקאטו ללגאטו, בין משיכות קשת לפיציקטי וקרן אנגלית שרה שיר צרפתי. פרק ג' הוא סקרצו דרמטי גדוש סינקופות. ובפרק ד', טרנטלה פראית, הפתעה: המרוץ פוסק, ממשיך בהיסוס ופוסק, ואנדנטינו מתנגן לו ברוך בטרם שבה הסופה לסעור עד לסוף.


אוליבר ודר, צילום: להנינג שוסיג


על המבצעים:

אוליבר ודר, מנצח
למאסטרו וֶדֶר מותר להתפאר במסורת ארוכת-השנים שמקרינה התזמורת שהוא מנהל זה רבע מאה. בעוד עשור תהיה "התזמורת הסימפונית התוּרִינְגִית" של העיר הגרמנית רוּדוֹלְשְטַדְט בת 400. היא מוזכרת בכתובים למן שנת 1635. ב-1793, כשהחלה ללוות מופעי תיאטרון, סביר שנעזרה בעצותיו הטובות של הֶר וולפגנג פון גֶתֶה, שניהל את תיאטרון רוּדוֹלְשְטַדְט מרחוק, ממקום שבתו בוויימאר.
 
מ-1997 מכהן אוליבר ודר כמנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של הסימפונית התוּרִינְגִית בעיר רוּדוֹלְשְטַדְט. מלבד זה ניצח על כ-50 תזמורות כמנצח אורח, ובהן הפילהרמונית הדרום-מערב-גרמנית בקוֹנְסְטַנץ, הפילהרמונית של יֶנָה, הפילהרמונית הסלובֵנית בלוּבְּלִיאָנָה, הפילהרמונית ההולנדית, תזמורת האופרה ההולנדית באמסטרדם, תזמורת התיאטרון הלאומי הגרמני בוויימאר, הסימפונית של המבורג, התזמורת הלאומית של אתונה והקאמרטה של אתונה. מאסטרו ודר כיהן כפרופסור אורח באקדמיות למוזיקה של פרנקפורט ושל מיינץ ובאוניברסיטת פוֹלְקְוַנְג בעיר אֶסְן.
 
פאבל שפורקל, כינור
"חשבתי לנגן את הקונצ'רטי קצת אחרת: לא ללבוש שחורים, אלא רק חולצה, מכנסיים ואולי בנדנה. רציתי להתקרב לצעירים, להראות שאינם צריכים לחשוש מקונצרטים. בינתיים הסרתי את הבנדנה, אבל יש לי כינור כחול". כך מעיד על עצמו פאבֶל שְפּוֹרקְל, וירטואוז-העל הצ'כי בריאיון רדיו. בארצו זוכה שפורקל למוניטין לא רק בקרב פוקדי הקונצרטים, אלא בקרב כלל אוהבי המוזיקה. הוא ביסס את מעמדו בשווה למעמדם של כוכבי הפופ, בזכות שיתוף הפעולה הפורה עם אמנים שאינם במסורת הקלאסית. הוא מככב בתקשורת האלקטרונית והכתובה, ולהקלטותיו תפוצה אדירה.
 
שפורקל הופיע עם הפילהרמונית הצ'כית, הפילהרמונית המלכותית של ליברפול, הפילהרמונית הסלובנית, התזמורת הלאומית הצרפתית, הסימפונית הלאומית הרוסית, התזמורת הממלכתית של ויימאר, התזמורות הסימפוניות של ורשה, טוקיו וקיוטו, הסימפונית "העולם החדש" ותזמורת הרדיו ההונגרי. הוא ניגן תחת שרביטיהם של ולדימיר אשכנזי, יִיז'י בֶּלוֹהְלָבֶק, יאן-פסקל טוֹרְטֶלְיֶה, אנדריס נֶלְסוֹנְס, ולדימיר פֶדוֹסֵיֵיב, ג'ורג' פֶּהְלִיוָנְיאָן, ליבּוֹר פֶּשֶׁק, תיאודור קוּכָר וז'אן-ז'אק קַנטוֹרוֹב. 
  
    

פאבל שפורקל, צילום: זיקה שפורקל



29 בנובמבר, שלישי ב-20:00, ירושלים: אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים, 30 בנובמבר, רביעי ב-20:00, זכרון יעקב: אלמא מרכז לאמנויות, 2 בדצמבר, שישי ב-13:00, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 3 בדצמבר, מוצאי שבת ב-20:00, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 4 בדצמבר, ראשון ב-20:00, רחובות: אודיטוריום מיכאל סלע, מכון ויצמן. מחירי כרטיסים: 120-185 ש"ח. להזמנת כרטיסים באתר התזמורת
 
לרכישת כרטיסים