הקאמרטה הישראלית ירושלים מציגה את הקונצרט "בטהובן הנצחי" -  הכנר הנודע דמיטרי ברלינסקי זוכה התחרות הבינלאומית פגניני והמנצח רני קלדרון בערב שכולו בטהובן.  

תכנית הערב: בטהובן - הפתיחה יצורי פרומתיאוס, אופ' 43, בטהובן - קונצ'רטו לכינור, אופ' 61, בטהובן - רומנסה לכינור ולתזמורת מס' 2, אופ' 50, בטהובן - סימפוניה מס' 1, אופ' 21. 
 
על היצירות:

הפתיחה יצורי פרומתיאוס

הפתיחה "יצורי פרומתיאוס" מ-1800 היא ההזמנה הראשונה מבטהובן ליצירה לבימה: בלט (הטקסט והכוריאוגרפיה אבדו). היצירה הוצגה שנה לאחר מכן ונחלה הצלחה ב-24 מופעים. אף שליצירה פתיחה, מבוא ו-16 תמונות, בשל היותה בזמנו הפתיחה היחידה מאת בטהובן גם המלחין השתמש בה בנפרד מהבלט – לפתוח קונצרטים מיצירותיו.

הקונצ'רטו לכינור ולתזמורת, אופ' 61

הקונצ'רטו היחיד לכינור מאת בטהובן, שחיבר אותו בין השנים 1804–1806. בנגינת הבכורה היה הסולן פרנץ קלמנט בן ה-21, המנהל המוזיקלי והכנר הראשי בתיאטר-אַן-דֶר-וִין, אולם הביקורות היו מעורבות – אולי מכיוון שבטהובן השלים ברגע האחרון את תפקיד הסולן, שבקונצרט נאלץ לקרוא את היצירה מן הדף. ב-1844 ניגנו את הקונצ'רטו הכנר יוזף יואכים בן ה-12 והתזמורת הפילהרמונית של לונדון בניצוח פליקס מנדלסון והביאו את היצירה, שמלחינהּ לא היה עוד בין החיים, אל לב הרפרטואר לכינור.

הקאמרטה הישראלית ירושלים, צילום: לאון בלנקליידר

הרומנסה

מקור "הרומנסה" בשירי הבלדות מימי הביניים; במאה ה-18 היו אלה מלחינים-כנרים שרתמו את איכויותיה השירתיות וההבעתיות לנגינה כלית. בטהובן חיבר את הרומנסה לכינור ולתזמורת מס' 2 ב-1802, כארבע שנים לאחר הרומנסה מס' 1 בסול מז'ור. הוראת הביצוע היא אדאג'ו קנטאבילה, כלומר איטי ושירתי; על היצירה שורה רוח של פשטות ושלווה.

הסימפוניה מס' 1 בדו מז'ור

הסימפוניה מאת בטהובן פורץ הדרך אינה פותחת בנקודת המוצא המקובלת – אקורד משולש על דרגתו הראשונה והבסיסית של הסולם, אלא דווקא על אקורד מתוח יותר, כאילו היצירה מתחילה מן האמצע; המנוחה והנחלה הטונאלית – ההגעה אל סולם המוצא, תגיע רק לאחר כמה וכמה אקורדים. בעיניי המבקרים והקהל בני הזמן הסימפוניה הייתה מקורית ונועזת, אך לא קשה לעיכול כמו שאר הסימפוניות מאת בטהובן – שבימינו נחשבות ליצירות מופת.
 
 
על האמנים:

דמיטרי ברלינסקי, כינור

נולד בסנט פטרבורג למשפחת מוזיקאים והיה הזוכה הצעיר אי-פעם בתחרות פגניני הבינלאומית לכינור בגנואה, איטליה, זכייה שאִפשרה לו לנגן בכינור הגווארנרי של פגניני עצמו. זכיותיו בתחרות הכינור הבינלאומית במונטריאול, בתחרות צ'ייקובסקי הבינלאומית ובתחרות המלכה אליזבת בבריסל הזניקו את הקריירה הבינלאומית שלו. הוא הופיע באולמות מרכזיים, ביניהם קרנגי ואייברי פישר בניו יורק, מרכז קנדי בוושינגטון הבירה, אולם סאנטורי בטוקיו, האולם הגדול בקונסרבטוריון מוסקבה ואולם הקונצרטים בתיאטרון מרינסקי.

היה סולן באולם פילהרמוני ברלין, קונצרטהאוס וינה, אלטה אופר פרנקפורט, גוואנדהאוס לייפציג ובאולם הפילהרמונית של מינכן בסיור הקונצרטים האירופי "ערב פגניני" עם התזמורת הפילהרמונית הרוסית סנט פטרבורג. הופיע בנגינת סולו עם תזמורות דוגמת הפילהרמונית של לונדון והתזמורת הרוסית הלאומית תחת שרביטם של לורין מאזל ומיכאיל פלטנייב. 
 
בעונה שעברה, ברלינסקי הופיע ולימד בין השאר במכון למוזיקה של קליבלנד, בקונסרבטוריון המלכותי ובית הספר ע"ש גלן גולד בטורונטו, באוניברסיטת תל אביב, בבית הספר למוזיקה איסטמן, בקונסרבטוריון סין בבייג'ינג, באוניברסיטה הלאומית של סינגפור ובמכון למוזיקה בתאילנד. הדריך כיתות אומן באוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס, בבית הספר מנוחין בלונדון ובאוניברסיטאות דה-פול ורוזוולט בשיקגו. הוא שימש בחבר השופטים בתחרות פגניני הבין-לאומית ובתחרות וושינגטון הבינלאומית.

ברלינסקי פרופסור לכינור במכללה למוזיקה באוניברסיטת המדינה של מישיגן. הוא מייסד סדרת כיתות האומן ע"ש דורותי דיליי, שבעת מגפת הקורונה כללה כיתות אומן וירטואליות עם תלמידיה של דיליי ובהם יצחק פרלמן ומידורי. ברלינסקי המנהל האומנותי של "הסולנים הקאמריים הבינלאומיים". הוא מייסד עמית של סדרת הקונצרטים "יובנטוס פרו-מוזיקה" בניו יורק, המעניקה התנסות בנגינת מוזיקה קאמרית לתלמידים צעירים לצד אומנים אורחים בעלי שם. הוא מנגן בכינור מעשה ידי קארלו פרדיננד לנדולפי (1759) ובקשת שבנה ז'אן-פסקל נאר (2017). 
 

דמיטרי ברלינסקי, צילום: אלינה מרטיניוק

רני קלדרון, מנצח 

נולד בישראל ב-1972. מנצח, מלחין ופסנתרן, הוא למד באקדמיות למוזיקה בתל אביב ובירושלים אצל פנינהזלצמן, מנדי רודן, נעם שריף, יבגני צירלין ויצחק סדאי והשתלם באירופה בתחום האופרה אצל ברונו ריגצ'י בפירנצה (עוזרו של טוליו סרפין – תלמידו של טוסקניני), ז'אנין רייס בפריז (הפסנתרנית של מריה קאלאס) ואחרים.

קלדרון התמנה (לחמש שנים) למנהל המוזיקלי של הסינפונייטה הישראלית באר שבע החל מעונת 2023/24. בעבר שימש בתפקיד בבית האופרה של סנטיאגו דה צ'ילה (2009 -2021) ובאופרה הלאומית של לורן בצרפת (2014 -2018). שימש מנצח אורח עם התזמורות הלאומיות של בלגיה, רוסיה, איל דה פרנס בפריז, תזמורת בטהובן בבון, התזמורת הלאומית של מונפליה, תזמורת נסיכוּת אסטוריאס באוביידו – ספרד, התזמורת הלאומית של אורוגואי, תזמורת רדיו רומניה, התזמורת הפילהרמונית של סופיה, התזמורת הסימפונית ירושלים והתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. הופיע במגוון רחב של רפרטואר אופראי צרפתי, גרמני, רוסי ואיטלקי בבתי האופרה של טורינו, דרזדן, קיל, בריסל, מונטה קרלו, ורשה, בילבאו, וינה – Theater an der Wien והאופרה העממית, האופרה המלכותית הדנית, האופרה הישראלית החדשה ועוד.

כמלחין, רני קלדרון עמל על כתיבת אופרה רחבת יריעה המבוססת על הרומן הנודע מאת ויקטור הוגו "נוטרדם דה פריז" (הגיבן מנוטרדם); את הפרלוד לאופרה ביצע בפסטיבל קולמאר בצרפת ב-2019. עוד ביצירותיו מחזורי שירים ברוסית וסצנה לירית לבס, למקהלה ולתזמורת, "אל אובידיוס" למילים מאת פושקין. כפסנתרן, הופיע בסדרות רסיטלים מוסברים – מכלול הסונטות לפסנתר מאת בטהובן, מיצירות שופן ועוד, וכן סולן ומנצח בקונצ'רטי לפסנתר מאת מוצרט. הוא דובר שמונה שפות: עברית, אנגלית, איטלקית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, רוסית ויוונית עתיקה. 


מאסטרו רני קלדרון, צילום: סטודיו סנאפ  
  
חמישי, 4 במאי 2023 בשעה 20:00, אולם ימק''א, ירושלים, מוצ"ש, 6 במאי בשעה 21:00, אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב לאמנות, ראשון, 7 במאי בשעה 20:00, אלמא מרכז אומנויות, זכרון יעקב.

להזמנת כרטיסים , טל': 02-5020503