מחווה וקריאה לפעולה

תערוכת היחיד של עפרה אייל "צל הרים" היא מחווה של אהבה ודאגה לחיים פרי, 79, מייסד גלריית "הבית הלבן" בשדות של קיבוץ ניר עוז, שנחטף לעזה ב 7.10, והיא קריאה להעלאת המודעות לשאר החטופים שנותרו מאחור. התערוכה ביוזמת המכון הצרפתי בישראל ומתקיימת בידיעת המשפחה ובתמיכתה.

האמנית עפרה אייל, שמשפחתה התגוררה בניר עוז, הרבתה לבקר ולשהות בקיבוץ. עם השנים טוותה יחסים חבריים חמים עם חיים פרי, והוזמנה על ידו פעמיים להציג בגלריית "הבית הלבן" – גלריה שהקים וניהל באהבה ובמסירות בבית נטוש בשדות הקיבוץ; מקום של חופש אמנותי המרוחק מסצנת האמנות במרכז הארץ, ולכן גם משוחרר מכבליה ומן ההיררכיות המקובלות בה.

התערוכה "צל הרים" משלבת שני סוגים של פרקטיקה אמנותית שהוצגו בשתי תערוכות היחיד של אייל בגלריה: איור דיגיטלי בשחור-לבן וציורי שמן צבעוניים על בד. איוריה המרהיבים של אייל בוראים עולם אגדתי ודמיוני ומזמינים את הצופה להפליג אל מחוזות הפנטזיה. הם מאוכלסים בצפיפות ביצורים פנטסטיים, בהם גמדים ופיות, נסיכות וחיות יער קטנות, דובים מרקדים ועצים אנושיים בעלי גזעים מלאי הבעה. מן הרישום המלא – המתפרס לאורך של כמעט 12 מטרים – נותק קטע קטן, שבו נראות שלוש טירות עקורות מן האדמה המרחפות מעל הקרקע כספינות אוויר כבדות, פיסות אדמה ושורשים עקורים טוענים אותן בקדרות מהלכת אימים שכה הולמת את המציאות העכשווית. על רקע הרישום, שהוגדל לממדי ענק ומתפרס על פני קיר שלם, נתלה מקבץ של ציורי שמן קטנים וצבעוניים, פתייניים ועליזים למראה, רובם של צעצועי ילדים – מוצרי צריכה וייצוגים תרבותיים של תרבות הצריכה והפופ המערביות. אייל בחרה לצייר מקבץ של דמויות איקוניות מוקטנות, ביניהן דמויות פליימוביל המייצגות מקצועות שונים בחברה אזרחית, חיילים וגיבורי-על, דמויות מזוהות מתוך ספרי ילדים וסרטי קולנוע וחפצים בעלי ערך נוסטלגי המייצגים עולם חומרי הולך ונעלם.



צל הרים, תמונה באדיבות המכון הצרפתי

המפגש בין רישום דיגיטלי רומנטי אך אפל לבין ייצוגים ריאליסטיים וצבעוניים של צעצועים וגיבורי-על מייצר שיקוף מצמרר של המציאות העכשווית, בה במידה שהוא מייצג את עבודתה של אייל מתחילת דרכה האמנותית.

אייל אינה מציירת דימויים ישירים מן המציאות, אלא עיבודים מתקתקים או מתיילדים שלהם, ייצוגים מעובדים של תרבות הצריכה ותרבות הפופ העכשוויות. מתוך טירת נפשה המבודדת, המרחפת מעל קרקע המציאות, היא מעדיפה להתבונן בייצוגים המרוחקים והמרוככים שמייצרת התרבות, ולדבר בשפת הסימנים המקודדת והמעודנת של האמנות; לייצר מנגנון תיווך ההולם את נפשה הרגישה והאצילית של נסיכה. ציורי הצעצועים, אם כן, משתלבים באלגוריה שמייצרת אייל על המציאות, ומנסחים קינה על עולם הולך ונעלם, עולם ילדי, תמים ומשחקי שנדמה כי נגדע ב- 7.10.

על קיר סמוך – דיוקנו של חיים פרי: חופשי, צבעוני, מחויך, כמעט גנדרני. אמן, יזם ואקטיביסט, איש של רוח ושל אנשים, שמימש פנטזיה פרטית להביא תרבות ואמנות לתוך מבנה נטוש בשדה, ולהפוך אותו למקום פלורליסטי, שוויוני ופתוח לכולם. ואולי ניתן לראות במימוש חלומו הפרטי של פרי – גלריה שהיא מפעל של איש אחד – ייצוג של חלום רחב ממנו: החלום הקיבוצי, שמימושו גובל בפנטזיה.
רווית הררי

עפרה אייל היא ילידת רמת השרון, 1972, חיה ויוצרת מביתה ברמת גן. מאיירת אוטודידקטית, ובוגרת תואר ראשון ותואר שני באמנות מהאקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, ירושלים. השתלמה בציור ריאליסטי בסטודיו "התחנה" וכן בציור הודי וטיבטי בהודו. הציגה שתי תערוכות יחיד בגלריית ה"בית הלבן" (2012, 2021), והשתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות. עבודותיה נמצאות באוספים בארץ ובעולם.

"צל הרים" – עפרה אייל אוצרת: רווית הרריבמכון הצרפתי בתל אביב | רוטשילד 7
פתיחה: שישי 8.12 בשעה 12:00