אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה קאמרי בצהרי שישי: שנסון ושוסון
 

 
 
רביעיית ראשונים עם ויקטוריה לואיס, כינור ורויטל חכמוב, פסנתר מנגנים פורה, ראוול ושוסון


סדרת קאמרי בצהרי שישי של התזמורת הסימפונית ראשון לציון מציגה: "שנסון ושוסון" עם רביעיית ראשונים - גלעד הילדסהיים ודותן טל, כינורות, עירית ליבנה, ויולה, רז כהן, צ'לו ועם ויקטוריה לואיס, כינור ורויטל חכמוב, פסנתר.  עורך הסדרה: דר' רז כהן, כתיבה ועריכה: גלעד ישראלי.  
 
בתכנית:
פורה: שיר ערש אופ. 16 לכינור ופסנתר
ראוול: רביעייה לכלי קשת בפה מז'ור        
שוסון: קונצ'רטו לכינור, פסנתר ורביעיית כלי קשת                                                                                               
                                                             
  
על היוצרים:
        
גבריאל פורה (1924-1845) - שיר ערש אופ. 16 לכינור ופסנתר
לצד יצירות קאמריות גדולות כרביעיות הפסנתר והסונטות לכינור, הלחין פורה גם מספר יצירות קצרות וקסומות לכינור ופסנתר. הידועה מביניהן,"שיר ערש" (Berceuse) הולחנה ב-1879 ושנה מאוחר יותר פורסמה ע"י  פורה בגרסה לכינור ותזמורת. למרות שפורה לא החשיבהּ במיוחד, זכתה היצירה במהרה לפופולריות עצומה. היא נוגנה ע"י סולנים ידועי שם ונשמעה תכופות בבתי קפה ובקונצרטים ביתיים. "שיר ערש" עובד להרכבים רבים, ביניהם לחליל ונבל או פסנתר, אבוב ונבל או פסנתר, ויולה ופסנתר וצ'לו ופסנתר.
 
מוריס ראוול (1937-1875) – רביעייה לכלי קשת בפה מז'ור
את רביעיית המיתרים היחידה מפרי עטו, כתב ראוול בגיל 28, בזמן בו עדיין למד בקונסרבטוריון של פריס. ראוול הקדיש את היצירה למורו גבריאל פורה ומסר אותה לתחרות השנתית להלחנה בקונסרבטוריון. הרביעייה נדחתה ע"י חבר השופטים וראוול החליט לפרוש סופית מהמוסד אשר לא הצליח לעמוד על גאוניותו. הרביעייה בוצעה לראשונה במרץ 1904 ע"י רביעיית היימן והתקבלה בהתלהבות, אם כי מבקרי המוזיקה הפריסאים ביקרו את היצירה על היותה לא כתובה "לפי המסורת". מבנה הרביעייה דומה לרביעיית המיתרים מאת דביסי, אשר נכתבה כעשור קודם לכן. למרות הגישות המוזיקליות השונות, ההשוואה בין שתי הרביעיות הייתה בלתי נמנעת וגרמה להעכרת היחסים בין דביסי לראוול, למרות ההערכה ההדדית אשר שררה בניהם. הפרק הראשון בצורת הסונטה ובעל שני נושאים מרכזיים: הראשון בעל צליל מלא והבעה עשירה והשני יותר מעודן, קליל ומרחף. הפרק השני, מעין סקרצו מהיר וחסר מנוחה המאופיין בפיציקטו (פריטה על המיתרים). החלק האמצעי המנוגד: איטי, מהורהר וקודר. הפרק השלישי מסומן כ"מאוד איטי", אך מכיל שינויי מקצבים רבים. בפרק זה נשמעות "קווינטות מקבילות", האסורות לשימוש בהרמוניה מסורתית. למרות התזמור לארבעה כלי מיתר בלבד, מצליח ראוול ליצור בפרק זה תחושה של גווני צליל שונים. הפרק הרביעי, נמרץ וסוער לעיתים, מלא התלהבות ותשוקה. רביעיית המיתרים מאת ראוול נחשבת כיום לאחת מפסגות המוזיקה הקאמרית הצרפתית ואפשר להצטער כי ראוול לא חזר למדיום זה פעם נוספת.


מימין: גבריאל פורה. משמאל: מוריס ראוול


ארנסט שוסון (1899-1855) - קונצ'רטו לכינור, פסנתר ורביעיית כלי קשת
המלחין הצרפתי ארנסט שוסון כתב יחסית מעט יצירות, אולם כל יצירה שהוציא תחת ידו היא מלאכת מחשבת. הוא למד הלחנה עם מלחין האופרות ז'יל מאסנה, ממנו הושפעו יצירותיו הראשונות. שוסון מת בגיל 44 באופן טראגי כאשר התנגש עם אופניו בקיר. ביצירותיו המאוחרות, כמו גם בקונצ'רטו לכינור, פסנתר ורביעיית כלי קשת, אשר נכתב ב-1891, ניכרת השפעה מסזאר פרנק וריכרד ואגנר. שוסון כינה את היצירה "קונצ'רטו" משום התפקיד החשוב של הכינור והפסנתר, אם כי תפקיד רביעיית המיתרים חשוב יותר מליווי לסולנים. שוסון הקדיש את היצירה לכנר הוירטואוז הידוע יוג'ין איזאי בתקווה שינגן אותה והוא אכן ניגן בהופעה הראשונה בבריסל ב-1892 עם הפסנתרן אוגוסט פיארה ורביעיית איזאי (להבדיל מרביעיית איזאי של ימינו). הקונצ'רטו לכינור, פסנתר ורביעיית כלי קשת היא יצירתו הראשונה של שוסון שזכתה להצלחה גדולה. הפרק הראשון נפתח בהקדמה איטית ובמוטיב קצר של שלושה צלילים אשר מהווים את הבסיס לנושא הראשי של הפרק. פרק זה ארוך, גדוש ברעיונות ומלא בתשוקה. הפרק השני, סיציליאנה, הוא פרק ביניים קצר וקליל, מעיין מוזיקת לילה ענוגה וטהורה. הפרק השלישי, איטי וקודר, מתפתח בהדרגה מקינה חרישית בתחילתו ועד לזעקות שבר אימתניות לקראת סופו. הפרק הרביעי, מהיר, מלא התלהבות וסערת רגשות המשלב נושאים מוזיקליים מהפרקים הקודמים ביצירה. 
  

ארנסט שוסון, תמונת יחסי ציבור


על המבצעים:

גלעד הילדסהיים – כינור   
נולד ב-1971. החל את לימודי הכינור בגיל 6 בבלגיה.  בארץ היה תלמידם של חיים טאוב, גד כוגן, יאיר קלס ואילונה פהר. זכה בקביעות במלגות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל משנת 1984 ושירת בצבא כמזסיקאי מצטיין. הוביל ומוביל גופים מוזיקליים רבים בארץ ובחו''ל. בין השאר הוביל את התזמורת הסימפונית חיפה, סולני ת''א, אנסמבל קפריזמה וכן היה הכנר הראשי בבית האופרה סן-קארלו בנאפולי בהזמנת מאסטרו גארי ברטיני. כיהן ככנר ראשי בתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, איתה נסע לסיור בסין ובה ניגן בשבע ערים את הקונצרטו לכינור של מנדלסון. כאמן רב תחומי שיתף פעולה עם אמנים מתחום הג'אז והרוק כגון: הג'אזיסט האמריקאי ג'ון זורן. הקליט עם האמנים אביב גפן, אביתר בנאי, רונה קינן, שלמה גרוניך, יזהר אשדות שלומי שבן ועוד. עבד עם המלחין האיטלקי המנוח לוצ'יאנו בריו על ביצוע בכורה של הדואטים פרי עטו לשני כינורות. ניגן כסולן עם מיטב התזמורות בארץ וכן כסולן בסיורים בגרמניה, קרואטיה, צרפת, איטליה ובדרום אמריקה.   גלעד מוזמן באופן קבוע להופיע בפסטיבלים בארץ ובחו''ל כגון כפר-בלום, ''באנף'' בקנדה ו''פרו'' בגרמניה. מרבה להופיע בקונצרטים קאמריים וניגן עם מיטב הנגנים כגון פנחס צוקרמן, גיא בראונשטיין, רביעיית ירושלים, טריו ירושלים, ברנארד גרינהאוס ורויטל חכמוב, איתה הופיע ביחד עם הצ'לן הנודע יו יו מה בספטמבר 2017 באולם ''קרנגי-הול'' בניו יורק.

דותן טל – כינור  
נולד בשנת 1985. למד בקונסרבטוריון בכרמיאל אצל הגברת סטלה שטרנברג. בגיל 15 החל ללמוד אצל פרופ' ארתור זיסרמן. ניגן כנגן ראשי בתזמורת בני הקיבוצים ובתזמורת בארה"ב. משנת 2005 מנגן בקביעות בתזמורת דיוואן מזרח-מערב בניצוחו של דניאל בארנבוים. דותן טל השתתף בכיתות אמן עם מרים פריד, יאיר קלס, בנדיקט קראפט ואילן גרוניך. חבר באנסמבל איליסיום בניהולו של גיל שוחט. זוכה מלגה מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל וכן מלגה למוזיקה קאמרית באקדמיה למוזיקה בירושלים, שם השלים תואר ראשון במוזיקה. כיום מנגן דותן בתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון כנגן ראשון בקבוצת הכינור השני.

עירית ליבנה – ויולה  
ילידת קיבוץ איילת השחר. החלה ללמוד כינור בגיל 12 ובהמשך העדיפה לרדת לעומק צליל הוויולה. מוריה היו רוברט ישראל, רמי שבלוב ודניאל בנימיני. לאחר שירותה הצבאי הצטרפה לתזמורת הקאמרית חולון. באותו זמן ניגנה גם כאורחת בתזמורת הפילהרמונית.  משנת 1988 ובמשך 32 שנים הייתה עירית מובילת קבוצת הוויולות בתזמורת הסימפונית ראשון-לציון. מ-1989 מנגנת ברביעיית "ראשונים", אשר הוקמה ע"י נועם שריף מנגנים ראשונים בקבוצת כלי קשת. עם רביעייה זו מופיעה ברחבי הארץ וחו"ל. עירית מנגנת גם ברביעיית החליל מיסודו של נועם בוכמן ובהרכבים קאמריים נוספים.

רז כהן – צ'לו   
יליד ישראל.  חבר התזמורת הסימפונית הישראלית ראשל"צ.  שימש כצ'לן ראשון בתזמורת הסימפונית חיפה ובתזמורת הקאמרית הקיבוצית.  עם שתי תזמורות אלה אף הופיע כסולן. היה חבר ברביעיית המיתרים "ראשונים" ובאנסמבל "מוזיקה נובה". השתתף בפסטיבלים שונים כמו טנגלווד, ספולטו, "צלילים במדבר", "קול המוזיקה בכפר-בלום", ופסטיבל שלזוויג-הולשטיין. רז מרבה להשתתף בתכניות "אתנחתא" באולם הנרי קראון בירושלים. יזם וייסד את השוברטיאדה הישראלית, ובארבע שנות קיומה הוא משמש מנהלה האמנותי. כמו כן הוא המנהל האמנותי של הסדרה "קאמרי בצהרי שישי", אשר קונצרט זה הוא חלק ממנה.  רז הוא בוגר אוניברסיטאות ת"א וייל, ובעל תואר דוקטור במוזיקה מאוניברסיטת ניו-יורק בסטוני-ברוק. עם מוריו נמנים אורי חן, עוזי ויזל, אלדו פאריזו וטימותי אדי.
 
ויקטוריה וולף לואיס - כינור  
משמשת כמשנה לכנר ראשי בתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון (תזמורת האופרה הישראלית). עלתה ארצה לפני כשנה מניו יורק, שם נולדה וגרה רוב חייה. היא הקימה, הובילה ולקחה חלק בתזמורות סימפוניות, אופרה, בלט, ברודווי, והרכבים קאמריים בארצות הברית, קנדה ואירופה. ויקטוריה ניגנה, בין היתר, עם התזמורת הסימפונית של ניו ג'רזי, האופרה של סרסוטה, תזמורת האופרה של העיר ניו יורק, ועם תיאטרון הבלט האמריקאי. לויקטוריה תואר ראשון מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ותואר שני בבית הספר הגבוה למוזיקה בקליבלנד. ויקטוריה מנגנת על כינור של ליאנדרו ביזיאק משנת 1890.
 
רויטל חכמוב- פסנתר 
ילידת ישראל. ניגנה כסולנית וכנגנית מוזיקה קאמרית ברחבי אירופה, סקנדינביה, רוסיה ,יפן, סין, דרום ומרכז אמריקה ארה"ב וקנדה. רויטל בעלת תואר אמן סולן מהאקדמיה למוזיקה של האנובר. תלמידתם של פרופ. אריה ורדי, ליאת יניב ודינה תורג'מן. מרבה לנגן כסולנית עם כל התזמורות המובילות בארץ (כולל הפילהרמונית הישראלית)  וניגנה עם תזמורות חשובות בחו"ל בין היתר הסימפונית ברלין (באולם הקונצרטהאוס), הקאמרית מוסקבה (באולם צ'ייקובסקי),תזמורת הסולנים מזלצבורג, התזמורת הפילהרמונית בוקרשט (באתינאום) ועוד. רויטל ניגנה תחת שרביטם של מנצחים ידועי שם, ביניהם זובין מהטה, ולרי גרגייב, קיריל פטרנקו, סרג'יו קומיסיונה, מקסים שוסטקוביץ וליאור שמבדל. רויטל השתתפה בפסטיבלים בינלאומיים רבים, ביניהם - מונטרה ויווה (שוויץ), אונסקו (יון), רוסקילדה (דנמרק), מידלבורג (הולנד), חג המוזיקה, צלילים במדבר, כפר בלום ופסטיבל ישראל. בנוסף לנגינה סולנית רויטל מרבה לנגן מוזיקה קאמרית. רויטל הקליטה תכניות רבות לרדיו ולטלוויזיה ודיסק שהקליטה עם הכנר מקסים ונגרוב קיבל את המלצת העורך של "גרמופון" והמלצת אתר אמזון. רויטל מרבה לנגן מוזיקה ישראלית ומבצעת יצירות רבות שנכתבו עבורה. בין היתר ניגנה בבכורה עולמית שמונה קונצ'רטי לפסנתר ותזמורת. בשלוש השנים האחרונות הוזמנה מדי שנה לנגן סולו באולם קרנגי הול בניו יורק. רויטל חברת סגל במחלקה לפסנתר באקדמיה למוזיקה ומחול ירושלים. היא נשואה לפרופסור אהוד שפירא ואם לבת. 
  

רויטל חכמוב, צילום: עמית גושר  
  
 יום שישי, 29 במרץ 2024  בשעה 12:30, היכל התרבות בראשון לציון, לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

25/03/2024   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע