תיאטרון - הרצאות אוקטובר בחמד"ע

שתי הרצאות פתוחות לקהל הרחב ללא תשלום יתקיימו החודש במרכז חמד"ע (מרכז לחינוך מדעי תל-אביב). האחת תעסוק בזיכרון האנושי והשנייה בסיפור הגילוי והמחקר של מערת איילון.

פירוט ההרצאות:

הזיכרון: פעולתו וכישלונותיו

הרצאתו של פרופ` עמוס קורצ`ין, מנהל מרפאת הזיכרון במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), על הזיכרון תתקיים ב-17 באוקטובר, ב- 20:00

למידה וזיכרון הם התכונות הבסיסיות והחשובות ביותר של המוח. המערכות האחראיות לזיכרון התפתחו באופן ייחודי בבני אדם והן אשר אפשרו את היווצרות החברה והתרבות האנושית. חקר מנגנוני הזיכרון זכה לתשומת לב בקרב מדענים ורופאים בולטים, וקיבל הארה מיוחדת בעקבות הפיתוח של מחשבים למיניהם. ליקויי זיכרון הם תופעה שכיחה בעקבות פגיעות במערכת העצבים, ומהווים מרכיב מרכזי במחלת אלצהיימר, וגם במחלות נפש אחדות. ההרצאה תעסוק בנושאים הללו תוך הדגשת החשיבות של הבנת המנגנונים לצורך שימור וטיפוח הזיכרון.

פרופסור עמוס קורצ`ין הוא מנהל המרכז לחקר נוירולוגי בבית החולים איכילוב ומנהל מרפאת הזיכרון בבית החולים. פרופ` קורצ`ין מחזיק בקתדרה לנוירולוגיה על שם שירצקי באוניברסיטת תל אביב והוא חוקר בין-לאומי למחלות ניווניות של המוח, בייחוד מחלות אלצהיימר ופרקינסון.

יש להירשם מראש בטל`: 03-5210802 או באמצעותטופס ההרשמה.

מערת איילון

ביום ראשון, 29 באוקטובר ב- 19:00 תתקיים הרצאתם של ישראל נעמן ופרופ` אהרון אור מהאוניברסיטה העברית בירושלים על סיפור הגילוי והמחקר של מערת איילון.

לא בכל יום מגיע חוקר למקום שכף רגל אדם לא דרכה בו מעולם, ובמיוחד לא כשמדובר במרחק של חצי שעה מן הבית. אבל כך קרה לישראל נעמן מן המחלקה לגיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך סקר גיאולוגי שערך במחצבות "נשר רמלה" הוא חדר למחילה שנחשפה זמן קצר קודם לכן באזור הפעיל של המחצבה. משנכנס למערה התברר שמדובר במערכת מערות גדולה שבה מתקיימת מערכת אקולוגית ייחודית המתבססת על גופרית כמקור אנרגיה חלופי לאור השמש. בהמשך המחקר התגלו במערה שישה מינים של בעלי חיים שלא היו מוכרים עד כה למדע.

חקר מערת איילון הוא דוגמה למחקר רב-תחומי הכולל גיאולוגיה, גיאוכימיה, מיקרוביולוגיה וזואולוגיה ולכן מעורבים במחקר חוקרים מתחומי מדע רבים. בערב ישתתפו שניים מן החוקרים. ראשית, יספר מגלה המערה, ישראל נעמן, את סיפור התגלית, יתאר את הרקע הגיאולוגי ואת גילויים ואת אופן המחקר של בעלי החיים החדשים. פרופסור אהרון אורן, מומחה למיקרוביולוגיה בסביבות קיצוניות יסביר על העולם המיקרוסקופי של המערה המנותק לגמרי מאור השמש.

ישראל נעמן, בן 30, תלמיד לתואר שני במחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים החוקר את מערכת הקרסט באקוויפר ירקון-תנינים, מחקר המאפשר לו לשלב את אהבתו מילדות למערות עם מחקר הידרו-גאולוגי. במסגרת מחקר משותף עם נציבות המים על גורמי המלחה במי תהום הוא בדק את בור המחצבה בנשר, את המערות שנחשפו בו ואת המינרלים המצויים בהם.

פרופסור אהרון אורן מן המחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית בירושלים חוקר מיקרואורגניזמים בסביבות קיצוניות כמו למשל חיים בריכוזי מלח גבוהים. פרופ` אורן הוא מומחה לחיים בים המלח ובאגמים מלוחים אחרים כמו למשל בריכות אידוי להפקת מלח. בין השאר חוקר פרופ` אורן מערכות מיקרוביאליות המתבססות על גופרית כמו זאת שהתגלתה במערת איילון.

עוד משתתפים במחקר: פרופ` עמוס פרומקין מן המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ראש המרכז לחקר המערות והמנחה של ישראל נעמן. ד"ר חנן דימנטמן, מן המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית החוקר את הזואולוגיה של המערה.

יש להירשם מראש בטלפון: 03-5210802 או באמצעות טופס הרשמה.