תיאטרון - "נשי טרויה" בתיאטרון תמונע

שלמה פלסנר מביים את אסתי זקהיים, נדב בושם ועוד בעיבודו של סארטר למחזהו האנטי מלחמתי של אוריפידס

אנסמבל תמונע מעלה את מחזהו של אוריפידס בעיבודו של סארטר "נשי טרויה", אחד המחזות הגדולים שנכתבו על מחיר המלחמה.

בשנת 415 לפנה"ס כותב אוריפידס את "נשי טרויה". הוא משתמש בסיפור, שכבר בימיו נחשב לקדום ומיתי, כדי למחות על התנהגותם הברברית של בני עמו, היוונים, כלפי אוכלוסיות שכבשו. ב-1965, על רקע מלחמת אלג`יר, בוחר ז`אן פול סארטר לעבד מחדש את המחזה ולהזכיר לצרפתים את מחיר הקולוניאליזם. "המלחמה לא משאירה אחריה לא מנצחים ולא מנוצחים", אומר סארטר, "יוונים הרסו את טרויה, אולם לא הפיקו שום ברכה מניצחונם". בשנת 1983, בעיצומה של מלחמת לבנון, הוצג לראשונה "נשי טרויה" ב"הבימה" ועורר רעש גדול.

את המחזה תרגם לעברית אלי מלכא וביים שלמה פלסנר. שחקנים: אסתי זקהיים, אודליה סגל, איציק גבאי,נדב בושם, שנטל כהן ומאיה הר ציון.

מוזיקה: גלית פלורנץ, מעצבת תפאורה: דנה צרפתי, מעצבת תלבושות: סבטלנה ברגר, תאורה: קרן גרנק, ע. במאי: טל עורבי.

על המחזה

פאריס, נסיך טרויה, חוטף את הלנה, אשת מֶנֶלַאוס, מלך ספרטה. זוהי עילה למלחמה. עמי יוון מתאחדים ומטילים מצור על טרויה כדי להרוס אותה. אחרי עשר שנים של מצור, רגע לפני שהיוונים מרימים ידיים, מציע אודיסאוס תחבולה. הצבא מעמיד פנים שהוא עוזב את חופי טרויה ומשאיר לכאורה מתנה לפיוס האלים, סוס עץ ענק בו מסתתרים לוחמים. הטרויאנים חוגגים את הניצחון ומכניסים את הסוס לעירם. באמצע הלילה יוצאים הלוחמים מהסוס, פותחים את השערים לצבא יוון ומחריבים את טרויה.

על רקע חומות העיר העולה בלהבות מתחיל סיפורן של "נשי טרויה". אחרי שקברו את הגברים הן מובלות לספינות של היוונים, אלה שרצחו את יקיריהן. הן השלל. תכף יהפכו לשפחות. בתחילת המחזה מודיע טַלְתִיבּיוֹס, שליח הצבא היווני, להֶקוּבָּה, מלכת טרויה, כיצד יאבדו היא וכל בנות עמה, את חירותן. וכך, לאורך המחזה, אנחנו עדים לייאוש ולתקווה של נשים אלה.

קסנדרה, בתה של הֶקוּבָּה, צוהלת משמחה כשנודע לה שאגממנון, מלך יוון, רוצה בה כפילגש. כולם חושבים שהשתגעה, אולם היא יודעת שהחיבור שלה לאגממנון יביא למותם המשותף. למען הנקמה היא מוכנה להקריב את עצמה. אנְדְרומַכַה, אשת הקטור הגיבור, בנה של הקובה, נושאת את בנה, יורש העצר האחרון למשפחת המלוכה. היוונים דורשים את התינוק כדי להשליך אותו מהחומות. הלנה, שבעטייה פרצה המלחמה, נלחמת על חייה מול מנלאוס, בעלה הנבגד. היא לא בוחלת בשום אמצעי כדי להחזיר אליה את אהבתו.

ובין כולן עוברת הקובה. אנו רואים אותה הופכת ממלכה, המחויבת קודם כל לכבוד ולשמירת כללי הטקס, לאמא המתייפחת על מות ילדיה, אישה זועמת וחסרת עכבות, שלא מוכנה לקבל את שרירותיות מעשיהם של הגברים.

הצגה חגיגית תעלה ביום שלישי, 13 במאי ב-20:00 בחניה של תיאטרון תמונע.