קלאסי - טריו אראטו מארח את יעל קרת

בקונצרט הקרוב בסד` "שטריקר בענב" תארח שלישיית המיתרים את הפסנתרנית הצעירה יעל קרת

טריו המיתרים אראטו יארח את הפסנתרנית הצעירה יעל קרת בקונצרט הבא במסגרת הסדרה "שטריקר בענב".

חברי טריו אראטו הם נטשה שר (כינור), יעל פטיש (ויולה), צבי אורליאנסקי (צ`לו). השלישייה מבצעת רפרטואר קלאסי לצד מוזיקה ישראלית ומוזיקה בת זמננו. הפסנתרנית הצעירה יעל קרת היא תלמידתו של המאסטרו דניאל בארנבוים בברלין.

בתכנית: רביעיות פסנתר מאת מוצרט וברהמס ושלישיית כלי הקשת של שניטקה.

על התכנית

מוצרט: רביעיית פסנתר במי במול מג`ור, ק. 493

שתי רביעיות הפסנתר שכתב מוצרט הן מפסגות יצירתו הקאמרית, ובהן הוא המציא למעשה את הז`אנר. רביעיית הפסנתר במי במול מג`ור היא השנייה מביניהן. כתיבתה הושלמה ביוני 1786 ועד מהרה היא זכתה להצלחה רבה באירופה. מוצרט ממזג בה תפקיד תובעני לפסנתר עם מרקמים קאמריים מגובשים ומורכבים. אווירת הרכות והאופטימיות השורות עליה מנוגדות בבירור לדרמטיות האפילה של קודמתה, רביעיית הפסנתר בסול מינור. לב היצירה הוא הפרק השני האיטי אותו תיאר אחד הביוגרפים של מוצרט כ"פרק של רגש מופנם בל יתואר".

ברהמס: רביעיית פסנתר בדו מינור, אופ` 60

הרביעייה אופ` 60 היא האחרונה מבין שלוש היצירות שכתב ברהמס להרכב זה. זו יצירה קודרת, טעונה במתחים טראגיים ועשירה ברמזים אוטוביוגרפיים. הגירסה הראשונה של היצירה נכתבה כשברהמס הצעיר היה מקורב לקלרה שומן, בשנים האחרונות לחיי בעלה, רוברט. נראה שפרשת היחסים האומללה עם קלרה והוויתור של ברהמס על יחסי אהבה מלאים עמה, עמדו ביסוד הלך הרוח המשתקף ביצירה זו. גרסתה הסופית של היצירה נערכה רק קרוב לעשרים שנה מאוחר יותר, בשנים 1873-1874. את הפרק הראשון הפותח בנושא המצטט ברמז את פתיחת הסימפוניה הרביעית של שומאן קישר ברהמס עם הרומן הידוע של גתה, "ייסורי ורתר הצעיר", המספר על התאבדותו של צעיר כי נמנע ממנו להגשים את אהבתו לאשת ידידו. בפרק השני, הסקרצו, ניכרת השפעת המוסיקה הצוענית, אך גם הוא קודר באופיו. בפרק השלישי מתלבטים כלי הקשת ובראשם הצ`לו, ברב שיח מלא רגש, שכולו כאב כבוש. הפרק האחרון חותם את היצירה, כפי שנפתחה ברוח קודרת.

שניטקה: שלישיית כלי קשת

שלישיית כלי הקשת המופנמת והנוגה שנכתבה ב- 1985 היא יצירה אישית, כמעט אוטוביוגרפית, מחווה לשנים המעצבות שבילה המלחין יליד ברה"מ בווינה בצעירותו לאחר מלחה"ע השנייה. לצד הזיכרון של מראה בית האופרה המופגז שניטקה ספג בתקופה זו את מה שכינה לימים המצלול המוצרטי-שוברטי. מצלול זה אשר ליווה אותו במשך שנים היה ספוג באירוניה ובתחושת חמלה אל מול החורבן של מרכז התרבות, בו הגיעו ההשכלה והקלאסיקה לשיאם. שניטקה משתמש במצלול זה באופן המלא והאינטנסיבי ביותר בשלישיית כלי הקשת.

היצירה בת שני הפרקים נובעת כולה מתבנית פשוטה בת שישה צלילים הלקוחה מסונטה לפסנתר של שוברט. הפרק הפותח, מודרטו, חוזר על תבנית זו באופן כמעט אובססיבי, לצד נושאים משניים הקורסים תחתיו. פעמיים מאיימת דהירת וולקירות להשתלט על המרקם המוסיקלי. הפרק נרגע לבסוף, בתחושת התשה, כאשר מינואט מקרטע נתווה מהמוטיב הפותח. הפרק השני, אדג`יו, אינו מציג חומר חדש, אלא התבוננות מחודשת ומרוחקת על הפרק הפותח, איטית ומהורהרת יותר. ליריות רומנטית משתלבת בנימת ההספד של כורלים בסגנון רוסי, והכלים השונים מקוננים בקווים ארוכים. ברגע המופנם ביותר השעטה הפראית מהפרק הראשון פורצת שוב בזעם ולאחריה חוזר המוטיב הפותח. המינואט שסיים את הפרק הראשון חוזר גם הוא, ביתר בהירות ומתפוגג.

הקונצרט יתקיים במוצ"ש, 18 באפריל 2009 ב-21:00 במרכז ענב בתל-אביב. כרטיסים: 110-85 ₪. עד גיל 21 – כניסה חופשית (על בסיס מקום פנוי). גילאי 29-22– 35 ₪. בני 34-30 – 54 ₪. להזמנת כרטיסים: 5466228-03.