סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן הדג נחש: מופע ההשקה של "6"
 

 
 
קצב, אנרגיות וטונות של גרוב. ורק מסך של עשן סיגריות הפריע ליהנות מההופעה עד הסוף


אוויר עכור
 
לרגע, היה נדמה לי שאני לא כאן. כלומר, שאני לא בארץ. ההתרגשות והדריכות נישאו בחלל האולם הדחוס, נשמו בפני עצמן, כמו היו ישות חיה, לא מפה. מתח וסקרנות של משהו גדול עמדו באוויר, כמו משהו עומד חשוב לנחות עליך בכל רגע. תחושה שכבר הרבה שנים שלא נתקלתי בה בהופעה של מבצע מקומי. אפילו מאז שנות ה-80, מהעידן האחרון של להקות רוק ישראליות. פייר? הרגשה של חוצלארץ, של מקדש הופעה, של חגיגה יוצאת לדרך.  

אבל הרגע המתוק הזה נמחק חיש קל. האולם היה אכן דחוס, אבל ישראלי לגמרי. איחור לגמרי לא אופנתי של שעה כמעט בתחילת ההופעה היה הסדק הראשון בחומת הראיות. וכשההמתנה מתמשכת וכשהקהל מתעבה, גדל בהתמדה מספר הנוריות האדומות הניצתות באפלה, ועימן תמרות עשן מקומיות מתערפלות מעלה, מתנגשות בקווי המתאר של חלל האולם ונמהלות בקווי התאורה שלו. זה היה הרגע שבו היה ברור שמדובר במאבק מר ונואש במעשני סיגריות. לא המקום בשבילי.
 
ברגע שהשאלה כמה זמן ניתן להחזיק מעמד בחלל המעושן הופכת להיות העיקרית, ההנאה כבר לא תהיה שלמה ומושלמת. ואכן, למרות רצון טוב מצד אחד מבעלי האולם, שגם טרח להתרות במפירי חוק וגם הפנה שוב בקשה (בטון רפה מדי לטעמי) לקהל להימנע מעישון, מבחינתי, זה היה רק שאלה של זמן.
 
וניסיתי, האמינו לי, למשוך ככל שניתן. כשמצד אחד אני תוהה, איך שזה שכל פעם אני נופל שוב בפח ההבטחות של דוברים ובעלי אולמות, שאצלם נשמר החוק בקפידה. ומצד שני אני תמה עד מתי. כלומר, לעזאזל החוק ואכיפתו, אבל מתי הצופה הישראלי ילמד לכבד את זולתו (והאם כבוד האדם הוא לא לב העניין, האמירה והמסר של הדג נחש?) ויאפשר לו, בהתחשבות מזערית ובהקפדה על כללי התנהגות מקובלים, מינימום נדרש של תנאים לצפות במופק מוזיקה פופולרי נחשק, מבלי להעכיר את האוויר?
 
כמה חבל. ואם המקום לא יכול לאכוף את החוק, המופיעים - להקת הדג נחש במקרה זה - הם שצריכים לפעול לטובת כלל הקהל שלהם. אם בעולם הרחב הם מופיעים בפני קהל לא מעשן, למה שזה לא יקרה בנמל הבית, בבסיס החום והאהבה שלהם? ואין דבר מבאס כמו התרגשות, סקרנות וציפייה שהופכים לייאוש ולאכזבה, ועוד מהסיבות הלא נכונות.
 
אווירה פיצוץ
 
מוזיקה היא הצד החזק של הדג הנחש. הפתיחה, עם הרחש מתוככי הבמה האפלולית, שמתגבר להמנון מבטיח של "הדג נחש עושים היפ-הופ ציוני", הייתה מאלפת ומעלפת, חזקה ומרשימה, כתובה לפי הספר. איחדה למן הרגע הראשון את הקהל עם הבמה. ויש בהרכב של להקת היפ-הופ עוגן של ביטחון, עוצמה וחוסן אמנותי, אחרת אין צורך בעשרה אנשים על הבמה, כולל הבאסיסט והמפיק המוזיקלי יוסי פיין.
 
הפתיחה האמיתית, עם "בסלון של סלומון" ו"אני מאמין" - הראשון מרמז על התפקיד שלקחה על עצמה הדג נחש לייצג את הקומפלקס החברתי-מדיני של ירושלים (כולל סגיר בערבית), והשני פורש את המוטו החברתי-ביקורתי של הלהקה (כולל ההבנה ש"זה לא מזיז לאף אחד ת'תחת") - הייתה נאמנה לתכלית ההתכנסות. חגיגתו של "6", אלבום האולפן השישי של ההרכב.
 
ההמשך כבר שילב חומרים קודמים: "מספרים" (מ"לזוז" ו"הכאפה המצלצלת" (מ"חומר מקומי") במחרוזת משותפת, ומיד אחריה עוד צמד בימתי מלהיב, "חליפות" (מ"חומר מקומי") ו"מה שבא בא" (מ"בעזרת הג'אם") בכיכובו של אלרן דקל, הפרונטמן של פאנקנשטיין, שותף בכיר בהפקה ובהקלטה של "6", אחד מני כמה שאמורים היו לקשט את הערב.
 
הסאונד ההדוק היה פלטפורמה נהדרת לאקט הבימתי. שילוב יוצא מן הכלל של קצב, אנרגיות, שמחת חיים והגשה נלהבת ומדויקת, שהקפיצה את הקהל באוויר והשאירה אותו שם דקות ארוכות. אם תהיתם איך זה שהרכב היפ-הופ ישראלי מצליח להופיע בחו"ל על בסיס של קבע, ולא בגיחות חד פעמיות ומקריות, זה היה הרגע לקבל את התשובה. ולא משנה אם זה בעברית.
 
האמת מנצחת, המקצועיות עובדת, והגרוב הוא שפה בינלאומית, מטבע סחיר, שהדג נחש, בניצוחם של שאנן סטריט וגיא מר, לא הזמרים הכי גדולים, אבל עם חיוניות, בקיאות וכשרון ענק, מעולים בהפעלתו ובניהולו. לעמוד ולהריע, לשפשף את העיניים בתדהמה לנוכח החיזיון וההופעה. סופר גרוב של סופר להקה.
 
שפשוף העיניים רמז שזו השעה ללכת. האווירה הייתה פיצוץ (דקל כבר נתן אותו בראש), אך האוויר היה פיגוע. בלתי אפשרי יותר לנשימת אדם. היה רק סמלי לזוז משם עם הצלילים הראשונים של "לזוז", כשגם הידיעה שאני עתיד להפסיד את גליה ירון, את יהודה קיסר, את קותי ובעיקר את קרולינה, השותפים הנוספים של "הדג נחש" ב"6", לא מצליחה להשאיר אותי במקום.
 
אולי בפעם אחרת, במקום אחר, באוויר אחר.
 
הדג נחש. מופע השקה של "6". מועדון התיאטרון, יפו. 25 במרץ 2010


למועדי מופעים >

28/03/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע