סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן פרח השכונות - באר העראק של קובי אוז
 

 
 
כחסיד של יצירה מקורית ישראלית ושל מוזיקת פופ מקומית, על אחת כמה וכמה, אני מעדיף את 'פרח השכונות' על פני 'קברט', 'שיקגו' ואפילו 'כנר על הגג', וגם על פני העלאה מחודשת של 'קזבלן' (כמעט באותם נושאים ורלוונטיות) או רי-מייק של 'איש חסיד היה' המיושן והלא מנומק. הרבה בזכות המוזיקה החיונית והתוססת של קובי אוז (עם תזמורת חיה של חמישה נגנים) ובזכות הברק הווירטואוזי בכתיבתו".
תיאטרון ב"ש בהתמודדות ראשונה עם מחזמר מקורי גדול. מי שלא מעז לא ידע להצליח. עמוס אורן בעד


מתזזים בין הווה עבר ועתיד

בלב "פרח השכונות" (מחזה, שירים וניהול מוזיקלי של קובי אוז), ההפקה הבימתית החדשה של התיאטרון עירוני באר שבע, ניצבת באר של עראק, שנתגלתה בחצר ביתו של מסעוד בוזגלו, תושב של עיירה דרומית.

בעודו בחיים הוא נהג בתגלית הפלאית ובסגולות המרפא הייחודיות שלה בצניעות ובתבונה. אולם עם מותו, וההצגה נפתחת במעמד השבעה עליו, היא מאיימת לטלטל ולסבך את חיי הנשארים, כשבמרכזם סיפור אהבה לא ממומש בין בנו, יוסי (ז'וז'ו) בוזגלו, לאהובת ילדותו אורית, שבנעוריה חלמה להיות זמרת נערצת.

למרות האבחון האוטומטי, ההצגה לא מוגדרת כמחזמר אלא מזוהה בזהירות כקומדיה מוזיקלית. אגב, אמנם ח"י השירים שנכללים במחזה הם של אוז בלבדית כמעט - להוציא טקסט אחד בו הוא חולק את הכתיבה עם דני רכט ("הרבי ג'ו כפרה") ושני לחנים שמוגדרים כנחלת הכלל ("נייר עיתון" ו"תני לי חתימה") ועוד אחד שבו הוא חולק עם רמי יוסיפוב, חברו ב"טיפקס" - אבל דומה שהקרדיט היה צריך להינתן ללהקה, שאלמלא היא ספק אם אוז היה מגיע מהר כל כך לאן שהגיע. וגם הסמליל (לוגו בעברית) שלה, ככף יד הפוכה, משרת היבטים שונים בעיצוב (הן על הבמה והן בתכנייה). 

להפקה שני חלקים שונים. הראשון כאמור, מתרחש בשבעה שלאחר מותו של אב המשפחה (שמעסיקו תמיד טועה, במתכוון ולהכעיס, וקורא לו בוסקילה), והשני קופץ אל העתיד, אל הקריירה המסתחררת של ספי בזק (לשעבר יוסי בוזגלו) וההכנות המתעתעות לנישואיו עם אורית יהודאי, חברת ילדותו ואהובת נעוריו. עד שמגיעים אליה, החתונה כבר לא מעניינת, אם תתקיים או לא. זה היינו הך מבחינת הצופה שלא מצליח לעקוב ולהבין איך היא מתבקשת ונובעת מהאקספוזיציה הארוכה שבחלק הראשון.

העלילה נעה קדימה ואחורה בציר הזמן. ומרוב פלאשבקים ופלאש-אַהֶדים, כבר לא יודעים מה הווה, מה עבר ומה עתיד במחזה. הדילוגים בזמן מהירים מאוד, קוטעים ומפרקים את העלילה, מתזזים ומתישים את הצופים. אולי היא מאתגרת את השחקנים ואת מחלקת התלבושות והאביזרים שמאחור, אבל לא את המחזה - שמתמסמס, מאבד כיוון ותנופה (במיוחד לאחר ההפסקה המיותרת), ומביא את ההתרחשות לסוף מאכזב של בית שימוש, תרתי משמע.



פרח השכונות (צילום: יוסי צבקר)


מחזה בוסרי, הפקה חשובה

השימוש בלהיטים מוכרים וגזורים מהפופ השדרותי ש"טיפקס" היא אחת ממבשרותיו, מעצב ומאייר התייחסות נוסטלגית. בסיסה הוא מערכת היחסים והקשר הבין דורי שבין ההורים, עולי מרוקו ותוניס, שנשלחו בתמימותם להפריח תעשייה ישראלית בדרום, לבין ילדיהם, שמשוכנעים כי התערותם בישראליות המוסכמת, תעבור דרך התנערות מכבלי העבר ומשורשי המסורת, האמונה, השפה והדת, ומרשים לעצמם חלומות גדולים ושאיפות להצלחה חברתית וכלכלית.

כצפוי, לתוך מערכת בסיסית זו, המהולה באהבה, חמלה ואף בגאווה מצדו של הכותב, משחיל אוז נושאים רבים נוספים שחלקם מוזכרים בחטף וחלקם מסומנים ברפרוף. לא רק עבר מול קידמה, אלא גם עבודה מול אבטלה, קיבוצים מול עיירות פיתוח, מרכז מול פריפריה, אשכנזים מול ספרדים, דתיים מול חילוניים, התחברות לזהות, התבוללות והשתאכנזות, שירות בצבא והשתמטות, אפלייה במשאבים, קיפוח בהשתכרות, דרך ישר מול פשיעה ועבריינות, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, הדרת נשים, קול באשה ערווה, חום ורגש מול קור וניכור.

כל הנושאים הנכבדים האלה מרכיבים ומעסיקים את המציאות הדרומית הכללית ואת ההתנסות החווייתית האישית של אוז אולם תפסת מרובה לא תפסת. שום נושא לא באמת מעמיק. אולי גם לא מתיימר. ואולי פיתוחם יגיע במחזות נוספים לעתיד לבוא.

"פרח השכונות", בין אם הוא מחזמר, קומדיה מוזיקלית או מחזה עם פזמונים, הוא עדיין מחזה בוסרי, וגם ההצגה כזאת, מתכתבת יותר עם המתנ"ס השכונתי מאשר עם השיק של ברודוויי.



פרח השכונות (צילום: יוסי צבקר)
 


במחזה הביכורים של קובי אוז חסרה ידו המכוונת של דרמטורג, שתמנע ממנו להתפזר ולהיסחף, שתעזור לו להצטמצם ולדייק. הבמאי ניר ארז חתום אמנם גם על סעיף זה. אלא שבהיותו - לדבריו, בתכנייה -טיפוס נוסטלגי, אוהד של טיפקס וחסיד של אוז, הוא לא עמד במטלות הנדרשת ממנו בבחירת נושאים להתמקדות, נמנע מהידוק ומקיצור מחויבים ולקה במידתיות. שעה וחצי של הצגה היתה מספיקה ובהחלט ניתן היה לסיים אותה לפני ההפסקה.

ועם זאת, כחסיד של יצירה מקורית ישראלית ושל מוזיקת פופ מקומית, על אחת כמה וכמה, אני מעדיף את "פרח השכונות" על פני "קברט", "שיקגו" ואפילו "כנר על הגג", וגם על פני העלאה מחודשת של "קזבלן" (כמעט באותם נושאים ורלוונטיות) או רי-מייק של "איש חסיד היה" המיושן והלא מנומק.

הרבה בזכות המוזיקה החיונית והתוססת של קובי אוז (עם תזמורת חיה של חמישה נגנים) ובזכות הברק הווירטואוזי בכתיבתו.

בניגוד לדעתה של הפרופ' חביבה פדיה, שגם היא מעידה על עצמה כמעריצה נלהבת של אוז ומכתירה בתכנייה את בליל המבטאים הצעקני במחזה בתואר המכובס "עברית דרומית", אני סבור שהשפה האוזית (או הטיפקסית) היא לא תוצאה של האזנה למרחב, אלא המצאה פרטית שלו. יש בה התכתבות בין הדיאלקטים והשורשים התוניסאים והצפון אפריקאים לבין העגה התל אביבית המאגניבה.

מאוד ייתכן שאם היציאות המבריקות ומשחקי המלים המצחיקים עד דמעות, היו מופיעים בתרגומי מחזות של דורי פרנס או אלי ביז'אווי, היינו מריעים להם בהתלהבות אין קץ.

אך בעיקר מפני שהתיאטרון העירוני באר שבע מתמודד לראשונה עם מחזמר מקורי בהיקף שכזה. ומי שלא יעז לא יידע אם הוא מסוגל וגם לא יצליח.



פרח השכונות (צילום: יוסי צבקר)
 

אמיר קריאף גונב את ההצגה

אמנם התיאטרון גייס להפקה זו סלבריטאים-כוכבים מהשורה השנייה, אך השלד שלה הוא באר שבעי להתגאות.

מאמיר קריאף, השחקן הכי חשוב היום בלהקה של התיאטרון, שגונב את ההצגה בדמותו העסיסית של הדוד עמיליהו והוא היחידי שמעצב דמות ולא נותן לסטריאוטיפ לעצב אותו; דרך מירב שירום ומעיין תורג'מן, בוגרות הסטודיו של יורם לוינשטיין שנקלטו בבירה הדרומית (הראשונה קלולסית, מדויקת ואמינה כסברינה בוזגלו, האחות של ז'וז'ו; והשנייה, מבטיחה בכישרון קומי במגוון דמויות של שכנות צעקניות); ועד שורת המקהלה, הקורוס, כבית גידול לבוגרי בית הספר גודמן למשחק בנגב. בהחלט נקודת זכות שמצדיקה לבדה את מאמצי ההפקה.

דווקא השחקנים הראשיים, גיא זוארץ ולירז צ'רכי, לא מעוררים הזדהות. הראשון שטוח ועצי מדי כיוסי-ז'וז'ו-ספי, ומידותיה השונות של השנייה קטנות על דמות המפתח, נושאת שם המחזה.

עמי אנידג'ר ושלומי קוריאט משעשעים בקריקטורות של סמי וסוסו, עברייני צעצוע לשעבר וערסאוואתים נגמלים שידם בכל ויד כל בם. וחלק מהמעמדים המשולשים, שלהם עם זוארץ, מזכירים במשהו את חלוקת התפקידים של שלישיית הגשש החיוור.

מאיר סוויסה, כמסעוד בוזגלו ראש השושלת, ספק אנמי, ספק מאופק; בעוד אוולין הגואל, כאלמנתו מסעודה, יוצרת דמות אמינה ואמפטית.



פרח השכונות (צילום: יוסי צבקר)
 


התפאורה דלה, נעדרת ברק מחזמרי. יותר נושאת אופי מתנ"סי. לעתים דומה שעיצובה (זאב לוי) כעור במתכוון. כמו נועד לשקף מציאות צנועה ולא עשירה, שמנסה להתיפייף ולהצטעצע ולא יודעת כיצד. כמו בחיים. גם בה וגם בתלבושות הצבעוניות, המהנות והמאירות של יהודית אהרון, יש יציאות חביבות שמתכתבות עם המציאות.

התאורה של קרן גרנק יעילה במגבלות האפשר, והכוריאוגרפיה של עוז מורג מוציאה את המקסימום מחבורת השחקנים המתחילה, כשההעמדה של "מגולגלים בתוך נייר עיתון" היא אולי הקטע הכי מוצלח בה. יישומה של עבודת הווידאו (רם גיל) נפגעת מתנאי הפקה מרושלים.

עכשיו, כשהתיאטרון העירוני באר שבע הצליח לשדרג את יכולותיו להפקת מחזמר, נשאר לבדוק אם הוא מסוגל לשדרג את מערך השיווק שלו בעבור אותו מחזמר. אחרת, כמו פיל, גם הטיפקס יישאר לבן.

פרח השכונות. התיאטרון העירוני באר שבע. שני, 21.1.2013


למועדי מופעים >

27/01/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (6 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
6. קובי אוז המוכשר
ציונה , (21/10/2013)
5. הצגה מביכה מתחת לכל בקורת
רפי שלם , (04/02/2013)
4. יצאתי עם חיוך ענקי שנשאר ונשאר ...מומלץ בחם.
shoshi , להבים (03/02/2013) (לת)
3. נהניתי נורא ב"פרח השכונות"- גיא זו ארץ מקסים
יפעת , (29/01/2013)
2. הצגה מצוינת- כנראה שיש שפה דרומית וזר לא יבן זאת
ניר , באר שבע (29/01/2013)
1. פרח השכונות
מ , (28/01/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע