סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: קובי רכט
 

 
 
האלבום מחבר, אולי לראשונה (בעזרתו ובתמיכתו של אשרת), את שני צירי ההתנהלות של רכט: גם שירה באנגלית, שבה הוא נשמע, ולא במפתיע, פצצה, ערב ובשרני, מדויק ונלהב, וגם חוזר לרוק'נרול לוהט בעברית, סוגה שהוזנחה באלבומיו המאוחרים בעברית לטובת רוק רך, בוגר ומפויס, שהלם יותר את גילו"
קובי רכט וקובי אושרת הוציאו דיסק דו-לשוני של להיטי רוק אהובים. ההצלחה בעירבון מוגבל



מתחת לרדאר וללא הד תקשורתי ראוי, השלימו קובי רכט וקובי אשרת את אחד הפרויקטים השאפתניים של העת האחרונה: תרגום מאנגלית לעברית וביצוע כפול, באנגלית ובעברית, של להיטי פופ ורוק אהובים.

הלהיטים, האהובים בעיקר על רכט, המתרגם והמבצע (אשרת עיבד והפיק מוזיקלית וגם תרם קולות), שימשו מן הסתם מקורות השראה ליצירה המשותפת של השניים, שהיו צמד הקוביות עוד לפני ששיתפו פעולה בשובבי ציון.
יכול להיות שאני משוחד, כי אני מת על קובי רכט, אחד הזמרים הגדולים בפופ הישראלי מאז ומעולם. רק מה, חיפושי הדרך המזגזגים והאובססיביים שלו בכלל וההתעקשות שלו על יצירה ושירה באנגלית בפרט (בפריז ובלוס אנג'לס) הולידו קריירה מקוטעת, לא מנוצלת ומפוספסת מהרבה בחינות, בעיקר באשר להספק שלה.

קובי-רכט-וקובי-אשרת-יחצ.jpg
קובי רכט וקובי אשרת, צילום: עידו איז'ק

רוק'נרול לוהט בעברית

רק שישה אלבומים בעברית במשך 40 שנה הם כמעט כלום ושום דבר עבור אחד הזמרים האיכותיים יותר שלנו. לא יודע אם זה חוסר מזל, עיתוי גרוע או מרפקים חלשים, אבל ספק אם "דברים השתנו", האלבום הכפול החדש, ישנה את התמונה ויעניק זריקת מרץ לקריירה הכבויה, הבלתי נוכחת והכמעט בלתי מורגשת של רכט, חרף האופטימיות המובעת בשמו של האלבום (שיר הנושא, תרגום מילולי לשיר של בוב דילן).

ובכל זאת, האלבום מחבר, אולי לראשונה (בעזרתו ובתמיכתו של אשרת), את שני צירי ההתנהלות של רכט: גם שירה באנגלית, שבה הוא נשמע, ולא במפתיע, פצצה, ערב ובשרני, מדויק ונלהב, וגם חוזר לרוק'נרול לוהט בעברית, סוגה שהוזנחה באלבומיו המאוחרים בעברית לטובת רוק רך, בוגר ומפויס, שהלם יותר את גילו.

רכט ואשרת מחדשים 12 שירים באלבום, משל אלביס פרסלי ופרנק סינטרה, "המחפשים" ו"הבוקס טופס", ריי דייוויס וקרלי סימון, ביל ויתרס וג'ימי קליף, בן אי. קינג ולי הייזלווד, וגם דילן וליאונרד כהן.

השירים מוקלטים פעמיים, בעברית (46:11 דקות) ובאנגלית (46:12 דקות), על אותו פלייבק, בהשתתפות נגני אולפן משובחים וביניהם הגיטריסט נועם בורג, המתופף ז'אן פול זימבריס, נגן הבס אדמונד גילמור ונגן האורגן משה לוי, שאי-אפשר לטעות בחתימת ההמונד שלו.

יחד עם המתכנת תומר קלינג וזמרת הליווי תום רהב, הם משלימים חבורה מגויסת שנשמעת להוטה ומכייפת בנגינת הקלאסיקות והאולדיז, בהפקה הרוק'נרולית והריתם'נ'בלוזית החיונית והעסיסית של אשרת.

מלים בלתי אפשרויות לשירה

את השירים במתכונתם האנגלית תזהו בנקל ותשייכו בקלות למקורות, אך אם תבחרו לפתוח את האריזה מצדה הימני, המתורגם לעברית, תתקשו לא אחת לזהות את המקור ואולי אף להכיר את השירים.

ההקבלה בין הגרסאות שהקובי'ם כופים עלינו מחייבת שתי רמות התייחסות, של השירה באנגלית בהשוואה למקור (קיק פרטי של רכט, שפחות מעניין אותנו, כיוון שהוא מבצע מעולה ומגיש את השירים נהדר), ושל הפרשנות לעברית מול הטקסטים המקוריים.

   


דווקא היבט זה מעורר קושי. אי-אפשר לפקפק במידת ההבנה והחיבור של רכט עם השירים. הפרשנות שלו מאוד נאמנה מילולית למקור, אבל לא תמיד היא מספקת פתרונות פואטיים או שיריים כנדרש (כמו בשיר הנושא הפותח או ב"הללויה" של כהן הנועל, שיראת הכבוד וההקפדה בתרגום יוצרת מלים בלתי אפשרויות לשירה).

מצד אחד, הנאמנות למקור משרתת את נאמנותו של רכט לעצמו, כי זו השפה שלו והפרשנות שלו. מצד שני, על אף שהוא פזמונאי מוכשר וכותב מיומן, שכתב כמה שירים נפלאים לאלבומי הניינטיז שלו "נגד הלב" (1993) ו"קובי רכט" (1995) – בפרויקט זה הוא היה יוצא נשכר אם היה לצדו יועץ אמנותי מיומן חיצוני ופחות מעורב רגשית. אחד כמו יעקב גלעד למשל יכול היה לתת כמה עצות טובות. ואלה הרגעים שבהם אפשר להתגעגע למגע ידו של אהוד מנור ז"ל.

גישה יותר גברית ופחות בכיינית

אז מה יש לנו? דילן כעץ גבוה בפתיחה; פרסלי ("חושב עלייך כל הזמן"), שנשמע מעט שטוח מול המקור, אבל דווקא בו רכט נוטל חירות בשינויים של ביטויי פופ שגורים וחוזרים על עצמם, כשמשפט המפתח המקורי משתנה ומועשר ל"חושב עלייך כל הזמן/ אצלי בראש, אצלי בדם... אצלי בלב, עושה לי חם"; "הולך לישון" של ריי דייוויס והקינקס.

  


"המכתב" של ויין קרסון, משירי הפופ המושלמים (בוקס טופס) בכל הזמנים, זוכה כאן לתרגום רוקי מסעיר ומוצלח, למרות שהחריזה קצת לחוצה והיתה ראויה ליותר קלילות וזרימה.

החירות המסוימת והחופש לבחור חלופות ניכרים יותר ב"אחרי שהלכת", היחיד ששמו רחוק מן המקור (Ain't No Sunshine של ביל ויתרס). לטעמי "עזוב, עזוב, עזוב" מתקשה לעמוד מול I know, I know, I know, אבל הגרוב הקליל מפצה. כך גם ב"מים רבים לחצות" (Many rivers to cross) הבלוזי של ג'ימי קליף, גם בגרוב וגם בגישה יותר גברית ופחות בכיינית בתרגום.

אגב, כאן וגם באחרים רכט מעדיף לוותר על אנשים ומקומות (צוקי דובר, סרטוגה, נובה סקוטיה, מיסטר ג'ינקס או גברת לוסי) כדי להתאים את השירים למציאות על-מקומית.

"יין חם" היא פתרון נאה ופשוט ל-Summer Wine של לי הייזלווד וננסי סינטרה. התוספת של אשרת בצליל פולקי-אתני מקומי היא הברקה מרעננת, רק חבל שתום רהב, העזר שכנגד לרכט, צורמת אם האוזן עם "תותים דובדבנים וְנשיקת מלאך".

גם "שיקוי האהבה" מתמודד לא רע עם Love potion #9 האגדי של לייבר וסטולר, שבמקור בוצע על ידי ויין פונטנה והמיינדבנדרס, ורק אחר-כך על-ידי ה-Searchers, בזכות הברקות סלנג בחריזה של בקבוק, מחוק ושלוק מול ה-Ink, Wink ו-Drink במקור.

הסלנג הזה לא עומד לזכות רכט ב"אני נזרק ממך" (I Get a Kick out of You של קול פורטר). התרגום נשמע לחוץ ומזיע א-פרופו השימוש בשורש ז.ר.ק, הארכאי מדי. חלופה כמו "נגנב ממך" היתה לא רק עכשווית יותר, אלא פותחת יותר אפשרויות יצירתיות. ייתכן שהיא מרחיקה את הביצוע מן המקור בהעדר קלילות וקלאסה א-לה פרנק סינטרה, ואולי זו הכוונה בפרשנות הפולקית דווקא.

"עמדי לצדי" (Stand By Me) עושה חסד עם אחד מלהיטי הריתם'נ'בלוז היפים והמרגשים של כל הזמנים, כשגרוב קליל אפילו משפר את כוונתו של בן אי.קינג. דווקא "כה יהירה", שהופך את הפנייה מזכר (You're so vain של קרלי סימון) לנקבה, הולך לאיבוד. הוא דורש יותר תחכום ויצירתיות בתרגום, ולא להיות ישיר, פשטני ונעדר חן. אהבתי גם את צליל חמת החלילים שהוסיף אשרת ל"הללויה" והעניק לו גוון פולק אנגלי.

אלה תרגומים שלך, בנאדם

ההופעה מחזקת את ההרגשה שאין לגרסאות העבריות של השירים חיים עצמאיים ללא המקור, מפני שההפקה המוזיקלית לא נאמנה לו (וזה בסדר), אך בעיקר בגלל שהפרפורמנס של רכט הוא לא הצד החזק שלו, סיבה ותיקה שסייעה לו להיות אחד הקולות המבוזבזים ברוק הישראלי.

נעזוב את המראה האלביסי, המיושן והפתטי, עם פאות הלחיים הארוכות, התסרוקת הבלתי אפשרית והשיער שנראה צבוע. למרות קולו החם, העמוק והמהפנט (אותי לפחות), למרבה הצער רכט לא מייצר שום עניין בימתי. הוא מכונס בתוך עצמו, ממוקד בדפי המלים שלפניו (אלה תרגומים שלך, בנאדם. אתה חייב להשתדל יותר בשליטה בטקסטים), ודווקא הוא, עם ניסיון תיאטרלי בעברו, לא מצליח ליצוק לקטעי הקישור והמעברים אמפתיה שתשלים את הארומה הנוסטלגית.

  


הביצועים שלו ענייניים, קרים מדי, לא מעוררים. הייתי שולח אותו לשבת מאחורי פסנתר, וגם אם לא ינגן עליו, הוא יישמע וייראה הרבה יותר מחובר לתקופה ומשכנע בפוזה. אגב, רק גילמור (בס) ורהב (שירה) עברו מהאלבום לבמה. בשחזור הצליל האולפני משתתפים דורון מזרחי (גיטרה חשמלית), עשהאל בן-צרויה (אקוסטית), יוסף פרישמן (קלידים) וארז גינת (תופים).

בכ-80 דקות הופעה השמיע רכט את כל שירי האלבום, עם תוספת של "וינסנט" לדון מקלין, באנגלית, כיון ש"הטמבל לא מתיר לתרגם את שירו". הביצועים הבולטים לטעמי היו של "המכתב", הודות לעיבוד הרוקי המרשים, "אחרי שהלכת", שמתפתח מבלוז קנטרי לסוג של רגאיי, "יין חם", "שיקוי האהבה" כרוק מבודח ושובב ו"הללויה", שדומה כי רכט הכי מחובר אליו.

ללא סיבה עניינית הוא אירח את אסף אמדורסקי, ששר את להיטיו "יקירתי" ו"רכבת לצפון", ותרם נגינה בגיטרה ל"לך איתה", שכתבו רכט ואשרת לאילנה רובינא על סף שנות ה-70, ומבוצע כדואט עם תום רהב. רהב תרמה גם שיר משלה, והמופע ננעל עם "למה עכשיו", דואט עם אשרת בשיר הראשון שכתבו יחדיו, שאלה שעשויה להמשיך ולהישאל גם עכשיו, כתהייה לשובו של רכט לבמה.

נכון שאמנים מתפרנסים עתה מהופעות ולא ממכירת אלבומים, אבל "דברים השתנו" הרבה יותר מרשים בתקליט מאשר בהופעה. לא קל לי לקבוע זאת, כי אני אוהב את רכט ואת שירתו, אבל בלית ברירה אני מאמץ את הבית האחרון בתרגומו ל"הללויה":

"מיטב יכולְתי היה מעט/ לא חשתי אז, ניסיתי לגעת/ זאת האמת, לא באתי / לשקר כאן/ ולמרות שיש מחיר/ אבוא בפני אדון כל שיר/ עם כלום על לשוני, רק/ הללויה". למרות הכל. לרכט, לאשרת ולשותפיהם להפקה.

"קובי רכט & קובי אשרת, דברים השתנו" (עננה/התו השמיני); קובי רכט, הופעת השקה ל"דברים השתנו", זאפה הרצליה, יום שני, 10 במרץ 2013.


17/03/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע