סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: הלובים וברי סחרוף
 

 
 
'שור לעמל' הוא ללא ספק אחד הפיוטים היפים והמרשימים ביותר באלבום ובהופעה. הוא חדש יחסית. אמנם מחברו אינו ידוע אבל הדו שיח בין ישראל לאלוהים שבו, ממקם אותו באמצע המאה הקודמת, לאחר השואה ובדרך לתקומה. לחנו מורכב ומתערסל, המלודיה שלו כובשת. גם על הבמה השותפות הקולית בין חיון לסחרוף היא רבת הוד, הקשבה והשראה"
האלבום והמופע במסגרת בפסטיבל ישראל מהווים מפגן זוקף קומה של קהילה יהודית עתיקה


במחצית הראשונה של חיי, 32 מתוך 64 שנים (יום הולדת עוד שבועיים פחות יום), הייתי ישראלי. כלומר - אזרח, תושב הארץ, חייל וגם סטודנט חסר תיוג עדתי. אולי מפני שכך גדלתי וחונכתי מבית, אולי מפני שאני "מעורב". ואז, ממש ביום נישואיי, 32 שנה בעוד שבועיים, נהייתי בבת אחת אשכנזי.

למה? כי התחתנתי עם טריפוליטאית. בעצם, גם היא היתה - לפחות בעיניי - בת בלי עדה, אבל התחתנתי גם עם המשפחה שלה, שאותה כידוע, לא בוחרים. לא טריפוליטאית, למען הדיוק. צאצאית ליוצאי בנגזי. אבל בצד הזה של אגן הים התיכון, שאליו מתנקזים היהודים כולם, ההבדלים בין יוצאי קהילות לוב לא ניכרים בעין. אתם יכולים לשאול את דוד ד'אור ועינת שרוף.

אלבום מלהיב ומרגש

למה אני מספר לכם, כדי להסביר לעצמי את הלהיטות, הסקרנות והרקע למפגש שלי עם "נדודים", אלבום מלהיב ומרגש, עשוי באהבה וביד אמן, שמציע פגישה עם מניין פיוטים מוצלים מהמסורת המוזיקלית העשירה של יהדות לוב. האלבום פרי הפקתם המוזיקלית של המוזיקאי ונגן העוד יניב רבה, בעצמו בן למשפחת פייטנים לובים, ושל יענקלה סגל, נגן בס ומומחה למוזיקה מזרח תיכונית, מבוצע בידי הרכב אד-הוק בשם "הלובים", שכלל באולפן ההקלטה 19 נגנים וזמרים (ועוד ארבעה זמרים אורחים) - רק מקצתם לובים מבית, אולם רובם ככולם מוזיקאים מקצוענים בעלי מוניטין.

באלבום - נכון יותר, ספר-דיסק - 11 פיוטים (באורך 49:00 דקות) אך גם הקדמה כתובה מאת רבה וסגל לגבי שיטת העבודה והתנהלותה, מאמר קצר מאת פדהצור (פדי) בנעטיה ראש מרכז "אור שלום" לשימור והנחלת מורשת יהדות לוב שממקם את העדה ומעניק פרספקטיבה למאמץ ההפקתי, מלות הפיוטים, תיארוכם והסברים לגבי אופיים, ייעודם ושימושם, וכן שלל צילומים.

לא כל היצירות שנבחרו להיכנס באלבום הן ממוצא לובי מובהק, אך מהיותה של המדינה החמישית בגודלה באפריקה, נתונה להשפעות ולכיבושים לאורך הדורות, יצא שהפיוט הלובי ממזג השפעות ים תיכוניות רבות - מספרד ואנדלוסיה במערב ועד טורקיה וארצישראל במזרח, כשגם לשכנות הטריטוריאליות הערביות מהמגרב והאפריקאיות מדרום וגם לאיטליה שמעבר לים בצפון, חלק בעיצובו.

וגם אלה שאינם לובים בלעדיים, כמו ה"להיטים" העל-עדתיים "יעלה יעלה" של המשורר ר' ישראל נג'ארה מצפת, או "יה שמע אביוניך" של ר' יהודה הלוי, מוצגים באלבום זה בניגון, באיפיון ובביצוע ברוח המסורת והמרושת של יהדות לוב.

   

ככלל, האלבום עשיר מאוד בעטיפה המוזיקלית שהוא מציע, הרבה מעבר למה ששימש את היהודים בארצם. עטיפה זו חדשנית ועכשווית ברוח מוזיקת עולם כשנוסף על העוד והבאס החשמלי של רבה וסגל, מתארחים בו גם קאנון וקאחון, ניי וקלרינט טורקי, בוזוקי וגיטרה, קמנצ'ה וטאר, כינור וצ'לו, פסנתר וכלי הקשה. מניפה מוזיקלית רבת גוונים ומרהיבה בצליליה.

ססגוניותו של הצליל לא נפגעה

לכאורה, ראוי היה שמופע ההשקה לאלבום מסוג זה, שבו העוד של יניב רבה מנגן כינור ראשון (!), יקשט את אחד מפסטיבלי העוד המקומיים (מה שאכן יקרה ב-18 באוגוסט, בפסטיבל העוד של תל אביב). אולם  פסטיבל ישראל זכה במופע מוכן וגם גזר קופון מכל כיוון - כהפקת מקור ישראלית, בעיבוי חטיבת מוזיקת העולם שבמסגרתו, בהאדרת הפלורליזם התרבותי שלו וגם במכירת כרטיסים להופעה של ...ברי סחרוף, כפי שהמופע שווק. אם כי, בניגוד לאלבום, שבו סחרוף שר בשני פיוטים בלבד ("חָנּנו יה חָנּנו" ו"שוּר לְעָמָל"), בגרסה הבימתית הוא נוכח בששה שירים, כמעט המחצית, כך שלכותרת יש בהחלט כיסוי.

העושר המוזיקלי האולפני תומצת לבמה עם שישה "לובים" בלבד - אריאל קסיס בקאנון, יצחק ונטורה בניי, רועי פרידמן ומשה נורי בכלי הקשה, וכמובן רבה בעוד וסגל בבס חשמלי, גיטרה וטאר. צמצום מספר הנגנים לא פגע משמעותית בססגוניותו של הצליל, גם מפני שהתארחו בו עדי רנרט באקורדיון ופסנתר וניצן חן רזאל בכינור. לראשון זכויות באלבום, השני נהנה מהתארחות בהופעה בלבד.

הלובים-וברי-סחרוף-אודליה-דה-רוסו.jpg
הלובים וברי סחרוף, צילום: אודליה דה רוסו

גם הזווית הקולית לא נפגעה משמעותית במעבר אל הבמה, לא כשבקודקוד טריו הזמרה ניצב הפייטן יצחק חיון, בן למשפחת חזנים שנחשב כיום לבכיר הפייטנים של הקהילה הלובית בישראל. אם באלבום הוא "נאלץ" לעבור השוואה מול ווקאליסטים משוכללים כרביד כחלני (בפיוט "אבי חנני") וכשי גבסו (בפיוט "יגדל") המרשימים ללא ספק, על הבמה הוא הזמר המוביל - תותח נעים זמירות.

לא כשהוא נתמך על ידי שני פייטני המישנה דביר כהן עראקי ואיציק בן דוד (שבאים במקומם של רפאל חיון ואסי מימון עמיתיו לשלישייה הקולית המרכזית באלבום) - הראשון בשרני ומרשים יותר, במיוחד במגוון השפעות ספרדיות, מאנדלוסיות ועד פלמנקו; ולא, כמובן, כשברי סחרוף בסביבה. הוא, בנדיבותו, במחויבותו ובהתמסרותו, מהווה ערך מוסף לשדרוג כל מופע, במיוחד כשהוא תורם לו ביצוע של "מליצתי בדאגתי הדופה" של ר' שלמה אבן גבירול מ"אדומי השפתות", המופע המצליח המשותף לו ולרע מוכיח. אמנם לא פיוט לובי אלא לחן מקורי ישראלי עכשווי (והיצירה הכי רוקית במופע!), אבל תמיד כיף לחזור ולשמוע את ההשראה ל"טרמינל לומינלט" של מאיר אריאל.

אחרי פתיח אינסטרומנטלי, שהסתמך על "חובי" של עבד אל ואהב המצרי, ה"נדודים" יצאו לדרך (אגב, שם סתמי משהו. מריח כמו מוזיקת עולם; באותה מידה יכול היה להיות "געגועים" או "כיסופים" ומשיג אותו אפקט) עם "אבי חנני", בקשת הדרכה ועזרה מהאל (כולל שני בתים בניב יהודי-לובי; למי שאין ספרון השירים, המלים מוקרנות על מסך בגב הבמה) שלמרות שזהות מחברו אינה ידועה הוא נחשב לאחד הפיוטים האהובים במאה העשרים;

הכנר רזאל מצטרף לביצוע "אערוך זמר", פיוט לטקס ברית מילה, שכתב במאה ה-17 ר'מוסה בוג'נאח הנחשב לגדול משוררי לוב. הזווית המשעשעת (וגם האנושית) בפיוט זה היא בהנחיות שהוא נותן למוהל להתחשב בכאב שהוא גורם לנימול. ב"אתה חתני", פיוט לשמחת החתונה, אחרי פתיחה של עוד, מלווה חרישית על ידי ניי, מנהל רזאל דיאלוגים בתור עם הקאנון, העוד והניי.

אם השירים הראשונים מאופיינים ומלווים בהתלהבות הקהל ובמחיאות כף קצובות מטעמו ב"ארך זמני", פיוט שמחברו לא ידוע ועניינו ציפייה לגאולה, הטמפרמנט נרגע משהו ומאפשר לחיון להפגין שירת נשמה זכה ועצומה ולהפליא במאוואלים מסולסלים.

הלובים-אודליה-דה-רוסו.jpg
הלובים, צילום: אודליה דה רוסו

רנרט (באקורדיון תחילה) וסחרוף (בגיטרתו האדומה) מצטרפים לחבורה, שכוללת עתה תריסר מוזיקאים. "יגדל" של הפייטן הרומאי ר' דניאל בן יהודה הדיין מהמאה ה-13, הוא הראשון בחטיבה זו. הפיוט, אחד הידועים והאוהבים גם מחוץ לקהילה הלובית, נכתב בהשראת י"ג עקרי האמונה שנוסחו על ידי הרמב"ם ומושר בדרך כלל בלילות שבת וחג. הליריות החגיגית והקדושה של גבסו (באולפן) מפנה מקום לשירה "חילונית", ארצית ודוקרנית של סחרוף. הפיוט חוזר לבית הכנסת רק כשחיון, כהן ובן דוד מצטרפים אליו לקראת סיומו.

סחרוף "מנשל" גם ארז לב-ארי, שותפו של חיון בהקלטה של "יעלה יעלה", פיוט שנועד במקור לבריתה (מה שנקרא "זבד הבת"), אבל מושר בכל עת והוא היום אחד מפיוטי האהבה הפופולאריים בימינו בקרב כל עדות ישראל. העיבוד משייט בין סגנונות, צבעים ומדינות בים התיכון. לביצוע הכלי יש ניחוח ג'אזי ולשירה של כהן עראקי מאחור נוכחות של זמר פלמנקו.

"שור לעמל" הוא ללא ספק אחד הפיוטים היפים והמרשימים ביותר באלבום ובהופעה. הוא חדש יחסית. אמנם מחברו אינו ידוע אבל הדו שיח בין ישראל לאלוהים שבו, ממקם אותו באמצע המאה הקודמת, לאחר השואה ובדרך לתקומה. לחנו מורכב ומתערסל, המלודיה שלו כובשת. גם על הבמה השותפות הקולית בין חיון לסחרוף היא רבת הוד, הקשבה והשראה.

   

אחרי "מליצתי בדאגתי הדופה" סחרוף ורנרט פורשים זמנית. חיון, רק בליווי של סגל בטאר ורבה בעוד, מציג את הגרסה הלובית, השונה והלא מוכרת, ל"מה נאוו על ההרים" של ר' משה אבן עזרא, ממשוררי ספרד של המאה ה-11. פיוט שלא נכלל באלבום.

"יה שמע אביוניך", פיוט הסליחות הנודע בקרב קהילות יוצאי ספרד (של ר' יהודה הלוי), מסמן את שובו של ההרכב הבסיסי לבמה ומזכה את זמר הרקע בן דוד בסולו ובדיאלוג עם הדוירה של פרידמן. גם רזאל שב לבמה לקראת ביצוע "נא שלח לנו את אליה", מפיוטי האהבה לדמותו של בר יוחאי, שנכתב לל"ג בעומר אך מצהיל כל אירוע של שמחה. ניב השירה עממי, גם הלחן כזה, שוצף, תוסס, משמח. מסתיים בא-קאפלה של שלישיית הזמרים. גם "יוצר מידו" המסיים, פיוט לכל עת שמחברו אינו ידוע ומן הסתם היפ-הופ של פעם, עליז ומזמין שירה בציבור.

   

התשואות בצדק

סחרוף ורנרט שבים להדרנים. ראשון הוא "חננו יה חננו" הלהיט של ההופעה. פיוטו של הרב יוסף חיים, גדול חכמי בבל, לכבוד משה רבנו. הוא נפתח בקולו המוקלט של דוד רבה, אביו של יניב, ולאחר שכל הנוכחים - על הבמה וגם באולם - שרים ביחד, הוא גם מסתיים עם קולו של הפייטן הבכיר, שהוא הדיסק הקשיח והזיכרון של פרויקט "הנדודים". גם "בא זמן גאולה", ההדרן השני, הוא פיוט לכל עת שמחברו אינו ידוע, וגם הוא לא מופיע באלבום.

קצת יותר משעה וחצי - ככה זה שגרסאות הבמה מתארכות לטובת נגינה וקטעי סולו - עברו ביעף. התשואות בצדק. מפגן זוקף קומה של קהילה יהודית עתיקה, ששורשיה בחיל מצב ששלח שלמה המלך כדי להגן על המסחר עם קיריניה, ואחריתה בעליה לישראל בראשית ה-50.

עכשיו, כשאני אני עשוי טוב יותר למפגשים המשפחתיים, אני תוהה אם לא בשל הזמן לעשות כדבר הזה וצדק עם הקהילה שעליה אני נמנה. הקווקזית. אשכנזי זה רק חצי.
 
נדודים. הלובים מארחים את ברי סחרוף. פסטיבל ישראל, תיאטרון ירושלים. שלישי, 4 ביוני 2013
הלובים. נדודים (אור שלום/ נענע דיסק)


למועדי מופעים >

05/06/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע