סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן ארז לב ארי - נכנס ללב ולנשמה
 

 
 
תחת הרושם האדיר הזה אתה רוצה עוד ועוד. רק לשבת וליהנות, לשמוע מוזיקה נהדרת, להתמוגג מנגינה יוצאת מן הכלל, להעריך מעשה אמיתי של תרבות. מאה דקות, שעה וארבעים, ללא זיבולי מוח, חיבוטי נפש, הגיגים מיותרים והתבדחויות שלא לעניין. אם זה מה שארז לב ארי סיפק במופע ההשקה, סחתיין עליו."
ארז לב ארי מביא לבמה גישה צנועה ועניינית. לא מצועצע, לא מתחנף ולא מתייפייף


לתפוש את האמן כמו שהוא

אני יודע למה אני לא אוהב מופעי השקה. המופע לא מופע. האמן מתרגש. בדרך כלל יש אורחים שחוץ מלהסיט את תשומת הלב לא תורמים באמת לחוויה. הקהל לא קהל. הרבה מוזמנים, חברים ומשוחדים, מעט אוהדים נאמנים, רוכשי כרטיסים. תקשורת של רכילות, לא של מוזיקה. חגיגיות מזויפת, בלתי נסבלת, באוויר. בקיצור, לא ההופעה הנורמלית, הרגילה.

אני מעדיף את ההופעה השוטפת. ולא משנה איפה - אולם גדול כחלל מתנ"ס. אין אורחים ברשימת המופיעים. רק האמן, נגניו והשירים. אין הסחות דעת ותקתוקי מצלמות מטעם התקשורת. הצופים הם כאלה שאיכפת וחשוב להם מהאמן. הסיכויים לתפוש את האמן כמו שהוא, ללא כחל ושרק, הכי גבוהים. הופעה בהפתעה.

גם אם זה ארז לב ארי, שבדיעבד, לאחר ההופעה ב"גולה", אני מתקשה לדמיין אותו נותן יד לתעלולי יחצ"נות, אף אם הם חלק מובנה ונדרש בהיערכות של הפצת אלבום חדש. הפעם, תודה לאל, הגעתי ב"איחור" של מספר שבועות. החמצתי את ההשקה של "כתמים של תרבות" אלבומו הרביעי (מניין שכולל גם את "העץ הבודד", אלבומו המשותף עם פטריק סבג משנת 2013). רווח שלי.



   



ארז-לב-ארי-אבגד-מור2.jpg
ארז לב ארי (צילום: אבגד מור)

 
לא מבקש לשאת חן

לב ארי מתאפיין בגישה צנועה ועניינית למלאכת הבמה. לא מצועצע, לא מתחנף, לא מבקש לשאת חן. גם אם אינו מישיר מבט, הוא עדיין ישיר, מתעסק בעיקר, שירה ונגינה. כמו אומר, זה מה יש, זה גם מה שתשמעו. גם כשהוא נשמע יובשני ומונוטוני בשירה שלו, לא מגוון בדרכי ההבעה, הוא נכנס ללב ולנשמה בכנות, בחוסר ההתייפייפות, במחויבות ובמסירות ליצירה שלו. כמעט ולא מדבר בין השירים. לא מפזר מלים לריק. רק מפטיר ביניהם "תודה רבה" בטון מבויש כלשהו.

עם שתי גיטרות (שלו ושל אמיר לביא), בס (עמוס פרידמן), תופים (רן שמעוני) וקלידים ומחשב (פטריק סבג, המפיק המוזיקלי, עמו הוא בקשרי חברות ועבודה מאז דמדומי "כשניקו תתחיל לדבר" של שלהי הניינטיז), הוא מציע צליל רוקי משובח, שהוא בה בעת גם רזה וגם מועשר - מתבסס על ריתם סקשן הדוק, עם תמיכה מרחיבה של קלידים, שלפרקים לא מעט במהלך ההופעה, מתפתח לאורגיה של נגינה, גם על חשבון השירה. באתם לשעת סיפור? קבלו מנת יתר של מוזיקה.

האלבום "כתמים של תרבות" מרחיב את מעגלי ההתמקדות, העניין והיצירה של ארז לב ארי, שהחל (בהכללה גסה) בבדיקת האמונה ב"שמחת החיים הפרטים" (2007), עבר לעניינים אישיים ומשפחתיים ב"ארגמן" (2010) והרחיק עד שאלות של קיום וחיים, במדבר דווקא, ב"העץ הבודד". באלבומו האחרון מרשה לב ארי לעצמו לטפל בסוגיות חברתיות שונות, אם כי מבלי לשנות הרבה באופן כתיבתו שממשיך לשאוב השראה מילולית מן הכתובים.

כמתבקש, המופע נשען על האלבום החדש שמספק לו שישה משיריו. לשלושת הקודמים נציגות של שלושה-ארבעה כל אחד. הפתיחה סודית כמעט, "תפילה לעני" מ"העץ הבודד", כסוג של מוטו וחיבור בין רוק לאמונה ולאמירה חברתית, כשנגינת הגיטרה שלו מצטבעת בגוון אוריינטלי חם ועקשני. "צדק" מ"שמחת הפרטים הקטנים" מעביר את הדיון לנושאי בין אדם לחברו ו"לא אחד מאלה" מ"כתמים", לוקח אותנו לענייני זוגיות, בינו לבינה, שנמשך גם ל"בסוף היום" מ"ארגמן", בו שיתף פעולה עם סבג בכתיבה.
 
רצף של שירים מהאלבום האחרון, מסמן את לבה של ההופעה. זיכרונות הילדים עזי הצבע והמבע של "עפיפון ברוח" (ששורה ממנו מספקת לאלבום את שמו "כתמים של תרבות"), "ראיתי כבר הכל" - סיכום של החיים או בעצם תובנות מהם ועליהם (בהשראת קהלת) ו"נחום וציונה", אחד השירים המדוברים מן האלבום - סיפור אהבה ישראלי טרגי, שראשיתו בעליה לארץ וקיבוץ גלויות ואחריתו בנפילה בשבי, התרסקות הגוף והנפש והתפרקות הזוגיות. גם נגינת הגיטרה בו מתאפיינת בגוון אוריינטלי משהו.

הוא חוזר שוב ל"ארגמן" עם שני שירים: "פרימיטיבים" של טי-בון ברנט שהיטיב לתרגם דני אמיר, ולב ארי (בסיועו של סבג המחונן) ממיר את הפולק המקורי לגוון עממי מקומי במסורת אהוד בנאי; ו"מלחמה אבודה" של דוד אבידן, שיר קרב שביקש שלום, כבר ב-1956.



  




ארז-לב-ארי-אבגד-מור1.jpg
ארז לב ארי (צילום: אבגד מור)

 
נטול דרמה ופאתוס
 
ההזדמנות הראשונה בה לב ארי מרחיב את הדיבור היא לאחר השיבה לשיר הנושא מהאלבום המשותף לו ולסבג. הוא מחליף גיטרה חשמלית, סבג מוביל את השירה, ובהמשך יצטרף גם קולו המוקלט של מיכה שטרית. מ"העץ הבודד" הם משמיעים גם את "כמו אדם חופשי (אשה שלי)" שמתכתב עם הכתובים, לא לפני גיחה בהשראה דומה אל "אנה אפנה", אחד המוקדמים בלהיטיו.
את החלק הרשמי נועל "את חירותי" מ"כתמים", שיר אהבה עז ביטוי לאשתו ולחייהם המשותפים, שמתכתב עם הפיוט האנדלוסי דווקא, בהבדלה מובחנת ומודעת בין סיומת החרוזים בבתים (ִים) לבין סיומת חרוזי הפזמון (ָיִיך). ההתכוונות הלא שגרתית זוכה לצליל עז ולמחיאות כפיים נלהבות מן האולם. שיר חזק שמהווה סיום טקסי הולם קודם פינויה הזמני של הבמה.

לב ארי חוזר לבד, מתחבר לגיטרה החשמלית, לפתוח את שלב ההדרנים עם "מה אעשה" מהאלבום הראשון. נגינה יפה, מפוסקת ומהורהרת, מזמינה שירת רבים. הוא יותר משוחרר, מבודח ומתלוצץ עם הקהל. כשהנגנים חוזרים סבג מקבל שוב את זכות השירה, הפעם עם "צל כבד", הלהיט הגדול ביותר של "כשניקו תתחיל לדבר", להקתו בעבר. אשכרה ניינטיז.

חוזרים ל"כתמים של תרבות" עם "ריצ'י", עוד שיר-סיפור חברתי, שיוצא נגד אלימות כנגד נשים. המעניין הוא שבשיר זה, כמו בשירים סיפוריים קודמים אחרים, לב ארי שר באותו טון ענייני, נעדר דרמה ופאתוס, כמו היה עתונאי מדווח, לא כמו נפש מעורבת.

המופע ננעל עם גרסת הופעה ארכנית, כמעט תשע דקות, של "לבבתיני" מ"שמחת הפרטים הקטנים". חלקו הארי של השיר הוא נגינה פנטסטית של החבורה, עם יציאות אתניות משובבות ומשלהבות.

תחת הרושם האדיר הזה אתה רוצה עוד ועוד. רק לשבת וליהנות, לשמוע מוזיקה נהדרת, להתמוגג מנגינה יוצאת מן הכלל, להעריך מעשה אמיתי של תרבות. מאה דקות, שעה וארבעים, ללא זיבולי מוח, חיבוטי נפש, הגיגים מיותרים והתבדחויות שלא לעניין. אם זה מה שארז לב ארי סיפק במופע ההשקה, סחתיין עליו. זה לא ישנה את דעתי וגישתי - הופעה שוטפת, כמו שרובכם חוֹוֶה, עדיפה על הופעת השקה "חגיגית". ארז לב ארי, למשל - הוכחה מצוינת.


  



ארז-לב-ארי-אבגד-מור3.jpg
ארז לב ארי (צילום: אבגד מור)

ארז לב ארי, כתמים של תרבות. גולה, פתח תקוה. חמישי, 15 בספטמבר 2016


למועדי מופעים >

18/09/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע