סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן סירק דה סוליי - יותר מקרקס
 

 
 
שפת תנועה ייחודית, קומפוזיציה בלתי נלאית ובלתי מסתיימת של תנועות מחול וגוף, שמלווה כל העת - ברקע, בירכתיים וגם בחזית - את ההתרחשות הקרקסית, כמו נועדה למלא את הבמה, להרחיב את היריעה, להעשיר את העין בהקשרים חוצ-קרקסיים. ככזה, "סירק דה סוליי" הוא יותר מאשר קרקס"
לא רק וירטואוזיות מציע "קידם" אלא גם  שפת תנועה עשירה,  המלווה את ההתרחשות הקרקסית


קרקס הוא קרקס הוא קרקס. ומאז שבעלי חיים מאולפים הוצאו מחוץ לתפריט המזון של צופה הקרקס בן זמננו, היכולת הגופנית האנושית עומדת בלעדית במרכזו.

איכותו של קרקס, הבאזז שהוא מצליח לעורר והמוניטין הנצבר שלו, נקבעים ככל שהאתגר הפיזי עמו מתמודדים אמניו - מסובך, מורכב, מקורי וקשה יותר. ככל שהביצוע מדויק ומושלם יותר, ובה בעת מפליא ומפחיד, מעורר השתאות ומפעים, כך "נחשב" הקרקס יותר.

"סירק דה סוליי" (קרקס השמש, בתרגום חופשי) לא מסתפק בפרמטרים העל-אנושיים, בהצגה הווירטואוזית, העשויה ללא חת, של הלוליינים, אמני שיווי המשקל והאמנים הנועזים שלו.

הקרקס הקנדי מתאפיין בערכים מוספים מהותיים. אם סיפור מסגרת – עד כמה שאפשר להכניס את ההתרחשות למסגרת סיפורית; ואם, מה שמאפיין אותו עוד יותר, שפת תנועה ייחודית, קומפוזיציה בלתי נלאית ובלתי מסתיימת של תנועות מחול וגוף, שמלווה כל העת - ברקע, בירכתיים וגם בחזית - את ההתרחשות הקרקסית, כמו נועדה למלא את הבמה, להרחיב את היריעה, להעשיר את העין בהקשרים חוצ-קרקסיים. ככזה, "סירק דה סוליי" הוא יותר מאשר קרקס.

סירק-דה-סוליי-אורית-פניני1.jpg
סירק דה סוליי (צילום: אורית פניני)

על גלי הדמיון

"קידם" היא התכנית השנייה שמציג "סירק דה סוליי" בישראל. אחרי שנים של הימנעות מהופעות בישראל, נפרץ הסכר בראשית העשור, עם "אלגריה". שני הצדדים - האמנים הקנדיים והקהל הישראלי – גילו זה את זה ואלמלא מבצע "צוק איתן", היינו זוכים לראות את "קידם" כבר בשנה שעברה.

גם "אלגריה", ויותר ממנה "קידם", אינם מופעים חדשים. הם מגיעים לישראל אחרי שנים רבות של נדודים ומסעות בטריטוריות זרות, ואם הבינותי נכון "קידם" סוגר כבר שני עשורים של הופעה והגיחה הנוכחית היא הפרק האחרון של חייו הבימתיים.

אגב, לשמות שהקרקס בוחר לתכניותיו, גם אלה שטרם נחשפנו אליהם, אין בהכרח משמעויות מחייבות. הם מצלצלים טוב, מעוררים סקרנות ומהווים כר פעילות וירטואלי לדמיון סופר-ויזואלי. מזכירים לי בכך את להקת המחול של ענבל פינטו ואבשלום פולק, להבדיל, שגם הם בוחרים שמות חסרי משמעות לתכניותיהם, וגם הם - לבטח בהשראת הקרקס הקנדי - מפליגים על גלי הדמיון האנושי בדימויים ובדמויות, בתלבושות ובתנועה, אל מחוזות פנטזיה.


סירק-דה-סוליי-אורית-פניני2.jpg
סירק דה סוליי (צילום: אורית פניני)

עורף על גבי עורף

סיפור המסגרת של "קידם" קלוש. הילדה זואי משועממת בחייה בחיק משפחתה. הוריה לא קשובים לרחשי ליבה והסקרנות שלה מובילה אותה להרפתקאות ולמפגשים עם דמויות דמיוניות במחיצתן בהם היא אמורה למצוא עניין וריגוש. הדמויות הם האקרובטים המיומנים. הקולב עליו נתלים ובו נשזרים כמניין מספרי הופעה בדרגות שונות של עניין ואיכות. בכל מקרה, הכישרון והמיומנות גבוהים ביותר, ולרגע לא מוטלים בספק.

זה מתחיל עם גלגל גרמני, שבו מתעמל-פעלולן מפליא בתנועה עם חישוק מתכת כפול עד כדי לעג לחוקי הכבידה. "דיאבולו" הוא להטוטן סיני שמפגין זריזות ושליטה ביו-יו – אחד, שניים ושלושה; מרשימה מאוד ג'ולי קמרון, אקרובטית גמישה שלועגת לחוקי הפיזיקה והפיזיולוגיה האנושית כשהיא מתעלסת עם סדין משי אדום בתרגילים בגבהים שמחלצים קריאות פחד מענגות.

חבורה של שלושה אתלטים מדגימים ניתורים וקפיצות בלתי אפשריים בחבל, ובכל זאת מצליחים לצרף אליהם גם את הלהקה הרחבה של אמני הקרקס. שלושה אחרים מסתחררים על חישוקים, כשהמוזיקה החיה (תזמורת יוצאת מן הכלל של שישה מוזיקאים) מלווה אותם בקצבים משתנים.

אקרובטית אחרת מדגימה תרגילים מופלאים של שיווי משקל על כפות ידיה שנשענות על מוטות דקים, וקבוצה של חמישה לוליינים נוספים מציגה את הקשר הספרדי, בהשתלשלות חסרת מורא על חבלים מתקרת האולם.

אחד המספרים המרהיבים יותר הוא של ולנטינה סידנקו ואיב דקוסט, שמפסלים דמויות בשניים, בהפגנת כוח, דיוק ושיווי משקל יוצאי דופן, ששיאם הישענות עורף על גבי עורף ללא מגע יד אדם. לראות ולא להאמין שזה אפשרי.

גם הקטע המסיים, ה"בנקין", בו נוטלים חלק 13 אקרובטים שיוצרים פירמידות אנושיות שונות, סוחט קריאות התפעלות ומחלץ אנחות רווחה.

תוסיפו לכך שניים-שלושה קטעי ליצנות בשילוב הקהל. אחד סולידי לחימום ממש בפתיחה, עם ג'ון, מעין מנהל זירה וטקס, ושניים עם טוטו קאסטינייראס הנהדר, שמנדב צופים כמעט בעל כורחם ומוציא מהם מחוות שלא היו מוכנים להן בדעה צלולה ובתנאים אופטימליים. בראשון הוא נוהג בשניים ברכב דמיוני, ובשני הוא מביים סרט טרגי על אהבה נכזבת. ליצן-פנטומימאי פיזי מאוד, חסר עכבות ומשעשע ביותר.

סירק-דה-סוליי-אורית-פניני3.jpg
סירק דה סוליי (צילום: אורית פניני)

מה שהעין לא רואה

קצת חבל שאת המיומנות והווירטואוזיות של אמני "סירק דה סוליי", מלווה אפלוליות בימתית, שאולי מסייעת בבניית האניגמה ובעיצוב המסתורין והסקרנות, אך עלולה להרתיע את הצעירים והרכים שבין הצופים, כפי שאכן קורה. ועם זאת אי אפשר להימנע ממנה כי היא מהמאפיינים העיצוביים של "קידם".

צפייה בקרקס היא אולי בילוי לכל המשפחה (לטעמי - מגיל 8  ואילו אשתי טוענת שאפשר כבר מגיל 5), אבל "סירק דה סוליי" תובע יותר מהקהל שלו, מציג בפניו לא רק מעמדים ויזואליים מרשימים, אלא גם מציב בפניו אתגרים פיזיים, נפשיים ואף תרבותיים.

המלצה שלי: נסו לחפש את מה שהעין לא רואה. בלאו הכי לא תצליחו לשבוע ולהכיל הכל.


סירק-דה-סוליי-אורית-פניני4.jpg
סירק דה סוליי (צילום: אורית פניני)

סירק דה סוליי, קידם. היכל מנורה, תל אביב. חמישי, 2 ביולי 2015


למועדי מופעים >

06/07/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע