סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: אורית הראל חיים חדשים למקקים
 

 
 
כמו שלא מומלץ להזמין אדם שיודע לשחות ואוהב לבלות במים לצלוח את הכנרת דבר ראשון אחרי שנה של ריחוק כפוי ממים, כך גם ההפקה הזאת אינה מומלצת כתחנה ראשונה במסלול החזרה לאולמות בעבור חובבי תיאטרון מהשורה. זו הפקה שמיועדת לחובבי אלוני מושבעים ולמיטיבי-לכת בלבד, כאלה שאינם נרתעים גם מאתגר לא ממש מוגמר".
תיאטרון הבימה מארח לבכורה עולמית את "האם יש מקקים בישראל", מחזהו הלא-גמור של נסים אלוני, שנכתב - ונגנז - לפני 35 שנים


החזון שהוגשם

יש משהו קצת אירוני, קצת סמלי וכן – גם קצת טריוויאלי בעובדה שהבימה, התיאטרון בו הוחלט לפני 35 לגנוז עוד לפני שעלה את המחזה "האם יש מקקים בישראל" של נסים אלוני שכתב וביים אותו בחזרות במשך חודשים, מארח עכשיו באולם בלאנש רפפורט הקטנטן למספר מוגבל של הצגות במאי ויוני, את ההפקה של הבמאי מרט פרחומובסקי למחזה שהוא ודורי פרנס עיבדו לו נוסח הצגה. בראיון ל"הארץ" סיפר פרחומובסקי שמצא במחזה טקסטים מבריקים שרלוונטיים גם היום (ואף סצנת סיום לטעמו) ולכן התעקש להגשים את חלומו-חזונו. לפני שלוש שנים העלה אותו בקריאה מבוימת בקאמרי, כאשר חלק מהשחקנים שהשתתפו בה מופיעים בהצגה היום - ועכשיו הצליח להעלות אותו לבמה.

פרחומובסקי ראוי להערכה על היוזמה והנחישות להחזיר לבמה את אלוני, שנחשב לאחד מגדולי המחזאים פה - אשף מילים, משורר תיאטרון בעל שפה בימתית ססגונית וייחודית. מאז מותו ב-1998, כמעט שאינו מועלה בתיאטרונים הרפרטואריים, בין היתר אולי גם בגלל שמחזותיו, גם המרהיבים שבהם, שמצליחים ליצור את האלכימיה הקסומה הייחודית לכתיבתו, מאתגרים את הצופה.

זאת ועוד: פרחומובסקי בחר להחזיר את אלוני לבמה עם מחזה שכתיבתו כאמור מעולם לא הסתיימה, שמעולם לא פגש קהל. ("'הוא עומד להגיע לשלמות הדף הריק', אמר יוסי בנאי בייאוש", מצטטת העיתונאית והסופרת שרית פוקס בספרה "נמר בוער – חייו ומותו של נסים אלוני", מרוח אווירת החזרות אז).


האם יש מקקים בישראל?, צילום: דפנה טלמון

לא ממש אפוי

בהפקה הנוכחית מדובר בהצגה ארוכה – שעה ו-55 דקות, המון בעידן פוסט-קורונה בו אין הפסקה וצריך לשבת כל הזמן עם מסכה. אך בסופו של דבר - לא באמת מספקת. יותר ממחזה של ממש, זהו אוסף של תמונות והברקות. קצת כמו חלוּקי זכוכית נפרדים, שחלקם מנצנצים, המונחים זה לצד זה. "אצל אלוני יש המון דברים שמסתבכים והקהל לא מבין", הגדיר לפני שנים בראיון הבמאי אודי בן משה, שביים ממחזותיו. אבל גם בניכוי-במקור של המאפיין המאתגר הזה, ההצגה מותירה בצופה תחושה של דבר-מה לא לגמרי אפוי.

בהחלט יש במחזה טקסטים שנונים ומושחזים, שכאילו נכתבו עכשיו ולא לפני 35 שנים, וכמה אמירות, תהיות ודמויות שמרַפְרֶרוֹת בדייקנות נוקבת-משעשעת למצבנו העכשווי, בפרט ובכלל. דומה שיש כאן שלל רעיונות טובים שנזרקו כמו ניצוצות, אלא שכולם ביחד אינם מייצרים באמת חשמל. יש יותר מדי קצוות פרומים, קצוות שנותרים תלויים על בלימה, על בלי-מה. בתוכנייה מוגדר המחזה כ"קומדיה אפית רחבת יריעה" ואולי בכך בדיוק טמון הקושי: ביריעה הרחבה מדי, שחלקיה הרבים-מדי אינם מתחברים לשלם והיא נותרת אוסף של קטעים נפרדים, שלפעמים כמעט מזכירים מערכונים.

שרית פוקס מתארת את תהליך כתיבת המחזה כך בספרה: "שנתיים של עבודת כתיבה וחזרות בהבימה על המחזה 'האם יש מקקים בישראל' הגיעו למצב גיבובי, לא מאורגן ב-1987... אלוני סירב לוותר על מילים, שמא הן המילים הנכונות שאבדו לו. הוא לא הצליח להכריע ביניהן, חזר ושכתב לעייפה אותן סצנות שוב ושוב...". אינני יודעת כמה ממה שאלוני כתב ושינה וכתב מחדש הגיע עכשיו לבמה, מה קוצר ומה שוכתב – אם בכלל ואיך. כך או כך ולאור התוצאה, עלתה בי שוב השאלה הנצחית ביחס ליוצרים ויצירותיהם הגנוזות: האם צדק היוצר שגנז, או מי שהעלה את היצירה מהאוב.


האם יש מקקים בישראל?, עיצוב פוסטר: מיש רוזנוב

ישראלים, טרור, נוצרים ונאצים

גיבורי המחזה הם להקת שחקנים הנודדת ברחבי אירופה בהנהגתו של אמרגן יהודי-אמריקאי חובב שליטה וכסף. הם מעלים מופע בידור גרוטסקי על ייסורי היהודים לדורותיהם. במופע מככבות דמויות כמו ישו, יהודה איש קריות, ביאטו ניצול השואה שמכונה הליצן של אלוהים ועוד. כוכב המופע שיש בו אמירות על ישראלים, פלשתינים, טרור, יהודים, נוצרים ונאצים, הוא לוט הישראלי יפה-הבלורית ובעל הגבנונים.

כשהלהקה מגיעה למינכן מצטרפים אליה גם לייבו ספיבק היהודי מברוקלין שהוא גם ראשיד אבן קייסון הפלסטינאי ומוֹד, אשתו הנוצרייה  – שהוא בעלה השלישי או הרביעי, הספירה לא ברורה. מיד נוצרת בין לוט ללייבו תחרות עזה על מעמד הכוכב, עמדת הקורבן הראשי וליבה של מוד, שהיא גם דודנית של מלכת אנגליה. עוד מבליח לפתע גם פראנץ פון ראו, מפקד מחנה ריכוז שנחשב מת והוא סוג של מת-חי, שמטריף את ביאטו הליצן, חי-מת כשלעצמו, איתו ניהל רומן אסור אי-אז במלחמה.

יש גם צמד מרצחים גרמנים ספק טרוריסטים, שזוממים לטבוח את הלהקה ואולי את קהל הצופים – לא ברור בדיוק ("אין הוראות, אין הוראות", הם שואגים בתסכול לקראת הסוף). כך או כך, הם בעצם כושלים במשימה ורודפים אחרי הלהקה העושה את דרכה למפגש צמרת עם מלכת אנגליה. במקביל, לוט מנסה נואשות להגיע גם לאיזה מרפא-אליל בעל מגע קסם בשם שטריקר, כדי שהלה – המסתתר בזהות בדויה ומתכחש לכוחות המיוחסים לו - יסיר את גבנוניו במגע יד פלאי.


האם יש מקקים בישראל?, צילום: דפנה טלמון

ערבוביה חידתית

לפעמים יצירה משלבת דמיון, מציאות, פנטזיה, עלילות, דמויות וזמנים וזה עובד, אבל הפעם הערבוביה נותרת חידתית. יש להניח שגם האמצעים המוגבלים שעמדו לרשות ההפקה הקשו מן הסתם על היוצרים וכך למשל, למעשה אין תפאורה אלא רק "עיצוב חלל" (של זוהר שואף) כפי שזה מוגדר בתוכנייה, משהו שהמינימליזם-מינוס שלו עומד בניגוד משווע, ולא חינני בעיני, להוראות הבימוי המפורטות-עשירות לכל סצנה, שקוראת מאי-שם מאחורי הקלעים  ביבשושיות מונוטונית אדית אסטרוק, שמגלמת גם את מלכת אנגליה.

14 שחקנים מלאי אנרגיה והתלהבות, ביניהם דן שפירא, רועי אסף ונעמה פרייס, מתאמצים לתווך את החידתיות של אלוני לקהל. בולטים במיוחד לטובה ערן שראל בתפקיד אוסקר, האמרגן הנכלולי-נצלני, אוהד שחר כשטריקר סרבן תווית עושה-הנפלאות, וגד קינר קיסינגר שחמוש בלבוש שחור, מגבעת, רטייה, צליעה ומבטא גרמני מהדהד, מצמרר כדבעי.

וכמו שלא מומלץ להזמין אדם שיודע לשחות ואוהב לבלות במים לצלוח את הכנרת דבר ראשון אחרי שנה של ריחוק כפוי ממים, כך גם ההפקה הזאת אינה מומלצת כתחנה ראשונה במסלול החזרה לאולמות בעבור חובבי תיאטרון מהשורה. זו הפקה שמיועדת לחובבי אלוני מושבעים ולמיטיבי-לכת בלבד, כאלה שאינם נרתעים גם מאתגר לא ממש מוגמר.

16 ביוני 2021 בשעה 20:30, 18 ביוני ב-12:00 ו-19 ביוני ב-21:00 בתיאטרון הבימה.

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

09/05/2021   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע