אם יבקש אורח מחו"ל ללמוד על התרבות העכשווית המקומית, שילחו אותו תחילה לאהוד בנאי, מורה ומחנך, חזן ומטיף, הפנים היפות שלנו
אקוסטי טוטלי
אחרי שלוש שנים ויותר עם "סיבוב הופעות מקומי", שהוליד את התיעוד המשולש היוצא מן הכלל "ממשיך לנסוע", טבעי שאהוד בנאי, היוצר הישראלי החשוב ביותר שחי עימנו עתה, יחליף אווירה. "הפסקת חשמל", מסגרת הופעותיו הנוכחית, ממשיכה להתעסק בשיריו המשובחים, במסעותיו בטבע המקומי ובנופים אנושיים ובתובנותיו הקיומיות, אך כשמה - מפסיקה להשתמש בחשמל. זהו מופע אקוסטי טוטלי, עם כלי פריטה (גיטרות) ומיתר (כינור וקונטרבס), קצת נשיפה (מפוחית-פה) והרבה מערכת תופים, לתחזוק הקצב.
ולא צריך לבקש יותר כדי להתנסות בחוויה הבנאית בצורה האינטימית והבלתי אמצעית ביותר. כי הפורמט הזה מבהיר מדוע אהוד, יותר מכל זמר-יוצר אחר במרחב, משמש פה ובבואה לישראליות. הפשטות, הצניעות והיעילות בהן הוא מוקדש לאמנותו - כובשות. הלהט והאהבה, המחויבות וההתמסרות שלו, משכנעים שאין מקום לבולשיט, לגינוני במה, למשחקי אגו ולסימוני טריטוריה. רק אמנות. מוזיקה נטו.
הוא שם, שעתיים וחצי, מוקף בארבעה נגנים-מוזיקאים מבורכים (ששניים מהם - נושי פז בגיטרות וגיל סמטנה בקונטרבס - חתומים על אלבומים משלהם) כדי להרביץ את התורה שלו ולתנות את משנתו. בריכוז מופלא ובאינטנסיביות נינוחה. שיר אחרי שיר, מנגינה אחרי מנגינה, תמונה אחרי תמונה. פורש עולם השראה פורץ גבולות. זיכרונות מן העבר, חוויות נדודים בניכר, חלומות מכאן ומשם, כרוכים בתמונות מחיי נישואין וזוגיות ובלקחים אישיים וחברתיים. קולח, מדייק, אירוני לפרקים, מלא חמלה תמיד.
מעבר לביצוע השירים בנאי לא מוציא מלה מהפה. מרוכז וממוקד, לא סוטה מהמטרה. גם כמעט ולא מפסיק לנגן, אלא רק כשיציג, בנימה מתנצלת משהו, שירים לא-שלו ("שיר תת-מודע זמני" של מאיר אריאל או "שיר על דרך" ששאל מהשירה האירית), או כשיאפשר לנגן הגיטרות נושי פז סולו פרטי של "מרגיש נכון", וכשיזמין את איש התיפעול אייל יונתי לדואט מדליק וסוחף של "ניצוץ האהבה" (במקור עם דקלון). ללמדכם על הענוותנות וגדלות הרוח של האיש.
חשמל באוויר
האמנות של בנאי מרתקת. כצייר-אמן, אוהב אדם, סובלני ורגיש, הוא מצויד ביכולת אבחנה והלחנה מזהירה, שמעצבת-מזקקת את כל ההשפעות העדתיות והאתניות בסביבה, כל הדתות והאמונות, לצליל ישראלי אולטימטיבי. הוא מפצח הגנום הים-תיכוני. מצא את הטון הנכון. בלוז כנעני להתגאות בו. ים תיכוני, יהודי, ישראלי וגם גלובלי. פתוח לים, פתוח לעולם. ואם יבקש אורח מחו"ל ללמוד על התרבות העכשווית המקומית, שילחו אותו תחילה לאהוד בנאי, מורה ומחנך, חזן ומטיף, הפנים היפות שלנו.
למעלה משלושים שירים, פאר היצירה הבנאית, כלולים ב"הפסקת חשמל". ותופתעו לגלות שגם ללא אלקטריסיטי, יש חשמל באוויר. ובוולטאז` גבוה. הנגינה האקוסטית המרוכזת והמלוכדת, לא רק מעניקה פרשנות מוצקה ומוצדקת ללהיטים המוכרים (ששיאם, לטעמי, בעיבוד משובב-נפש ל"עיר מקלט" הנצחי), אלא בונה מתח חיוני ומהפנט וטוענת את הבמה באנרגיות ובעוצמות רגשיות. המתח הזה כופה הקשבה, לא להפסיד מלה, ומפצה בהנאה גדולה. דברי אלוהים חיים נשתים בצמא. אמן גדול בעבודה. חוויה מסעירה ונדירה.
יש לי רק בקשה אחת: להתחיל מוקדם יותר כדי שלא לגלוש לשעות הקטנות של הלילה. אנשים צריכים לקום לעבודה למוחרת, ולפני זה, גם צריכים להירגע מההתרגשות.
אהוד בנאי. הפסקת חשמל. זאפה תל-אביב, 20 במאי 2007
24/05/2007
:תאריך יצירה
|