סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן יחזקאל של הזיכרון
 

 
 
עיקר כוחה של ההצגה הוא במשחקו הכבוש והכובש של אריה צ׳רנר כיחזקאל. בשתיקותיו הוא מטיל מורא, בהיפתחותו אל נעמה הוא פותח אשנב אל האור שבתוכו, ואל שמחת חיים המתעוררת ומוצאת את ביטויה הנפלא במפגש המפתיע עם כלתו, עם נכדו ועם צ׳רה. צ׳רנר חי את הדמות המורכבת במנעד גוונים המחברים אותו אל הדמות המצוירת, ודרכה אל דמותו של אבא קובנר"
אריה צ׳רנר מרתק בעיבוד בימתי של רומן אוטוביוגרפי בציורים על אבא קובנר בתיאטרון החאן


ללכת על גשר החיים
 
בין כל הכוונות המרשימות הממלאות את התכנייה היפה של הצגת ״יחזקאל״ בחאן הירושלמי  דומה כי יש אחת המגדירה במדויק את נסיבותיה הנפשיות הביוגרפיות של ההצגה. וכך כתב אותה מיכאל קובנר הצייר-מחבר הרומן האוטוביוגרפי המצויר שיצר כמחווה לאביו הלוחם, המשורר והסופר אבא קובנר, שגדל בווילנה, היה ממפקדי המרד בגטו, עלה לארץ וחי בקיבוץ עין החורש עד מותו ב-1988:
 
״את הספר כתבתי וציירתי מתוך צורך לנהל שיחה עם אבי שלא הספקתי לעשותה בחייו. כל אחד מאתנו היה שקוע בעולמו הפנימי ושיחתנו פוספסה. אבי הצטייר כאיש חזק נוקשה המרוחק מהעולם. כמין נביא או מוכיח בשער. אדם שהוא מעבר לחיים. […] אני רציתי להעלות את דמותו האחרת. כפי שהכרתיו. אדם חי, בעל חוש הומור, מתלבט ואוהב, החי בתוך סתירות שאין ליישבם, אך נאמן לצורך לחיות חיים בעלי משמעות. ללכת על גשר החיים הצר ללא מורא.״
 
הדו-שיח שמיכאל קובנר מנהל עם אביו המנוח ברומן המצויר העמוס זכרונות שהוטמעו בו ובאמנותו עובד להצגה מורכבת על ידי הבמאי רוני ניניו, שבחר להתמקד בפן האנושי, המתרחש במהלכו של מפגש קצר בין יחזקאל לנכדו המגיע לביקור מפתיע עם אמו, בעוד הבן עמוס נותר בסן פרנסיסקו.


מיכאל-קובנר-הרומן-הגראפי.jpg
עמוד 241 של הרומן הגראפי מאת מיכאל קובנר (יח"צ)

 
יחזקאל, שדמותו מבוססת על זו של אבא קובנר, חי לבדו בירושלים. את הזיכרונות הקשים מהימים בהם היה מפקד המחתרת בגטו וילנה ונאלץ להסגיר את מפקדו ולהשאיר את אמו מאחור, הוא מספר לנכדו תוך משחק, שבאינסטינקט של רגע הוא מותאם לשפתו ולגילו של הילד.  בכך גם הוא מוצא פיצוי על הניתוק מבנו השותק עמוס שירד מהארץ.
 
על רקע הביקור המשפחתי, נרקם גם קשר אהבה וקירבה מיוחד בין נעמה, פיזיותרפיסטית צעירה המטפלת ביחזקאל, לבין רעייתו של עמוס. אם כי יש בכך כדי להאיר נושא של יכולת ליצור קשר אנושי, אינני בטוח עד כמה נחוצה הזווית הזאת בעלילה, שמקורה בתחושה הקולנועית שנוצרה אצל ניניו, מההקשר של אחד הציורים ברומן ל״פרסונה״, סרטו של אינגמר ברגמן.  


סיפורו של  אדם בן ימינו
 
ההצגה מלווה בווידאו שיצרו יואב כהן ואדם לבינסון מציוריו המקוריים של קובנר, הכולל שירים פרי עטו של האב, המוקרנים בשני מוקדים לכל אורכה של ההצגה. הבחירה של הציורים ועיבודם המרשים למקטעי וידאו רציפים, בדרך כלל שונים בכל אחד מהצגים, נועדה להיות תומכת ומסונכרנת עם הבמה, להשלים חסר ולשמש כמרקע חזותי ומקדם עלילתי.
 
אלא  שבמקרים רבים קרה דווקא ההפך מזה, ותשומת הלב הוסטה מהמתרחש על הבמה והנאמר על ידי השחקנים. שלא כמו תרומתם המרכזת של המוזיקה של אבי בנימין, שהציורים עוררו בו תחושות אישיות רגשיות משלו, ושל התאורה המצוינת של רוני כהן שייטיבה עם הבמה המינימליסטית והתלבושות הצבעוניות כציורים שעיצבה סבטלנה ברגר
 

יחזקאל-זראר-אלון01.jpg
יחזקאל (צילום: ז׳ראר אלון)


מעלתה הברורה ביותר של ההצגה, והיא המשרתת את הכוונות הראויות של היוצרים, היא דווקא זו שמעניק לה המשחק, ובהצגה הזאת יש הישגים יפים: גל דניאל, מרשימה כנעמה, הפיזיותרפיסטית המצליחה לפרוץ את המצור התקשורתי שיחזקאל צר על עצמו; יעל טוקר מגוונת יפה את בשני תפקידיה - היא רכה כאיבון, הכלה שבאה לבחון את מערכת יחסיה עם בעלה, ומעשית כצ׳לה הסקרנית המשתדלת מאוד ליצור קשר עם יחזקאל; דודו בן זאב מעצב דמות נוקשה של הבן עמוס שעמדותיו הפוליטיות ניתקו אותו מהאב; פיליפ דולב הצעיר כנוני, מגלם נכד שכל סב היה רוצה בו לצדו.
 
אך בעיקר כוחה של ההצגה הוא במשחקו הכבוש והכובש של אריה צ׳רנר כיחזקאל. בשתיקותיו הוא מטיל מורא, בהיפתחותו אל נעמה הוא פותח אשנב אל האור שבתוכו, ואל שמחת חיים המתעוררת ומוצאת את ביטויה הנפלא במפגש המפתיע עם כלתו, עם נכדו ועם צ׳רה. צ׳רנר חי את הדמות המורכבת במנעד גוונים המחברים אותו אל הדמות המצוירת, ודרכה אל דמותו של אבא קובנר.
 
בסיכומו של דבר ״יחזקאל״ בחאן הירושלמי היא הצגה, שכדברי הבמאי רוני ניניו, איננה סיפור דוקומנטרי או
היסטורי. אלא היא סיפור ״על בנאדם בן ימינו, חי-מת שבעברו אירועים טראומטיים ואיתם הוא מתמודד ביחסים הבין- אישיים שלו עם הסובבים אותו.״ סיפורם של אב ובנו, של אבא ומיכאל קובנר.

למועדי מופעים >

21/04/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע