סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן לונדון 2015 - המלט או קמברבאץ׳
 

 
 

הצגות ההרצה של "המלט" בכיכובו של בנדיקט קמברבראץ' בעיצומן אך צבי גורן כבר מדווח



מעריצים מארבע רוחות שמים
 
בכל השנים שאני עוקב אחר התאטרון האנגלי לא נתקלתי בתופעה כזאת של היסטריה שהחלה ברגע שבו נמסר לפני כמה חודשים כי בנדיקט קמברבאץ׳, השרלוק הולמס של העשור השני במאה ה-21, יחזור לבמה בלונדון אחרי הפסקה של כמה שנים שבהן כבש את הטלוויזיה ואת הקולנוע (מועמד לאוסקר על ״משחק החיקוי״). ולא סתם יחזור אלא בגדול תפקידי ארבע מאות השנים שעברו - המלט!
 
הללויה צעקו המעריצים מיפן, הודו, ישראל (?), קטאר, דרום אפריקה, ארגנטינה, ברזיל, ניו יורק, מונטריאול, קאלגארי, לוס אנגלס, הוואי, אוסטרליה.... וזה לא מצחיק. הם הגיעו וממשיכים להגיע. אלה שהצליחו לשים יד או און-ליין בזמן שילמו רק בין 25 ל-125 לי״ש (150 - 750 שקלים) כדי לראות אותו, או כדי להתחכם ולחכות לרגע האחרון ולמכור באי-ביי אפילו ב-1,250 לי״ש וגם יותר.
 
אלה שהיו אופטימיים יותר יכלו לבחור באחת משלוש אופציות ״חוקיות״ (הברביקן מקפיד מטעמי ביטחון על זיהוי רוכשי כרטיסים)  - להגיע מדי יום אל קופת הברביקן שבו עולה ההצגה מאז יום רביעי שעבר ולהמתין בתור כדי לתפוס אחד משלושים הכרטיסים הנמכרים מדי יום בבוקר בעשר לי״ש בלבד. בימים הראשונים התור הזה נמשך 17 שעות, בתקווה שגם ככלות השלושים האלה יהיו כרטיסים אחרים שרוכשיהם מראש התחרטו והחזירו אותם לקופה.
 
הדרך השלישית והמתסכלת היא באמצעות קופת האינטרנט שבה מטפטפים מדי יום מקום אחד או שניים לתאריכים קרובים או רחוקים יותר (ההצגה תרוץ עד אוקטובר). אחרי חמישה ימים של ניסיונות חוזרים ונשנים, כולל טלפונים לקופה (אדיבים מאוד) הצלחתי לשים יד על כרטיס שכלל אזהרה כי יש אפשרות שברגעים מסוימים הראות תהיה חלקית (המושב היה מס' 1 בשורה G ).   
 


המלט-בנדיקט-קמברבאץ-1.gif


20
הצגות הרצה במחיר מלא
 
רכישת הכרטיס בדרך זו באה בעקבות ניסיון נואל ליצור קשר עם משרדה של קצינת העיתונות שאיננה יכולה לענות וההודעה המוקלטת שלה מפנה לעוזרת שלה שגם היא משאירה הודעה טלפונית שמפנה לעוזר שלה והוא עונה אחרי יומיים ומפנה לקצינת עיתונות אחרת ששם משפחתה שלום, וגם היא אינה עונה אבל יש כתובת דוא״ל, ואחד מעוזריה עונה שמאחר שמדובר בהצגות הרצה, כבוד המבקר אינו יכול לקבל כרטיס עיתונות.
 
הוא גם בישר לי שלא אקבל כרטיס להצגה המיועדת לביקורת שתהיה כעבור שלושה שבועות משיחתנו ״כי הרבה אנשים מבקשים לבוא״. שלום שלום ואין כרטיס. בחרתי אפוא בדרך השלישית, שילמתי במיטב כספי (גם לא על חשבון האתר הזה) ובמצפון נקי אני רשאי לכתוב את הערותיי על ההצגה המוזרה שראיתי, ועל כך בהמשך.
 
בכל האמור לעיל, כפי שניתן להבין, ריככתי את החריגה המוצדקת שלי מכללי האתיקה שם. בארץ עשיתי זאת פעם אחת, כאשר הבימה התכוונה לשגר ללונדון את "הסוחר מוונציה" לפני העלאתה לביקורת בארץ. הרגשתי אז כי עליי להקדים לראות ההצגה - רכשתי כרטיס, באתי, ראיתי, אהבתי וכתבתי.
 
אבל אם חשבתי שאהיה ראשון המבקרים שיעשו זאת לקאמברבאץ׳, התברר מהר מאוד שלמרבה הזעם והתמיהה דווקא העיתונים השמרניים של אנגליה, הטיימס, הדיילי מייל, והטלגרף שיגרו מבקרים להצגת ההרצה הראשונה ואף פרסמו את הביקורות שלהם, ובטיימס גם צירפו תמונות שצולמו מהאולם במהלך ההצגה בניגוד להוראות.. מבקרת הטיימס קטלה את ההצגה, נתנה שני כוכבים בלבד, והלעיגה. לעומת זאת, מבקר המירור העניק חמישה כוכבים והטלגרף לא נתן כוכבים אך צירף קולו לשבחים.
 
המפיקה הראשית סוניה פרידמן שהשתלטה על נתח נכבד של התאטרון האנגלי זעמה, גם אמצעי תקשורת הביעו כעס שהמבקרים שברו את כללי האתיקה, שמאפשרים הצגות 9-6 הרצה לפני שמזמנים את המבקרים. הפעם אבל ההיסטריה הכללית דחקה את המבקרים האלה ואת כלי התקשורת שלהם למהר ולהתגאות בסקופ (כפי שהגיבה מבקרת הטיימס על הביקורת שנמתחה עליה).
 
אבל הייתה עוד סיבה שעוררה את הכעס ההדדי - קביעת הצגת הביקורת רק אחרי 20 הצגות הרצה, מספר מוגזם גם ביחס למחזות זמר שבהם השכלולים הטכנולוגיים תובעים דיוק מושלם, ובכל העולם מקובל לזמן ביקורת כבר בהופעה הראשונה של יצירות מחול ושל אופרות שאינן מורכבות פחות. כך או כך תחושת התסכול התחזקה גם בידיעה שכל הצגות ההרצה תומחרו במחיר מלא, בכל אחת מהקטגוריות של המושבים באולם התאטרון עצום הממדים. 
 

המלט-בנדיקט-קמברבאץ-2.gif
המלט (צילום: Johan Persson)




המלט-בנדיקט-קמברבאץ-3.gif
המלט (צילום: Johan Persson)



בראשית היה להיות או לא להיות

 
והנה אני מגיע אל ההצגה עצמה שאפשר לתאר אותה כהפקה שעשתה הכל כדי להיראות כפירמידה מפוארת לקמברבאץ׳ באמצעות תפאורת ענק שהדגישה את ממדיה האימתניים של במת תאטרון הברביקן. אך התפאורה הזאת הכשילה את הבימוי של לינדזי טרנר ורוב הזמן השחקנים נראו כחגבים שהתרוצצו הנה והנה, ימינה ושמאלה, מעלה מטה קדימה ואחורה.
 
קאמברבאץ׳ בדרך כלל הוצב בקדמת הבמה, ובעזרת הסאונד המצוין קולו נשמע צלול וחזק, פניו נראו מיוסרים כשהיה צורך בזה, ובאופן מפתיע גם מאושרים כילד קטן שמשחק את תפקיד הליצן בקרקס המשפחתי-פוליטי. הוא הבריק בקטע סלפסטיק כשהוא לבוש כחייל צעצוע ונכנס לבמה עם מבצר נייד שהוא יכול להתחבא בתוכו. במסגרת תעלוליו הוא גם הצטרף כשחקן המגלם את הרוצח בהצגה של להקת השחקנים הנודדת. רעיון נחמד, על פניו, שאיכשהו נמוג במהומה הכללית.
 
בכללו, משחקו של קאמברבאץ׳ היה יבש מבחינת הביטוי הרגשי. הוא פתח את ההצגה עם המונולוג ״להיות או לא להיות״ לשמחת הקהל הנרגש שהגיע לראותו והנה הוא ניצב מולם ומשמיע את המונולוג הזה שתמיד צריך לחכות עד שהוא מגיע. היובש של הגשת הטקסט הזה הפתיע לא פחות מעצם הקפצתו ממקומו (ושם הוא היה חסר לי). ההחמצה הרגשית במשחקו של קמברבאץ׳ הורגשה במיוחד בתמונת המפגש עם אמו (בגילומה ההיסטרי של אנטסיה הילה) שבמהלכה הוא גם הורג את פולוניוס.
 
גם הזעקה הגדולה שלו מעל קברה של אופליה ״אני אהבתי אותה!״ חלפה ועברה לתוך המאבק הקולני עם לארטס. קודם לכן, שיאון ברוקס הצליחה לעצב דמות מלאה בתפקיד אופליה, ולהפיק ממנו רוך רגעי, ותמונות הטירוף שלה היו שיאיה הדרמטיים של ההצגה. את קלודיוס, הדוד שרצח, גילם השחקן קיריון היינדס (יוליוס קיסר בסדרה ״רומא״ וגם כמאנס ריידר ב״משחקי הכס״), שהרשים במונולוג של ייסורי המצפון (הזמניים). 
 
ייתכן מאוד שהחסרים הרגשיים האלה יושלמו במהלך הצגות ההרצה, ואז יהיה אפשר אולי גם לדבר על תפיסה רעיונית של התפקיד, ואף של ההצגה כולה האומרת שכל ״המלט״ אמור לשקף את פני הדור שבמהלכו הוא מוצג. היא לא התחברה להחזרת התמונות של נסיך נורבגיה הפולש לפולין ובסוף גם יורש את כתר דנמרק, ובמיוחד לא בא לידי ביטוי הקשר למאמר מרתק בתכנייה המדבר בעיקר על פרימו לוי, על אושוויץ, ועל השתיקה, והצורך שאת הסיפור שלו (ומכאן גם של המלט) יספרו אחרים כדי שלא יישכחו.


09/08/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע