סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: כבוד לקאמרי
 

 
 
לא בכדי זוקף הקאמרי לזכותו 28 מועמדויות לפרס התיאטרון -הוא מציע למנוייו תיאטרון טוב נקודה


עונה פצצה
 
רק מי שלא ראה תיאטרון ישראלי בשנה החולפת, יכול להתרגש או לראות עצמו נרעש מ"נצחונו" של התיאטרון הקאמרי במספר המועמדויות הסופיות שצבר לקראת טקס חלוקת פרס התיאטרון 2007, שייערך ב-4 באפריל בתיאטרון "גשר" ביפו. 28 מתוך 72 מועמדויות (כ-39 אחוז מכלל המועמדויות; ובניכוי קטגוריית הצגת הבידור, לזכות הקאמרי נזקפת אחת מכל 2.5 מועמדויות) הן הרבה יותר מנצחון של יחסי ציבור יעילים ומערך שיווקי משומן גרידא. הן ביטוי מוחץ לתיאטרון הטוב שהקאמרי מציע למנוייו. נקודה.
 
אפשר "להאשים" את נעם סמל, מנכ"ל הקאמרי, בכל פשעי התיאטרון האפשריים, ממסחריות ובחירות רפרטואריות "קלות לעיכול", דרך תיזמון קר ומחושב של השקת הצגות חדשות ועד ניצול כוחו ומשאביו כתיאטרון הגדול בארץ, דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו ומעמרי ניצן, הבמאי והמנהל האמנותי, שותפו לאורך כברת דרך ארוכה - הם מקצוענים שיודעים את העבודה. והמקצוע שלהם הוא למלא שלושה-ארבעה אולמות תיאטרון מדי ערב (בבית "שלהם" לבד). נמוך או גבוה, מסחרי או איכותי, תרבות פופוליסטית או שליחות חברתית, עמך או קהל עלית, מה זה משנה. גם לא קולות הצעקה והמחאה מהכיכרות הסמוכות. אפשר לעבוד על הצופים חלק מהזמן, אבל לא בכל השנה. והשנה הייתה לקאמרי עונה פצצה, כמו גם בעונות קודמות. מספר המועמדויות הוא רק ביטוי חיצוני, סממן גרפי, ענן הקונפטי שמפוזר מלמעלה.    
 
ללא קשר לבחירותיו של החתום מעלה, המכהן בעוונותיו כחבר אקדמיה בפרס התיאטרון, "הרטיטי את לבי" ו"היה או לא היה" (תשע ועשר מועמדויות, בהתאמה), הן מהפקות התיאטרון המרשימות ביותר של השנה, וחלקן בעוגת המועמדויות הוא ביטוי הולם וראוי לאיכויות התיאטרוניות שלהן, גם אם הצבעת חברי האקדמיה נגועה, בצורה ובמינויים כאלו או אחרים, בעדריות.
 
יש רק לקוות שבניגוד להתנהלותו בטקס הקודם, שבה נחפז, אץ וחטף, יצליח השנה המנכ"ל סמל להתאפק ולמלא אחר החלטת הוועד המנהל של הפרס, שהוא אחד מחבריו, האוסרת על מנהלי התיאטרונים לעלות לבמה לקבל פרס (גם במקום אלה שנבצר מהם, מכל מיני סיבות), ולהשאיר את רגעי ההתרגשות הטקסיים ליוצרים נטו. התהילה היא שלהם.
 
מפעל חיים מכובד
 
לא פעם בעבר, בפרס זה וגם במעמד הענקת פרסי אקדמיה אחרים ("אופיר" בקולנוע בעיקר), עלתה התהייה, אם לא ראוי שייערך סיבוב הצבעה נוסף, רק בין המועמדים הסופיים בכל קטגוריה, במטרה לדייק ככל הניתן בבחירה וגם כדי להגדיל את התמיכה בזוכים. ניסיון, חשאי משהו, שעשתה הנהלת פרס התיאטרון לפני שנתיים, כשפנתה לחברי האקדמיה לעשות את הדבר הזה בדיוק - להכריע בין ארבעת המועמדים הסופיים בכל קטגוריה - רק חזר ואישר את תוצאות ההצבעה הראשונית (להוציא קטגוריה אחת שזהותה לא נמסרה). זה מספיק כדי להשקיט את המצפון ולהשתיק את התהיות, אך לא יזיק לחזור על ניסיון זה אחת לכמה שנים, ולו רק כדי לבדוק את חוסנו של המודל.
 
חידוש שהונהג השנה בהתנהלות פרס התיאטרון, היה הוצאת הבחירה בזוכים בפרס מפעל החיים מידי הוועד המנהל והפקדתו, לראשונה, בידי ועדה חיצונית. בכך חסך מעצמו הוועד המנהל מצד אחד, את המעמדים  המביכים (וגם המבישים) של סחר-מכר ותגרנות של קח-תן על מועמדים, ומצד שני הרוויח הילת כבוד ציבורית-משהו.
 
הבחירה הראשונה - בעודד קוטלר – מכבדת את הזוכה ואת ועדת הפרס, שבה כיהנו הפעם כלת פרס ישראל אורנה פורת, הפרופ` גד קינר, הד"ר דוד אלכסנדר, והמנכ"לים לשעבר שמואל עומר ואורי עופר, כנציגי ועדת הבורר של פרס התיאטרון. אגב, וסליחה שאיני יכול להתאפק, קריאת נימוקי הוועדה ועיון חוזר ברשימת ההישגים והמפעלים שצבר קוטלר בחמישים שנות פעילותו הבימתית, חוזרים ומגמדים את הכרעתן של חברות הוועדה של פרס ישראל בתיאטרון.
 
ביטול הצגות או שידור חי בפריים טייים
 
המשא ומתן על צילום הטקס ושידורו נמצא בשלבי סיום. מרבית שנותיו שודר הטקס באיחור ולאחר עריכה, על אחת כמה וכמה מאז הוחלט לקיימו בששי אחר הצהריים. הסיבה העיקרית, כידוע, היא השאיפה לא לבטל הצגות שוטפות בגלל הטקס, וששי בצהריים הוא מועד "נקי" מהצגות, ומאפשר- לכאורה לפחות - גם התייצבות כל המועמדים וגם השתתפות של שחקנים ויוצרים עמיתים על בסיס פירגון. כל עוד ימשיך הטקס להיערך בימי שישי, חסרונו הגדול של השידור המאוחר ימשיך להיות אובדן יתרון ההפתעה. זהות הזוכים יהיו נחלת הציבור לפני הטקס, וחגיגת התיאטרון שאמורה להיכרך בשידור הטקס, יוצאת בהפסדה - ומאבדת מעצמתה, זוהרה והשפעתה.
 
בהנהלת הפרס יש שמבקשים לשנות מצב זה, אם לא השנה - מאוחר מדי לכך - לפחות בשנים הבאות, ולהחזיר את הפרס לשידור חי ולקיומו באמצע השבוע בהשתתפות כל המועמדים לפרסים. אין חולק  על יחסי הציבור הטובים שמזמן מהלך כזה לאירוע החגיגי בפרט ולתיאטרון הישראלי בכלל. הבעיה הייתה ונשארה חוסר התלהבות בלתי-מוסתר של מנהלי המוסדות להחשיך מרצון את התיאטרון הישראלי ערב אחד ולבטל הצגות לטובת הטקס. ברגע שבו השיקול הכללי, ההכרה בחשיבותו של הטקס לתיאטרון הישראלי, יגבר על השיקולים הפרטיים, של כל תיאטרון, יחזור פרס התיאטרון גם לפריים-טיים הטלוויזיוני. חזית אחידה תוכיח שלגיבורי התיאטרון הישראלי יש גם רייטינג טלוויזיוני לפחות ערב אחד בשנה.


06/03/2008   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע