סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2022 אוגוסט 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28293031
ביקורת
 
מאת: ענת זכריה Art Attack משחקת בשיא הרצינות
 

 
 
והתוצאה משמחת, ומאוד לא קפוצת תחת. יצירת המחול החדשה של ניב שינפלד ואורן לאור מפלרטטת עם האמנות ומנסה להגדיר מחדש את האנושיות
 


תרגיל בשחרור  
  
"זה סופו של הציור", אמר לעצמו מרסל דושאן כשהביט במדחף של מטוס בסלון האווירי, ומכאן המשיך לעבודת הרדי-מייד הראשונה, גלגל אופניים המוברג על שרפרף מטבח. מאז 1913 לא פסק הניסיון להבין מה טיבו של האמן הזה, שבסך הכל בא לשחק.
 
גם ניב שינפלד ואורן לאור באים לשחק, והם באים לשחק בשיא הרצינות - הופכים את הבמה מאתר התבוננות והרהור למגרש משחקים בו הם מפלרטטים עם מצב הסף של האמנות או הגבול שלה, כדי ליצור לכאורה מופע חסר תועלת ומשעשע, שקשור כמעט לתענוג אינפנטילי.
 
ועמוד השדרה של העבודה הוא המניפסטים. שינפלד ולאור בונים תחביר מבוים בין הצהרת כוונות כתובות, כתרגיל בשחרור שליטה ובעלות. מתמקדים במניפסטים שמדברים על אמנות פוליטית המתנגדת לפשיזם, לגזענות ולאימפריאליזם ובמקביל תוקפת את עולם האמנות הקפיטליסטי והמסואב, את האמנות הסלונית והצרכנית, בניסיון להציל את האדם מהתכונה הכי מסוכנת שלו: יוהרה. אבל יותר משהעבודה מדברת על היחסים בין האדם לאמנות היא מדברת על היחסים של האדם עם העולם, המנסה להתמודד עם מציאות כובלת בתוך תקופה מאתגרת, ועם יס-מניות באשר היא.
  

Art Attack, צילום: אפרת מזור
 
האקסטזה של הכאוס
 
כבר ברגע הכניסה למופע ארבעת הרקדנים - רוני חדש,טל אדלר אריאלי, ניב ואורן - עומדים על שרפרפים לבושים סרבל פועלים כחול, נעים כמונומנטים פיסוליים עם כיוון השעון בתנוחות פיסוליות קלאסיות עם שינויים מינוריים. קולקציית פסלים שעוסקת לכאורה בערכי היסוד של הפיסול, ביחסים בחלל, בצורה, בחומר, פרופורציות, שיווי משקל, סטטיות ודינמיות. קצת כמו פרודיה על אמנות מודרניסטית.
 
וכשהקולקציה מתפרקת מכוחה הם מתיישבים על השרפרפים ורוקדים עליהם בישיבה. והם תזזיתיים ופלרטטניים או מרוכזים בגופם למצוא בתוכם את הביט הנכון, מחליפים מקומות או מצטרפים האחד לשנייה לישיבה על השרפרף, יוצרים לרגע באופן הכי בסיסי, התרחשות תנועתית שהיא פשוטה ומוחלטת, כמו הקיום.
 
ויש איזה רגע שאוסף המניפסטים המותכים ביחד כאילו אין היררכיה, מוטחים בזה אחר זה אל החלל, מדוקלמים, נאמרים, מחפשים כל פעם מחדש את הדרך בשילוב ריקוד-דיבור. לוסיו פונטנה, חוסה קרלוס מריאטגי, וורנר הרצוג, מרק מוריס, אלבר קאמי, סוזן סונטג - סופרים, ציירים, קולנוענים, כוריאוגרפים ותאורטיקנים - כולם הופכים לשירשור אחד שמעלה את "אימת הריק" ומְרַצֵּף את המחול, את מבני האנדרטה שהרקדנים יוצרים מאחור, את ההשתוללות הפרועה בניסיון ליצור שינוי מתמיד של התהוויות שאינן חוזרות על עצמן. 
 

Art Attack, צילום: אפרת מזור


ויש איזה רגע שרוני חדש שוכבת על הרצפה ומרימה רגל ארוכה שמכה במצחה שוב ושוב ושוב, הופכת למטאפורה לפעולת המחשבה, שבה כל רובד מחובר לרובד אחר. "העולם נרקב מרוב חוכמה" מהדהד המשפט של פיליפו מרינטי.
 
והגוף כל הזמן נטען באנרגיה. מעצמו, מהמניפסטים שהופכים להנחיות מילוליות שהרקדנים מתרגמים אותן לכדי פעולה פרפורמטיבית, מטעינים אותם בסיפורי חיים, מנסחים בתנועה ודיבור את המושג "אמנות" דרך פירוקו והרכבתו מחדש לכדי תחביר שלא נוקט עמדה. מוזנקים גם כל אחד בתורו לסולו פרוע של 17 שניות, אקסטזה של הכאוס, בתוך הסדר יש התפרצות של אי סדר; מאחורי כל גוף מציץ התוהו. מגאפון בודד מואר במרכז משמיע עוד מניפסטים השוקעים זה לתוך זה הבא אחריו. והרצון המתנגש כל פעם במציאות אחרת נחשף בשיא הפשטות. ארבעה רוקדים, מדי פעם הזוגיות המשתנה - גבר עם גבר, גבר ואישה, כאילו שאין פתרון לדמות הנותרת בודדה. ברגע אחר שלושת הגברים הם מעין זמרי ליווי והאישה ניצבת במרכז. עתה הם קבוצה עם סימן היכר ברור ואפשר להעיף לכבוד זה קונפטי. 
 

Art Attack, צילום: אפרת מזור

איפה אתם ראשון לציון?

 
 Art Attackמחלצת את החושים מן התרדמה שכופה עלינו המובן מאליו - מכפיפותו לקטגוריות מגושמות, אינטרסים או קלישאות חבוטות. חבירתם יחד של המניפסטים מייצרת עמדה המאופיינת בנזילות, מה שמעמעם את הביקורת הפוליטית והחברתית שיכולה הייתה להפוך את העבודה להרבה יותר חדה ונשכנית.
 
למרות הרקדנים שהם פרפורמרים מצוינים והאינטואיציה החדה של היוצרים, יש תחושה שפעולת השירשור, האינפורמציות המתנגשות של טקסט ותנועה, מולידה צורה חדשה שעוד לא ברורה להם עד הסוף, ודורשת תהליך עיבוד יותר ממושך ויותר קשה.
 
Art Attack מנסה להגדיר מחדש את האנושיות באופן דינמי, ואין כמו המחול - שהוא אולי פעולת הקיום החגיגית ביותר - לעשות את זה. והתוצאה משמחת, ומאוד לא קפוצת תחת. רוח השתתפות ועליזות שורה על העבודה כולה, והביטוי "לקהל הרחב" זוכה ליחס לא מעליב. אז כמו שצועק אחד הרקדנים: "איפה אתם ראשון לציון?"

למועדי מופעים >

01/02/2022   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע