סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: נועם פנחסוב
 

 
 
קשה לקרוא ליצירות של פנחסוב שירי אהבה. הם שירים כואבים של מי שמגרד בפצעים. שירים שהם שיחות נפש, שירים לשימוש יועצי זוגיות, שירים מספת הפסיכולוג. קשרים ומערכות יחסים, דרמות קטנות (או גדולות, תלוי בעיני האוהב המתבונן) מהחיים. בוחן ומתענה לדעת מה היה, למה קרה, איך התגלגל, מי אוהב את מי יותר, ואולי עדיף בכלל לא לדעת איך זה ייגמר"
דווקא בשירים שבהם הוא ניצב מאחורי המיקרופון ללא גיטרה, פנחסוב יותר מחובר לעצמו ומשכנע


שירים שהם שיחות נפש

מכל מיני סיבות לא יצא לי לראות עד כה את נועם פנחסוב בהופעה. ואחרי שני אלבומים - "אני וכל המחשבות" (2009) ו"משחק מטומטם" (2012) - שהפיצו בעבורו את הבשורה, אולי לא בתחנות הרדיו כמו בדרך המועדונים ובאתרי המרשתת, החסר הזה התחיל להטריד אותי.
 
במיוחד לנוכח העובדה שאהבתי את אלבומו השני. מלנכולי משהו. מדוכדך ושבור אחר משבר זוגיות עמוק. בכתריסר בלדות הוא מנסה להבין, להסביר לעצמו, להדביק את השברים שאסף. ועדיין להיות זקוף מתחת לשטיח, בסוג של מוטו: "תראי אותי/ אני עושה כל מה שאת רוצה"... ההפקה המוזיקלית (עם ניר זגדנסקי) נזירית לכאורה, אך מדויקת מאוד, יעילה ומעוררת אמפטיה.
 
למרבה הצער החמצתי כנראה, זמנית לפחות אני מקווה, את התמיכה הרוק'נרולית שליוותה את צאתו של האלבום. מזה כחצי שנה הוא עושה בסיבוב הופעות אינטימי, עם הפסנתרן ארנון זיו והצ'לנית קארין מרקוביץ', כשביחד עם הנגינה שלו בגיטרה אקוסטית נותנים צבע אחר לשירים נבחרים משני האלבומים. ולמרות שהיצירות של פנחסוב נשמעות בלדות פסנתר, אני יכול לשער שמקורן בנגינה על גיטרה. כך שהמופע הנוכחי שלו הוא מעין עימות או מפגש עם השירים כמעט בעירומם, חשופים כמעט כביום היוולדם.
 
זה אולי חשוב ונחוץ להתפתחותו כאמן יוצר ומבצע, אבל אני לא בטוח שזה לטובתו, לפחות לא לאחר ההופעה הספציפית הזאת, שהוגדרה גם כמופע השקה לשיר החדש "אושר קטן", דואט משותף לו ולזמרת נועם לשם (נועם את נועם). וזאת מפני שהגיטרה החשמלית, עמוד תווך בהפקה המוזיקלית של "משחק מטומטם" (בידיו של ארבל ארוך), מייצבת ומחזקת אותו כיוצר וכמלחין. בעוד, על הבמה, הגיטרה האקוסטית מחלישה ומפוררת אותו כזמר מבצע.
 
לפחות זה הרושם בהופעה שסבלה מהפרעה. הפרעה שמקורה בחיבה גדולה מצד משפחתו שחגגה לו עם זר בלונים, עוגה עם נרות וגם שירים ליום הולדת (27) לא מתוכנן על הבמה. דומה שהאירוע הזה ריגש ובלבל אותו, ופרע את ההופעה. לא רק בזה ששכח ודילג על שיר מתוכנן ("כנראה", מאלבום הבכורה), אלא גם בכך ששינה את אופיו, לפחות מנקודת מבטי. 
 
נועם-פנחסוב-ונועם-לשם-עמית-בן-נון-anakit.jpg
נועם לשם, נועם פנחסוב. צילום: עמית בן נון


אם עד לאותה חגיגה ספונטנית הוא רק ניגן ושר (שישה שירים ברצף) ובקושי דיבר - להוציא כמה מילות נימוסין מתבקשות - מ"תראי אותי" ועד סוף ההופעה, הוא לא חדל לפטפט בין השירים. וגם אני יצאתי מבולבל. לא יודע מאיזה צד של ההפרעה נמצא פנחסוב האמיתי - הממוקד במטרה או המפוזר בהבעה.
 
קשה לקרוא ליצירות של פנחסוב שירי אהבה. הם שירים כואבים של מי שמגרד בפצעים. שירים שהם שיחות נפש, שירים לשימוש יועצי זוגיות, שירים מספת הפסיכולוג. קשרים ומערכות יחסים, דרמות קטנות (או גדולות, תלוי בעיני האוהב המתבונן) מהחיים. בוחן ומתענה לדעת מה היה, למה קרה, איך התגלגל, מי אוהב את מי יותר, ואולי עדיף בכלל לא לדעת איך זה ייגמר. שאלות תלויות, ללא מענה. ואפשר להבין את מסילותיו לליבותיהן של נערות, בהתנדבותן להשתתף בשירה גם מבלי שתתבקשנה (כנראה רוטינה שאני לא מודע אליה) כמו למשל ב"שמתי לב".
 
פנחסוב בחור אמיץ. לא רק בהיחשפות הנפשית ובנכונותו לחשוף רגשות ולחלוק במחשבות. גם בבחירה שלו לעשות זאת עם פסנתר וצ'לו בלבד. כלים יותר קונצרטיים, יותר רסיטליים באופיים, רחוקים - בפורמט הזה ובגישה הזאת לפחות - מתבניות פופ ורוק. וזה לא דבר של מה בכך. הפסנתר, ובעיקר הצ'לו (שמופקדים בידיים מוכשרות ביותר) מתאימים מאוד לבחירה הסגנונית, לתבנית ההגשה ולאופייה, אבל - כאמור לעיל - הם פועלים נגדה, מבליטים את פגמיו ואת מגרעותיו כזמר שזקוק לליטוש.

   

לא מרבה להישיר מבט

הוא מתחיל מהסוף, עם "מתחיל לנשום", שיר הפרידה שנועל את "משחק מטומטם" (שדווקא שיר הנושא ממנו, הפתיח לדרמה, לא מיוצג בו). הוא מזגזג בין שני האלבומים, משלב שירים משניהם, כמעט שווה בשווה - שמונה מהראשון, שבעה מהשני. אפשר להגיד שב"אני וכל המחשבות" הוא אכן מכונס יותר בעצמו, בעוד באלבום ההמשך הוא עוסק יותר בזוגיות ובפגעיה, אבל באמת שזה לא משנה.
 
בחלק גדול מהשירים הוא מזכיר לי בצבע הקול והשירה את בן ארצי ואת נמרוד שיקלר. צעירים רגישים, תוהים ותועים. כמותו. הוא לא מרבה להישיר מבט. עיניו מסתתרות מאחורי תסרוקת אלכסונית ועוסקות בדרך כלל בהתבוננות באצבעותיו הפורטות על המיתרים.

בשירים, המעטים מדי, שבהם הוא ניצב מול המיקרופון ללא הגיטרה (כמו "אין מה לאבד" המתייסר מ"משחק מטומטם" או "לעוף" מאלבום הבכורה, עמו הוא נועל את המופע ואף מתייצב על אחד השולחנות באולם; אגב, שניהם שירים בגוף ראשון, מדברת, מפי אשה) הוא יותר מחובר לעצמו, יותר משכנע.

את לשם, שותפתו ב"אושר קטן" - דווקא דואט אופטימי של זוג אוהבים - הוא מארח גם ב"יופי" מאלבומו הראשון, סוג של להיט עולץ משהו, כשהיא טוענת את השיר בכוח וביופי.

   

לקראת סיום הוא אירח, ישוב אצל הפסנתר (!), את הזמרת רוני פרי, גם היא בשני שירים: תחילה שיר הנושא מאלבומו הראשון ואחריו "מדוע לא באת" של ירמי קפלן. מעין אילוסטרציה לשירים שלו: "יש מקום לדאגות כל רגע/ יש מקום לספק כשהוא לא בא...".
 
עניין אחד לא הבנתי ולא הצלחתי להתחבר אליו, אולי מפני שלא נועד לי: את ההופעה ליווה בתרגום לשפת הסימנים בחור חמד בשם עידני סעדה. פנחסוב נימק זאת בפטיש שלו לשיתופי פעולה, ובפתיחת דלת לאמנים נוספים להפיץ את בשורתם בפני לקויי שמיעה. ואני תוהה ותמה, וסבור שזה מיותר בתכלית. גם מפני שפנחסוב שר ברור, מפוסק ומודגש, גם מפני שסעדה מסיח את הדעת, בהיותו הצגה בפני עצמו: הוא לא רק מתרגם, אלא נושם בשביל פנחסוב, הוגה ללא קול את המלים, מביע בגופו ומתאר בידיו.

   

אני לא מבין את הצורך למלא במה של מופע אינטימי, שיש בו שלושה נגנים בלבד, באלמנטים חזותיים (יש גם אקרן אחורי, להצגת תמונות סטילס מתחלפות) ובעניין זר. השירים צריכים לספק את העניין בעצמם. אם לא יעשו זאת, שום תוספת לא תועיל.

נועם פנחסוב בהופעה. תמונע תל אביב. שלישי, 11 ביוני 2013.

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק


למועדי מופעים >

12/06/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. אישית, נהנתי
אייל , תל אביב (20/06/2013) (לת)
1. הופעה בסדר גודל בינלאומי
הילה , תל אביב (12/06/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע