סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן רבקה זהר ולירון לב עושים תיקון
 

 
 
עם כל הלבביות, הנחמדות והחום שהיא מרעיפה עליו לאורך המופע (במחוות התרפקות ילדותיות, נאיביות וכל-כך מרגשות), זה הוא ששר כמו מי שזכה בפרס הראשון בלוטו, מתקשה (לתפארת המליצה) להכיל את גודל הכבוד שנפל בחלקו"
לירון לב העז וחיזר אחרי הילדה הכי יפה בגן, רבקה זהר, למופע מבטיח, מרטיט וקצר מדי


מכירים את הסיפור על הבחורה היפה ביותר בשכונה (במחזור, בכיתה, בפלוגה, בעבודה), שהכל מעריצים בסתר לבם אך חוששים להתחיל איתה מפאת יופייה המסנוור, והיא, המסכנה, יפה ככל שתהיה, יושבת ספונה בבית, מתוסכלת?

שימו במקומה, עם ההתאמות וההטעמות הנכונות, את רבקה זהר. ללא ספק אחת הזמרות המרהיבות בזמר העברי ובפופ הישראלי מאז ומעולם. מה היה צריך בשביל להוציא אותה מהבית ולהחזיר אותה למקומה הטבעי, על הבמה, אל חיק מעריציה המושבעים, אוהבי השירה ותאבי הריגוש? העזה של מחזר נלהב ובטוח בעצמו. לירון לב.

לב? כן. דווקא הוא. הילד שגילו פחות ממחצית שנותיה (היא ילידת 1948, הוא נולד ב-1982). הילד שנברא לנו בעונה השנייה של "כוכב נולד" לפני כעשור, שבה סיים במקום הרביעי, ומאז דיבב, שיחק ושר (בעיקר במחזות זמר ובטלוויזיה), הקליט, חי והתפרנס, אבל לא באמת מימש את ההבטחה שב"כוכבותו". עד שנקרתה דרכו בזו של זהר, במופע המחווה למלחין אריה לבנון בתיאטרון הקאמרי, באחד מימי ששי של דצמבר האחרון.

מהמורות והתנסויות שגזלו את שנותיה היפות

החיזור הקצר שיכנע. זהר, שבדיעבד כמהה היתה לילדים-שירים חדשים, התפתתה והשתכנעה. "תיקון כללי", שיר שכתב והלחין לב, כבש אותה, והעבודה עליו שיחררה מעצור אצלה בדרך ליצירת עוד שבעה שירים משותפים – היא המלים (לראשונה בעוצמה שכזאת), הוא הלחנים. והאלבום המשותף, בייעוצו המוזיקלי של משה לוי, כבר נראה בהישג יד. ראשון שלו, אלבום אולפן חמישי בסך-הכל שלה (להוציא עוד כמה של הפקות במה בהשתתפותה), תולדה של חיים מלאי מהמורות והתנסויות שגזלו ממנה ומאיתנו את שנותיה היפות ביותר כזמרת.

עכשיו, דומה, שלב הפיצוי. אחרי עשרות שנים שלא הופיעה באופן סדיר בפני קוני כרטיסים (להוציא גיחותיה לפסטיגל בשלהי שנות ה-80 וסדרה של קונצרטים בעקבות מופע ההצדעה "חלקת אלוהים" בפסטיבל ראשון לציון לפני שש שנים), רבקה זהר בעצם חוזרת לבמה, במופע משותף עם לירון לב. שיתוף הפעולה הדומה היחיד שעולה בדעתי נוכח פער הגילים בין השניים הוא של ישראל גוריון ואסף אמדורסקי, "שרים הדודאים". לא זכור לי שהיוזמה של ג'וזי כץ וגלעד שגב האריכה ימים מלבד כגימיק. כבוד!


רבקה-זהר-ולירון-לב-גיא-הכט.jpg
רבקה זהר ולירון לב (צילום: גיא הכט)


ההרגשה היא, גם בשל מבנה הערב וגם בשל התנהלותו וקטעי הקישור השזורים לאורכו, שהמופע הוא מחווה של לב לקריירה של זהר. הדגש הוא על "ההרגשה". אמנם משתלבים בו שמונה שירים משותפים של שניהם, אך כמעט כל האחרים (חמישה משבעה) מזוהים איתה. הוא כמו מוחל על אישיותו (שעדיין איננו מכירים) ומתאים את עצמו אליה בהרמוניות, בחיבור הקולי, ומשמש לה אפילו שטיח קולי.

ועם כל הלבביות, הנחמדות והחום שהיא מרעיפה עליו לאורך המופע (במחוות התרפקות ילדותיות, נאיביות וכל-כך מרגשות), זה הוא ששר כמו מי שזכה בפרס הראשון בלוטו, מתקשה (לתפארת המליצה) להכיל את גודל הכבוד שנפל בחלקו.

הפתיחה, כאמור, היא של לב, שליווה את עצמו בגיטרה חשמלית. "מוזיקה", לצלילי גרוב ג'אזי-פאנקי, הוא סוג של אקספוזיציה, פרולוג, וידוי שלו על חשיבות המוזיקה בעיניו. פלטפורמת הקצב קצת בעייתית לטעמי בשלב זה של המופע (וגם "זמר שלוש התשובות" נפגע לטעמי מעיבוד לאס-וגאסי מלוקק מדי), אם כי היא פורשת וחושפת מיד את הכישרון והיכולת של ששת נגני הליווי – שם חממי בגיטרה, בוזוקי וקולות, גל דהן בסקסופון וקלרינט, אמיר קובלסקי בקלידים, דניאל דוב בבס, רועי חלד בתופים ונדב גיימן בכלי הקשה. הרכב בשרני ומעשיר.

   



שרה בחצי מאמץ , עם מצערת סגורה למחצה

כשזהר מצטרפת – לבושה בשמלה-גלימה מרובדת השכבות, חסרת ההדר והחן, שכמו נועדה לטשטש את קווי גופה, אך לא את יפי קולה ויפעת שירתה – היא עושה זאת תחילה עם שיר לא-לה, "חורשת האקליפטוס" של נעמי שמר. הגיטרה האקוסטית והקול הרך שלו מהווים ליווי מושלם לשירתה עזת הביטוי בהתמודדות עם אחד הזכים, הצלולים והטהורים שבשירי הארץ.

ומיד היא קופצת לתוך הסיפור הפרטי שלה, עם "הדרך אל הכפר", השיר (נורית הירש ויורם טהר-לב) שהחזיר אותה ב-1985 מן הכפור האמנותי אל הלהט המקומי והלב החם והיוצא לקראתה של הציבור הישראלי. בחלקו הראשון של השיר היא על רקע הגיטרה שלו, לקראת סופו הסקסופון והבוזוקי סוגרים עליהם בצבעים ים-תיכוניים.

בהמשך הם ישירו את "אוריאנה" (אלתרמן ויאיר רוזנבלום, מתוך "צץ וצצה"), יווני ואטי יותר מאי-פעם, היא את הבתים, הוא את המעברים שביניהם; את "גדליה רבע איש" (אלתרמן ווילנסקי), שחודש על-ידיה עבור "צץ וצצה" בזמנה וחודש עתה שוב על-ידי שניהם. זה החיבור שלה לשורשיה התימניים העתיקים (משפחת זנאתי), על אף שהיא שרה ישראלית לגמרי, ללא הטעמה תימנית; את "על כפיו יביא" (טהרלב ורוזנבלום) בביצוע משוחרר, מותאים לשירת רבים, עד כמה שניתן להתמודד עם הגבוהים שלה. והיא שרה הפעם בחצי מאמץ, עם מצערת סגורה למחצה, אולי כדי לא לעוף על עצמה...

וגם את "כלת מלך" (של שלמה קאלו, אישהּ), מהסינגלים המאוחרים שלה, כשבמפתיע לב מתחיל והיא מצטרפת, רק לצלילי גיטרה אקוסטית, בוזוקי, סקסופון והקשה. אנפלאגד אתני ים-תיכוני; ואת "מאח מאח", שיר בהפתעה, במרוקאית, כשהוא מוביל בטמפרמנט זוקף גבה והיא מלווה.

   


מגביה קול וצועק את עצמו לראווה

עם כל הכבוד ללהיטים והשמחה שבאתניות הים-תיכונית, לב המופע הם השירים החדשים. הטקסטים המרגשים שלה, שעניינם בדרך כלל כמיהה, נשמה, התבוננות ביפי הבריאה והשתוקקות לה, והלחנים היפים שלו.

"לא כמו אתמול" היא בלדה יפהפייה עתירת רגש, כמו התשובה שלה לו, הנסיכה הכלואה במגדל שציפתה לבוא אבירהּ האמיץ, כשלב רק מלווה אותה בנגינה ובקולות; "נוגעת בך", שיר אהבה אופטימי על שחר חדש, עם דימוי יפה של "נוגעת בך ועוזבת, משאירה אותך מאיר", וקלרינט שמספק נימה יידישאית, כליזמרית; "שיר חדש" שאווירתו החפלאית הולמת את שבחיו לרוח החופש והודיה לרוח הבריאה.

"אין כמוה מאושרת" גם היא בלדה ענוגת לחן ויפת ביצוע. הוא, היא וגיטרה. השיר סח על החתירה המתישה והעקשנית אל האושר, ואי-אפשר שלא להאמין לה כשהיא שרה את הפזמון החוזר, מרגעיו המרוממים של המופע; רגע לפני שיאו שר לב את "עציץ של רקפות", ומקדיש אותו לקאלו. לחנו המקסים בתבנית שיר לאדינו עתיק ומשכר, מוכשר בעיבודו להתמודדות בזירת מוזיקת עולם, סוחף את הקהל למחיאות כפיים קצובות ומבשר על לידתו של להיט.

"שלג", הראשון בשלושת ההדרנים, הוא לחן ותיק של לב (שמונה שנים לפי עדותו) שזוהר הפכה לשיר של געגוע עמוק שהיא מנתבת לבתה היחידה תמה. השילוב בין החשמלית של חממי והאקוסטית של לב מוביל את השיר למחוזות הפולק. ואז, אחרי "על כפיו יביא", ננעל המופע עם "תיקון כללי", השיר הראשון שהקליטו השניים, אותו שיר שלב כתב והשמיע לה, וחדר אל לבה.

"לא אתחבא מפנייך/ הנה באתי ישיר/ אין לי מה להסתיר/ כן, אתה כבר מכיר אותי... // נגמרו התירוצים/ אתה שולח בי חצים/ אני מוכן להסתער/ אתה לא תכיר אותי...// בין צדיקים וקדושים/ בין חכמים וטיפשים/ אלי, אלי/ התשמע קולי/ בין העשרים לשלושים/ בין הקלים לקשים/ אלי, אלי תשמע קולי/ זמן לתיקון כללי".

הוא מתוודה והיא עונה לו. הלחן מערסל. העליות הקוליות שלה עדיין עוצמתיות, מרטיטות ומצמררות כשל אותה נערה זמרת אחוזת תשוקה על במת פסטיבל הזמר והפזמון. וגם הוא – שלאורך המופע כולו לא הפגין קול ייחודי והצטייר כמי שעדיין לא מוצא אותו, או שמא מוותר לה ומתבטל בפניה – לראשונה מגביה קול וצועק את עצמו לראווה. סיום מרגש ביותר. רק הערה אחת: במסגרת התיקון הכללי זהר חייבת לתקן גם את העברית – וּקדושים, ולא וְקדושים. לא יאה לכלת מלך.

המופע קצר מדי. 80 דקות בקושי. אמנם משולב ברגעים קסומים, אבל בעיקר משאיר טעם של עוד. להרבה עוד. בשלב זה נסתפק בכך שהוא מחזיר לבמה את רבקה זהר הגדולה, בתקווה ששיתוף הפעולה ביניהם יתפתח לאלבום ויבשיל לדבר גדול יותר. זה רק הבקרוב. ואם אני מכיר אתכם, אינכם זקוקים לדרבון שלי ולא להמלצתי.


רבקה זהר ולירון לב, "תיקון כללי", זאפה הרצליה. ראשון, 8 בספטמבר 2013.

למועדי מופעים >

15/09/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. מופע מדהים -- מחכים דיסק
רנה ויוסי דוידי , תל אביב (17/09/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע