סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלון אופיר שר לאזנבור- תשוקה ורגש
 

 
 
ככל שהמופע התקדם, גם אם עוצמות ההבעה והתאמצות היתר של אופיר לא תשו, האווירה הפשירה והתרככה, נעשתה יותר נינוחה, כרויה למתרחש ואף מזדהה עם עוצמות הביצוע. במיוחד ניכר הדבר בחלקו השני של המופע ... שככל שהגביר את מידת ההזדהות עם האדם שמאחורי האמן, גם נעשה יותר מהודק ומגובש, מעוצב, מסעיר ומרגש"
אופיר מוצא את החיים פרטיים שלו בשירים של שרל אזנבור ומפקיע אותם לטובתו הוא באקספרסיביות


למרות שאלון אופיר מזכיר אולי פעם אחת בלבד, וגם זה ממש בראשית ההופעה, את שמו של שרל אזנבור, השנסיונר הצרפתי שהמופע שלו מבוסס על שיריו, לוקח זמן לקלוט ולהבין ששם המופע מתעתע, מטעה, ואפילו לא נכון.

אקספרסיביות שנחבטת בכתלים

אופיר לא שר לאזנבור. הוא שר לעצמו. אמת, שני מנייני השירים במופע כולם של אזנבור, אך הוא אף לא לרגע אחד קטן, המען והכתובת שלהם. יותר מזה, גם הקהל אינו היעד שאליו אופיר מכוון את השירים, שרובם ככולם זכו לעיבודים ולנוסחים עבריים חדשים, ומקצתם נאמנים לתרגומים הקלאסיים שלהם לשפתנו.

מה שאופיר עושה - וכאמור, ההארה לא באה בקלות ולא במהירות - הוא מוצא את החיים פרטיים שלו בשירים של אזנבור, ובעצם מפקיע אותם מרשותו מבעלותו לטובתו הוא. הוא מתאים אותם לסיפורו האישי, סיפור חייו הפרטי והציבורי, כאדם וכשחקן מוכר, שאותו הוא מגולל בין השירים.

כמי שאמר  אולי לעצמו, בינו לבין עצמו: אני לא זמר ואין לי כוונה להעמיד את איכויות השירה שלי להשוואה ולתחרות, לא מול המקור, ולא מול זמרים ישראלים שכבר עשו אזנבור. אני גם לא כותב שירים וההמתנה ליוצרים מקומיים שיתפרו במיוחד על מידותיי, כאדם וכאמן, שירים חדשים, עלולה לקחת זמן רב מדי, אם בכלל. ומכיוון שאני שחקן, כבר עדיף להשתמש בשירים מוכרים בבניית סיפור מסגרת רצוי ונאמן לי, ולהגיש אותם בדרך מפתיעה ולא שגרתית, ולקוות שגם אם הקהל לא יידע איך לאכול אותם תחילה, בסופו של המסע הוא יידע להעריך את ההשקעה הנפשית, הרגשית והאמנותית.

אלון-אופיר01-עומר-שלו.jpg
אלון אופיר (צילום: עומר שלו)

ספק אם השיחה הפנימית הזאת התקיימה והיא בהחלט רק השערה שלי. אולם יותר משהיא מסבירה את מה שאלון אופיר (47) התכוון לו, היא נוחה לי כדי להבהיר לעצמי את היחס והרגשות שלי במהלך המופע. וזאת, מפני שעל ההתחלה, עם "בנמל" (Emmenez-moi, קחו גם אותי), בנוסחו של מאיר גולדברג, אופיר התנפל על השיר, מלא עזוז וטמפרמנט, טעון חיוניות ויצריות ומציג לראווה ובמלוא אונם את כישוריו הדרמטיים, כמי שמבקש להסתער ועל הקהל ולהכריע אותו כבר במתקפה הראשונה.

זה היה מבהיל למדי, במיוחד באולם הקטן של הבימה 4, שבו קצר המרחק בין הבמה ליושבי האולם, והאקספרסיביות הידועה של אופיר נחבטה בכתלים ללא אפשרות להתגונן ולתפוש מחסה.

גם המונולוג הראשון שנשא, אפרופו השמעת בלדת האהבה "בחיי" (Sur ma vie בנוסחה של רחל שפירא), על היותו רווק ושדירתו משמשת כקן אהבה לחוטאים משני המינים, הוכחה לכך שהבטחות שניתנות בגיל צעיר אינן מחזיקות מעמד לאורך השנים, היה סוג של מהלומה לפנים שאחריה לא ברור בדיוק מי נגד מי ולמה.

כשהשיר העוקב, "מה נהיה ממך" (Tu t'laissesaller, בנוסח חדש של ארז ברזוליק ל"איך את נראית") מטיח בפנים את אמיתות הזמן, הקמילה והקמטים, במבע ציני ומהפך קרביים באכזריותו.

בהדרגה התבהרה התמונה ונטיית ההתגוננות ותחושת האין-אונים פינו מקום להקשבה, להבנה ואפילו לגילויי אמפתיה והזדהות עם אופיר וגילויי התשוקה נעדרי החסמים שלו. זה הוא שמספר על עצמו, לא על אזנבור. אלה החיים שלו שתלויים מנגד, וכמה חשוב לו לספר אותם ולשתף את צופים-מאזינים בתהליכים ובאירועים שעיצבו אותם, כשהשירים - גם אם אינם פרטניים אחד לאחד - מאיירים מצבי נפש ורוח, אווירה מלנכולית ("עצוב בוונציה", Que c'est triste Venice בנוסח עבר של יואב גינאי) וגם שעות חסד.

הקן המשפחתי שבו גדל, החינוך שקיבל, הלהקה הצבאית, מותה בטרם עת של אמו – חוויה מכוננת שזכרה כובד בשלושה שירים ברצף: "היא" (She; מלים שלו), "אמא" (La mamma; תלמה אליגון-רוז שתרגמה חמישה מהשירים) ו"בלעדיה" (Il faut savoir; חנה גולדברג) .

אלון-אופיר02-עומר-שלו.jpg
אלון אופיר (צילום: עומר שלו)

בהמשך - ההחלטות  השינויים שעיצבו את דרכו האמנותית, מותו הטרגי של אחיו הצעיר ("נעורינו"; Sa jeunesse, אחד מחמישה שניסח מחדש בעצמו) ובחירותיו האישיות ונטיותיו המיניות ("לא שכחתי דבר";  Non je n'airien oublie שתרגם בעצמו, ו"חברים, אהבות, בעיות"; Mesemmerdes של אליגון-רוז).

ויש גם הצדעות טעונות לשני הגברים המשמעותיים בחייו - גרי בילו, המורה, המחנך והמנטור שלו בבית צבי ("ראיתי את עצמי" העצוב-מריר, חמוץ-מתוק; Je me voyais deja בתרגומו של דודו טופז), ואביו מולידו שהיה זמר אופרה וטנור לירי ויצא מהארון בגיל 61, שנים אחרי שנפטרה אשתו ("זכר" הנוגע והקורע לחתיכות; Comme ils dissent, גם הוא של גינאי).

מיותר כמעט לציין שככל שהמופע התקדם, גם אם עוצמות ההבעה והתאמצות היתר של אופיר לא תשו, האווירה הפשירה והתרככה, נעשתה יותר נינוחה, כרויה למתרחש ואף מזדהה עם עוצמות הביצוע. במיוחד ניכר הדבר בחלקו השני של המופע - עם שירים כמו "שרה" (Sarah; אופיר עצמו), "איזה יום הולדת" (Bon anniversaire; דן אלמגור הוותיק והטוב), וכמובן "ראיתי את עצמי" ו"זכר" המרשימים הנזכרים לעיל - שככל שהגביר את מידת ההזדהות עם האדם שמאחורי האמן, גם נעשה יותר מהודק ומגובש, מעוצב, מסעיר ומרגש.

בין השנסון לבלוז

"שר לאזנבור" הוא מופע בטעם של פעם, מהסוג שלא עושים כאן יותר. אמן מספר ושר את החיים שלו. במקרה זה מלווה בתזמורת של חמישה נגנים - מיכאל גוטליב בפסנתר ובאקורדיון, עינב ג'קסון-כהן בקלידים, אילן קורן בכלי נשיפה, אורן לץ בבס ונתנאל(נתי) כהן בתופים.

ההפקה מוזיקלית של קורין אלאל, שהשראתה ומקורותיה הפרנקופיליים נוכחים מאוד במופע, גם כשהיא "מתכחשת" לשנסון וגולשת לא אחת למחוזות בלוז (אגב, שיתוף הפעולה ביניהם נולד בעקבות "לרקוד ולעוף" ו"אם הבית", שתי הצגות שביים אופיר בהבימה ואלאל כתבה להן את המוזיקה).

   

לטעמי, הסיפורים בין השירים, קטעי הקישור שמתניעים את ה"עלילה", מסורבלים קמעה, לא משוכללים, לא מהוקצעים, לא מגובשים (הם, בניגוד למלות שירים, לא מוקרנים על צג הפרומפטר החבוי בגומחה שבקיר ממול) וחלקם לפחות דורשים כתיבה מחדש. עם זאת, אלון אופיר מפצה בתשוקה וברגש בביצוע השירים. גם אם חלק ניכר מהם הוא שר בעוצמות תיאטרליות ודרמטיות מוגזמות. אבל גם זו הדרך להבהיר שלפעמים החיים יכולים להיות מחזמר.

הסיום, עם "שתי גיטרות" (אליגון-רוז), " לה בוהם" (רחל שפירא) ו"עת לומר שלום" (Ce n'est pas un adieu; אליגון-רוז), הוא כבר אזנבורי קלאסי, ואחרי מסכת חייו שגולל בהתלהבות ובדבקות, אלון אופיר נחרט בהכרה כמבצע לגיטימי בהחלט.


אלון-אופיר03-עומר-שלו.jpg
אלון אופיר (צילום: עומר שלו)

אלון אופיר שר לאזנבור. הבימה (אולם 4) תל אביב, רביעי, 23 ביולי 2014


למועדי מופעים >

27/07/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (8 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
8. מופע מדהים! ומרגש!!!
מירית יששכר , פתח תקווה (01/08/2014)
7. הגעתי במקרה
עירית , רמת אפעל (27/07/2014)
6. מופע מרגש
נילי , תל אביב (27/07/2014)
5. כמה התרגשתי
יהודית זכאי , גבעתיים (27/07/2014)
4. מופע מרגש ועוצמתי כאחד
רותי קורן , תל אביב (27/07/2014)
3. היה פשוט נפלא.
חנה , תל אביב (27/07/2014)
2. ,מופע נהדר וביקורת מושלמת
mצבי גורן , תל אביב (27/07/2014)
1. הייתי המופע, היה מהמם!!!
מיכל , תל אביב (27/07/2014)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע