סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן מנטרפים לטורפים
 

 
 
אם אני מסתכל סביבי על הצעירים של היום, אני רואה אנשים שלפני כמה עשורים עוד ידעו למחות, לצעוק, היום הם רוצים בסך הכל שיהיה כאן סדר, שאיפה כמוסה ולא כמוסה למנהיג חזק, מישהו שיעשה סדר. כל זה קיים במחזה, בסדר של משפחת שיץ. ברוח זאת כשחזרנו לאופרה של עגנון, אותם שלושה שחקנים היו הבעלים הקודמים של האדונית. מי שנטרפו בסיפור של עגנון היו לטורפים במחזה של לוין. התמונה האחרונה היא המשפחה באמצע שומקום, העפר שנותר אחרי כל המלחמות. פפכץ האבא שמבטיח להגדיל את המלחמות, את הידיים השחורות שעובדות, להגדיל את מספר המתים, הרבה מתים הרבה עפר.."
עידו ריקלין על תהליך הבימוי של "האדונית והרוכל" ו"שיץ" על פי עגנון ולוין  ב"אופרה הישראלית"


הערב (יום רביעי) תתקיים באופרה הישראלית החזרה הכללית לשתי האופרות החדשות "האדונית והרוכל" של חיים פרמונט לטקסט של ש"י עגנון ו"שיץ" של יוני רכטר  לטקסט של חנוך לוין.

אמש, לאחר חזרת התאורה האחרונה פגשנו את עידו ריקלין, אחרי יום עבודה ארוך באופרה, "אם זה תלוי בי, החזרה הגנרלית תתקיים ללא עצירות וללא הערות", הוא מבטיח.  זו ההפקה האופראית השלישית שלו, הראשונה היתה "שתיקתו של ברוך" של אלה מילך-שריף בבראונשוויג, גרמניה,  לפני כשנה ביים נוסח פרינג'אי של אותה אופרה בארץ במסגרת חג המוזיקה הישראלית וכעת הוא עומד לפני הצגת שתי האופרות המקוריות החדשות.

"במהלך החזרות זזתי מאלף ועד תו"

הבימוי שלך בשני המקרים הוא הבימוי המכונן,  הראשון.

 "אלו גם האופרות היחידות שביימתי עד היום, תמיד יצירות חדשות ובכלל אני חייב תודה גדולה לאלה מילך שריף, שהפקידה בידי , במאי שלא עוסק באופרות וכמעט שלא במחזות מוזיקליים, את האופרה שלה,

"היא הכניסה אותי לחדר העבודה שלה והזהרתי אותה מראש שאני עומד לשאול אותה שאלות אידיוטיות. ראשוניות ביותר. היא הרגיעה אותי והשיבה על כל שאלה, קטנה וגדולה שהיתה לי ואז הרגשתי לראשונה כמה מרתק הוא בימוי אופרה. זה עולם שונה לחלוטין מבימוי תיאטרון.

"לצורך השוואה, בין שלוש ההפקות האופראיות שהיו לי הרי שגם ההפקה הראשונה של אלה בגרמניה וגם השנייה  בישראל יצרו מצוות העומדים על הבמה מעין משפחה. הפעם חשתי שכל בית האופרה עומד לשירותי, למלא את בקשותיי. הזמן שהוקצב לעבודה היה שבועיים על האופרה הראשונה, שבועיים על האופרה השנייה ועוד שבועיים  לעבודה על הבמה. במהלך הזמן הזה, באתי עם רעיון אחד ולמחרת שיניתי לרעיון אחר,  לא שינוי דרמטי ובכל זאת שניתי קונספט במהלך העבודה. וכל בית האופרה צוות ההפקה, צוות הניהול, היוצרים (המלחינים ועורכי הטקסטים), מעצבי הבמה, התנועה התאורה כולם היו שותפים.

"לצדי היו שתיים עדי וקנין-פולק ותרזה אברהמי, שהתגובות שלהן אפשרו לי להגיד יום אחד 'ננסה ככה' ולמחרת או אפילו באותו יום 'לא ננסה ככה'. רציתי אביזר חדש, קבלתי מייד אישור מאחת מהן, תמשיך בכיוון החדש ותוך חמש דקות הבקשות שלי מולאו והלכנו בכיוון החדש. אני יכול לומר שבמהלך השבועיים של החזרות זזתי מאלף ועד תו, האופרות נלוֹשוּ, השתנו והתפתחו והכל פשוט הסתדר".

אבל היית צריך להתחיל מאיזשהו מקום, הרי לא היית ליד המלחינים כשהם כתבו את המוזיקה

"הדבר הראשון שקבלתי היה 'דֶמוֹ' של המוזיקה. הקשבתי פעם ועוד פעם במשך ימים ארוכים כשאני שוכב על ערסל בברזיל. בסופה של אותה שהות ידעתי את המוזיקה בעל פה. זה עדין לא הדבר האמיתי אבל היה ברור היכן אני נמצא".

מן הסתם היו לך השגות גם לעורכי הליבריות צרויה להב שלמעשה יצרה מחזה מן הסיפור של עגנון ומולי מלצֶר, שערך את המחזה של חנוך לוין ואולי גם למלחינים עצמם.

"היה דיאלוג פורה ואכן היו בקשות לשינויים, למלחינים הייתי צריך כמובן להסביר מה בדיוק מפריע לי במוזיקה, בזמרה, בנגינה והם נענו. היו גם מקומות שהם עמדו על שמירה על הקיים. שהמוזיקה תישאר כשהיתה והם נימקו ואני קיבלתי את דעתם".

אמרת שבימוי אופרה שונה לחלוטין מבימוי מחזה. איפה יותר קשה? יותר מאתגר?

"אין ספק שבימוי אופרה מאתגר יותר, העובדה שיש לך מוזיקה שנוכחת ומכתיבה את הממד הרגשי של העלילה, כבר תורמת לשינוי. העבודה עם הזמרים, קלה יותר מהעבודה עם שחקנים בתיאטרון. היו פעמים שבקשתי לשיר בתנוחה לא קלה תוך שכיבה עם ראש מוסט לכיוון זה או לכיוון אחר. למשל מגיא מנהיים שהוא הרוכל באופרה של פרמונט ועגנון. ראיתי שזה קשה לו, אבל הוא היה מוכן ללכת עם התפקיד, והוא שר את הטקסט בתנוחה שביקשתי. או למשל כולם הזהירו אותי מהחזרה שנקראת בעגה המקומית (stage and orchestra) חזרת בימוי עם תזמורת. אתה תראה, אמרו לי, שפתאום אתה מאבד שליטה על היצירה שלך.. אני הרגשתי מצוין עם כך שאיתן שמייסר, המנצח ניהל את החזרה".   

עידו-ריקלין01.jpg
עידו ריקלין (צילום: יח"צ)

סיפור גותי

הראשונה בשתי האופרות הקצרות החותמות את העונה השלושים של האופרה הישראלית, היא "האדונית והרוכל" סיפורו של עגנון, שנטוע היטב במסורת סיפורי הפנטזיה הגרמנית. רוכל יהודי מחפש מסתור ממזג האוויר הקשה וגבירה אחת, אדונית, נוצרייה נאותה לקבל אותו לביתה. היא מארחת אותו תחילה ב"רפת ישנה בחצר" ומשם תוך שהוא מתקן תיקונים בביתה, הוא מוזמן ללון בתוך הבית פנימה ובסופו של דבר  "נשתייר הרוכל אצל האדונית. לא ברפת הישנה ולא בחדר של כלים ישנים שיצאו מכלל תשמיש אלא דר היה בחדרה של האדונית ובמיטתו של בעלה היה ישן".

האדונית מיטיבה לארח; מציעה לו ממיטב המאכלים והמשקאות ואת עצמה. הוא מגלה עד מהרה שהיא מציעה לו מאכלים אבל בעצמה אינה אוכלת. יום אחד היא מנסה לאכול אותו, השניים נפצעים והוא מטפל בה ובפצעיה. כעבור כמה ימים, היא מתה. הוא מניח את הארון, ובו גופתה, על גג הבית ועופות השמים באים , מריחים את ריח הגווייה ומחלקים ביניהם את חלקיה, והיהודי נוטל קופתו ומטלטליו וממשיך לחזר על פתחי הבריות.

"זהו סיפור גותי, " אומר ריקלין " הקהל יראה יער מושלג. ובמרכזו זירת ההתרחשות המתקדמת מן הרפת או המחסן שמחוץ לבית, אל הבית, אל המיטה שלה, שבה חיים יחד שני גיבורי הסיפור. האסוציאציה שלי היתה לשיר של הזמרת  פי.ג'יי הארווי "בלב היער יש מפלצת" ששרה מי יאהב אותי.  

"הדמות של האדונית (זמרת הסופרן עדית זמיר)  מזכירה במידה רבה את הגב' האווישם ב'תקוות גדולות' של דיקנס, שחיה עשרות שנים בשמלת כלולותיה. זו הנוכחות. ולמרות שהיא מפלצת, ערפדית, שכבר חיסלה כמה בעלים לפני שהגיע הרוכל היהודי (זמר הטנור, גיא מנהיים), יש לנו סימפטיה אליה.  הרוכל מורבידי, נהנתן, קל דעת הופך לאדם שבור לב והמשפט האחרון שלו 'עד שייסתם מה שנפער', משפט של ייאוש, זה המשפט שמוביל אותנו למחזה של חנוך לוין.

"בשיחה מוקדמת הסביר לי  חיים פרמונט שהוא מתחבר למוזיקה  של אירופה, יש רמזים לוגנר מצד אחד לסטרווינסקי מצד אחר וגם גוונים יהודיים-כליזמריים לצבוע בהם את דמותו של הרוכל. השירה והמוזיקה מחוברות היטב ברצף אחד.


האדונית-והרוכל-יוסי-צבקר-2.gif  
האדונית והרוכל (צילום: יובי צבקר)

גרוטסקה, קריקטורה וכאב אמיתי

ב"האדונית והרוכל" ממלא השלג האירופי את הבמה, מה קורה לבמה ב"שיץ"?

"בסוף האופרה הראשונה העולם של השלג קורס, היער, הכנסייה,  השלג נעלמים ומה שנותר הוא עפר. על העפר הזה, בונה משפחת שיץ של חנוך לוין את ביתה. עפר ועליו הרבה בשר, בשר מת, פרות מתות, פרות קדושות שחוטות.

"המחזה בן הארבעים הוא לא רק סאטירה, אמנם הסיפור הוא על הקפיטליסט פפכץ שבונה על רווחי המלחמה, אשתו צֶשָה, בתו שפּרֶכצי  ועל צָ'רכֶס קצין-קבלן צעיר שהשתחרר מן הצבא אחרי המלחמה. צעיר שנכנס למשפחתו על מנת לקחת את בתו ובעיקר את נכסיו, את הבולדוזרים ואת השופלדוזר  ואת עסקיו. בהמשך הצעיר נהרג במלחמה, אבל רוחו חיה מתחת לשולחן האוכל בבית המשפחה. 

"המחזה משלב גרוסטקה וקריקטורה שהולכים אל עבר המיתוס, אני רואה במחזה המוקדם את הגרעינים של 'יסורי איוב' שלוין כתב שנים אחר כך. יש כאן כאב אמיתי. זהרירה חריפאי נהגה לומר שהדמויות של חנוך כואבות כאב אמיתי מהבטן . תחשוב על רצון ההישרדות של שפרכצי על רצונה להיות נאהבת, על לבה השבור".



שיץ-יוסי-צבקר-2.gif
שיץ (צילום: יוסי צבקר)

בשונה מן הסיפור של עגנון במחזה של לוין כבר יש שירים. איך המוזיקה של יוני רכטר מתמודדת עם הדרמה?

"נראה לי שרכטר לקח את המוזיקה לכיוון האופרטה, יש כאן הרבה אירוניה. אבל עם רגישות לממדים האנושיים של הגיבורים.  תחשוב על הטקסט של שפרכצי  תוך כדי זיון עם צ'רכס ("אמרו לי שגונחים – גנחתי. זה לא אומר שנהניתי. כללית: אתה לא מרוכז, אתה ממהר, וחסרים לך שניים- שלושה סנטימטר, שדבקו משום מה לאף. אז תוריד אותו קצת את האף, קצין ודאג לגידולו של הקטין" )  המוזיקה של רכטר הופכת את  הרגע הזה לרגע אנושי, לרגע פיוטי. זו המוזיקה שלו."

איך מסתדרים באופרה עם מלים כמו טרקטורים ושופלדוזר, שמוזכרים במחזה של לוין?

"אני בן של קבלן, שמחתי מאוד לשמוע את המילים בולדוזר ושופלדוזר על הבמה, וביתר פירוט יש חלוקה בין המוזיקה המושרת במלואה למשהו שהוא קרוב יותר לדיבור וכך המוזיקה מסתדרת גם עם מילים כאלה".    

סכין שלהבהּ מתוק

בצוות הזמרים נח בריגר (פפכץ), אירה ברטמן (צ'שה), יעל לויטה (שפרכצי) ועודד רייך (צ'רכס). אין מסתדרת אירה ברטמן עם הדמות?

"אירה מוכרת בעיקר בזכות התפקידים הדרמטיים שלה והנה כאן היא מתגלה כקומיקאית מעולה, שוב מכיוון שהיא תופסת את הדמות מן הצד האנושי, מהלב".

שיץ-יוסי-צבקר-1.gif
שיץ (צילום: יוסי צבקר)

לשתי האופרות צירפת גם שחקנים שאינם שרים 

"יגאל ברנר, ציון חורי ועופר פלדמן, הם התגלמות החיילים המתים שעליהם חי הקפיטליסט, גיבורו של חנוך לוין.  הם כוח העבודה שנושא את אב המשפחה אצל חנוך לוין על כפיים. הם הבנים שמוכנים לצאת לקרב על מנת שפפכץ יתעשר יותר ויותר בזכות המלחמות האינסופיות, בזכות כל המתים שמספרם רק הולך וגדל. הם מקיימים את הסדר של משפחת שיץ, הטייקונים של אז. 

"אם אני מסתכל סביבי על הצעירים של היום, אני רואה אנשים שלפני כמה עשורים עוד ידעו למחות, לצעוק, היום  הם רוצים בסך הכל שיהיה כאן סדר, שאיפה כמוסה ולא כמוסה למנהיג חזק, מישהו שיעשה סדר. כל זה קיים במחזה, בסדר של משפחת שיץ. ברוח זאת כשחזרנו לאופרה של עגנון, אותם שלושה שחקנים היו הבעלים הקודמים של האדונית.  מי שנטרפו בסיפור של  עגנון היו לטורפים במחזה של לוין. התמונה האחרונה היא המשפחה באמצע שומקום, העפר שנותר אחרי כל המלחמות. פפכץ האבא שמבטיח להגדיל את המלחמות, את הידיים השחורות שעובדות, להגדיל את מספר המתים, הרבה מתים הרבה עפר...."    

העבודה עם השחקנים שאינם מדברים ואינם שרים היא בעיקר עבודת תנועה?

"להפקה הצטרף יורם כרמי הכוריאוגרף. את יורם אני מכיר כי אנחנו שכנים לרחוב ונפגשים בטיולים עם הכלבים שלנו. כשחשבתי על קטעי המעבר, לא חשבתי עליו נראה לי שכמי שמנהל להקה ('פרסקו') לא ייאות להצטרף כדי למלא קטעים. בסופו של דבר שמו עלה בחזרות והוא היה פנוי בתקופה ומצאתי שותף מצוין.

לסיכום התהליך אומר ריקלין: "בסופו של דבר ' מתוך הדמויות של עגנון בסיפור שנכתב קרוב למלחמת העולם השנייה, היהודי הקרבן מגיע לכאן והוא נעשה כאן לגיבור של חנוך לוין, גיבור אלים שניזון מן החרדה והופך לשליט בעזרת השופלדוזר והטרקטור. כשיוני רכטר חובר לטקסט של חנוך לוין המסר הופך למתוק ואין סכין מסוכנת מזאת שלהבה מתוק". 
  
 
 
"טורפים" תעלה בתאריכים 10-3 ביולי 2015 בבית האופרה הישראלית –המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. מופע לקראת בכורה יתקיים בשבת, 27 ביוני 2015 בשעה 11:00. שעה לפני כל מופע תתקיים הרצאה מקדימה. מחירים: 175, 237, 304, 378, 428 ש''ח. לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים בקופת האופרה הישראלית בטלפון – 03-6927777 .

עגנון עד לוין - רכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

01/07/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע