סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן המורה, תלמידיו והסונטות – שיחה עם אריה ורדי
 

 
 


במסגרת מחווה לפסנתרן אריה ורדי ינגנו תלמידיו את מכלול הסונטות של בטהובן במרתון בן שבועיים במרכז למוסיקה קאמרית שטריקר בתל-אביב. יוסי שיפמן שוחח עם אריה ורדי על היוזמה יוצאת הדופן ועל אפשרויות הביצוע והפרשנויות לבטהובן.

32 תלמידים ו-32 סונטות

הפסנתרן אריה ורדי, הטביע חותמו על חיי המוזיקה בישראלי בעיקר בשני תחומים, האחד, שדרוג הקונצרט המוסבר מיסודו והנחלתו לדור של ממשיכים, התחום השני הוא הוראת הפסנתר. ורדי, מלמד היום בשתי אקדמיות - זו של תל-אביב, שאותה גם ניהל במשך תקופה. והאחרת בהאנובר בגרמניה. תוצרי לוואי של עיסוקיו אלה, הם היותו שופט בתחרויות פסנתר רבות בעולם ובכלל זה כמובן גם תחרות רובינשטיין שבה משמש ורדי דרך קבע, כאחד המנהלים וגם כשופט.

בימים הקרובים יזכה ורדי למחווה יוצאת דופן - 32 מתלמידיו, בני דורות שונים ינגנו את כל 32 הסונטות לפסנתר שחיבר בטהובן. בכל קונצרט תבוצענה ארבע סונטות ולנגינה יתלווה הסבר, גם הוא מפיו של אחד מתלמידיו. רבים מבין התלמידים של ורדי נמצאים בעמדות נכבדות בחיי המוזיקה בארץ. כך למשל מנהל האקדמיה הנוכחית, תומר לב, המלחין גיל שוחט, הפסנתרן אסף זהר, הפסנתרנית אסתרית בלצן, המנצח איתן גלוברזון כמו גם ענת שרון ואורית וולף. ורדי עצמו ינחה את הקונצרט האחרון.

הבעלות על הרעיון אינה שלו, מדגיש ורדי "הרעיון כולו הוא של סמדר שזר, מנהלת התכניות בקונסרבטוריון בשטריקר, אני, למען האמת, נרתעתי בגלל שיכולתי להזמין מספר כפול ויותר של משתתפים, וחששתי מאיך יגיבו מי שלא יוזמנו וכו`".

סמדר שזר לקחה על עצמה את הזמנת המשתתפים, בשימת דגש על פסנתרנים ישראלים. הבחירה הראשונה הייתה על פי תאריך. ואחר כך על פי ההעדפות של הפסנתרנים עצמם, שכן לא כל אחד מעוניין לנגן כל סונטה. בסופו של דבר הורכבה הרשימה.

- יש ברשימה בכל זאת כמה שמות לא ישראלים

" יש שלושה פסנתרנים סיניים - סה-שן, שיהו-אן וונג וקולין לי. פסנתרנים מצוינים, שיכולנו להביא משום שהם מנגנים באותו זמן כאורחי התזמורת הפילהרמונית (השלושה ינגנו קונצ`רטו לשלושה פסנתרים של באך בניצוחו של ורדי, י.ש.). שני פסנתרנים נוספים, הבאים במיוחד ארצה, הם מריה מזו מרוסיה ופרנצ`סקו פיירמונטזי משוויץ. יתר שלושים וחמישה המשתתפים (כולל מנחים) הם ישראלים".

"הברית החדשה" של הפסנתרנים

- במערך הספרות ליצירות פסנתר מהו מקומן של הסונטות של בטהובן?

"שלושים ושתיים הסונטות יחד מהוות את הסדרה המשמעותית ביותר של איזשהו מלחין בכל זמן מן הזמנים. בשונה מן הסימפוניות או הרביעיות לכלי קשת, שעל חשיבותן אין לחלוק, הסונטות נכתבו לאורך כל שנות יצירתו של בטהובן. פסנתרנים נוהגים לומר שהפרלודים והפוגות (הפסנתר המושווה) של באך הן `הברית הישנה` של הפסנתרנים, והסונטות של בטהובן הן `הברית החדשה`. כסדרה, הן תופעה יחידה במינה".

- כל סונטה מנוגנת על-ידי פסנתרן אחר אבל כולם תלמידים שלך, מה המשמעות של הדבר?

"יש שתי אפשרויות להתמודד עם ביצוע של סדרה כזאת. האחת היא שאמן אחד יתמודד עם המחזור כולו, והאחרת היא שקבוצת פסנתרנים מנגנת את היצירות בחלוקה כזו או אחרת. לכל אחת מן הצורות היתרונות והחסרונות שלה.

":בשמונת הקונצרטים הקרובים, יש מכנה משותף סגנוני. אם נצא מהנחה שכולם תלמידים שלי ומראש הגיעו אלי עם ערכים שבזכותם הקשרים בינינו כמורה ולתלמיד נמשכו, כי אז ישנו איזשהו קשר, ובה בעת יש לכל אחד מהם בני הגילים השונים הניסיון השונה והאישיות העצמאית של כל אחד, אמירה אישית משלו. ולכן בחוויה הזאת יש קצת ניסיון לתפוס את החבל משני קצותיו, גם גיוון וגם אחדות".

הפסנתרנים "הדופקים" והפסנתרנים ה"לא דופקים"

- מנעד הגילים שנע בין בני עשרים לבני ארבעים ויותר, משמעותי לאופן ביצוע?

"על עניין הגיל קשה לשים את האצבע. זה גם נאמר לתלמידים במהלך לימודיהם. אל תנסה לבטא את הרגשתו של בטהובן. אתה לא יכול, כי אתה לא בטהובן. אתה יכול להביא לנגינה את הצער שלך, את האכזבות ואת התקוות שלך. ככל שתהיה נאמן לעצמך לתחושותיך, תהיה נאמן יותר לבטהובן. אם רק תיתן כבוד ללשון המוזיקלית שלו ותהיה שותף פעיל, ותהיה נאמן לרוח האנושית, לרגשות האנושיים אלו יוסיפו לפרשנות.

"עניין גיל המשתתפים, משמעותי פחות, כי הרי כולם נחשפים לאותן חוויות ותגובותיהם זהות. שוני תרבותי בעצם הנגינה הוא נדיר יותר. היה כזה פעם לפני כעשרים שנה כשהחל זרם הנגינה האותנטית. הרוח החדשה שהביאו נגני המוזיקה היה לרבים מאיתנו הפסנתרנים, שוק תרבותי. ערכים ותפיסות שעליהם גדלנו השתנו. הרבה פסנתרנים למשל מנגנים את בטהובן כיום על פסנתר פטישים שהיה כלי הנגינה בזמנו של בטהובן ורבים מנסים לשחזר את המטרונום (משכי המפעם) וזה לחלוטין בלתי אפשרי".

- ומה על הרקע התרבותי הנובע מארצות המוצא של הפסנתרנים?

"כולם חשופים לכל היום, העולם אחיד. בהכללה גסה, אם ישנו מכנה משותף לבני עם או תרבות מסוימת הוא ימצא את ביטוי בדברים אחרים. יש מכנה משותף לנגנים מאסיה אבל גם ביניהם יש שוני. היפנים רגישים מאוד לצליל מעודן, הם לא מן הפסנתרנים ה`דופקים`. יש להם נאמנות מקצועית אבל יש גם קושי בביטוי אינדיבידואלי. זה חלק מן החינוך.

"בשונה מן האימא היהודייה, האימא היפנית מחנכת את ילדיה שלא לבלוט, להיות אחד מן הקבוצה. יצא לי להיות בהלוויה יפנית. שקט מוחלט, איש אינו בוכה, אין ביטוי קולני לכאב. אנחנו במהלך הלימודים נאבקים כדי להוציא את האישי והמייחד כל אחד מהם. הסינים שונים לחלוטין מהיפנים, בעניין הביטוי. הקוריאנים הם בעלי אנרגיות אחרות ויש ביניהם שכן "דופקים". הרוסים ממשיכים מסורת פסנתרניות גדולה שהולמת את בטהובן, ובדרך כלל הולמת פחות את מוצרט או את היידן".

ההנחיה והנגינה יוצרות את החוויה השלמה

- עם איזו חוויה להרגשתך אמור הקהל לצאת, בייחוד מי שיבוא לכל הקונצרטים ברצף

"בהשמעה של המכלול כולו אפשר לדבר על החלוקה לשלוש תקופות. הראשונה בה היוצר מגבש ויוצר את סגנונו. בשנייה הוא נותן לאותו סגנון להיבנות והוא שופע אותו. בשלב השלישי, הוא כבר מחפש עולמות חדשים, פונה אל המופשט ועושה הכל שלא לחזור אל מה שהיה. זה נכון לבטהובן כמו לדביסי או לסקריאבין. לעומתם מלחינים כמו שופן או רחמנינוב גיבשו סגנון כאנשים צעירים ועם הסגנון הזה הלכו לאורך חייהם, כשהשינויים באים בתוך המסגרת הסגנונית.

"אבל מעבר לנגינה עצמה,הסדרה כוללת גם את מרכיב השיחה, ההנחייה, שבשבילי הוא לא בלתי חשוב. ההנחיה והנגינה תיצורנה את החוויה השלמה אני עצמי נהגתי להנחות קונצרטים. לא הייתי ראשון בזה, לפני בישראל היו עוד לא מעטים. ובלט בהם למשל פרנק פלג. אני החילותי בשיחות עם קהל הומוגני, בקיבוצים.

"הנחייה לא תמיד אפשרית, יש פסנתרנים רבים שרוצים רק לנגן, וכל מבוקשם שהקהל יקשיב להם. ההנחייה עוזרת בדרך מן המוכר אל הבלתי מוכר. הסונטות הן בבואה של האיש בטהובן, שהיה אדם חולני שסבל פיזית לא רק מן החרשות, אלא מבעיות בריאות שונות, והעתיק מקומות מגורים. במקום להתמכר לחולשות ולבעיות הבריאות מהן סבל הוא יצר ואת היצירה אנחנו שומעים ובעזרת ההנחייה אנחנו נקשיב אולי אחרת גם לסונטות המורכבות ביותר להאזנה וגם ליצירות הקלילות והפשוטות יותר לכאורה".


הסדרה תיערך בין התאריכים ה-27 לדצמבר 2003 ל-9 בינואר 2006, במרכז למוסיקה קאמרית בקונסרבטוריון תל-אביב ("שטריקר").
לפרטים נוספים
תכניית הקונצרטים


26/12/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע