סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן רבע לאפריקה: חצי אפויים
 

 
 
המוזיקה שלהם היא תמהיל בסיסי, כמעט לא מפותח, של קצבים מונוטוניים, פסבדו-אפריקאים, מוגשים על מצע גרוב תימני, מתובלים בסלסולים ערביים ואפויים בווריאציה פאנקית-ג'אזית. השירה, ויותר ממנה - השפה וההבעה המילולית שלהם - דלות, חיוורות ונעדרות סטייל, עם פילוסופיית קיום בפרוטה. מצד אחד הם לא לוקחים את עצמם ברצינות, מריצים דאחקות ועושים כיף. מצד שני, זה כל כך לא רציני, שזה מכעיס."
למרות הכוונות הטובות, המופע של רבע לאפריקה הוא ג'אם סטלני שגם אסתר רדא לא מצליחה להציל


נעדרי סטייל

רבע לאפריקה הוא הרכב גרוב עם כוונות אמנותיות טובות, שמגדיר את עצמו כ"אנסמבל שורשי, רב תרבותי, שיוצר קולאז' מוזיקלי מופלא ומרומם נפש, המורכב מסולמות המקאם הערבי, מקצבים אפריקאים ומג'אז-Fאנק". במבחן התוצאה, על הבמה, זו הצהרה גבוהת מלים, חסרת כיסוי ויחצ"נית לתפארת שלטעמי עושה צחוק מהעבודה.

המוזיקה שלהם היא תמהיל בסיסי, כמעט לא מפותח, של קצבים מונוטוניים, פסבדו-אפריקאים, מוגשים על מצע גרוב תימני, מתובלים בסלסולים ערביים ואפויים בווריאציה פאנקית-ג'אזית - כתבנית שני הטבחים שבראשה, נגן הסקסופון (נציג המערב) יקיר ששון ונגן העוד (נציג ערב) אליסף בשארי, מנהיגי ההרכב, כותבי השירים שלו וסולניו.

אם ברקע יש להם השכלה אקדמאית מוזיקלית, כפי שהם מעידים על עצמם, הם מבזבזים אותה על השתטויות מוזיקליות הרווחות בהתכנסויות ובמפגשי הווי של תרמילאים. לנגינה שלהם יש אולי חן וחיוניות חברמניים, אבל השירה, ויותר ממנה - השפה וההבעה המילולית שלהם - דלות, חיוורות ונעדרות סטייל. במקרה הטוב הן אילוסטרציה, עיטור, קישוט, מה שגורם לניסיונות האמירה של "רבע לאפריקה" להישמע נבובים וריקניים, ולשמם להצטייר כנכון ומדויק - בחלקו הראשון לפחות - רבע ל-, כמעט, על יד, אך לא הדבר האמיתי שיכול היה להיות.

רבע-לאפריקה-יובל-אראל2.jpg
רבע לאפריקה (צילום: יובל אראל)


"אז יאללה בוא ונביא את זה/ תביא מילים ונשיר את זה/ שחרר ת'גוף וגם/ יאללה בוא תרקוד את זה/ וגם תתפייט על זה/ ליי ליי ליי ליי", הם מנגנים ושרים ב"יאללה בוא נביא את זה", שיר על גבול הג'יבריש שכמו נועד לג'אנקיז. והוא לא היחיד. "תן ת'לייבאק תן תלייבאק/ ליי ליי ליי ליי הלייבאק// יש אחד נותן ת'לייבאק/ הוא מביא אותו כמו מסטול/ ואחר מביא ת'לייבאק/ בלי לחשוב על הבילבול/ אתה מבין אצלי הלייבאק/ זה חלק מהעניין/ אהה אהה אהה לייבאק/ ותמיד נהייה ב-one ", הן המלים הנשגבות של "Layback". רגע, קחו גם את "תהביל תירבח" (נשבע לכם, זה השם): "כשצריך תהיה פרחח/ תתרחק מהאש/ תברך על מה שיש... אם כבר באנו לכאן/ כנראה שיש עניין", או משהו בדומה.

ולא רק בעברית, ערבית ותימנית, גם באנגלית:
Connect  connect  connect  connect / we feel the vibe / so you connect / connect  connect  connect with it / you’ll sing with us / you will connect // Connect  connect connect  connect / you feel the vibe / so we connect / connect  connect  connect with it  / we’ll sing it twice  you will connect
מילות Connect עשיר ההבעה.

   

 
תנו למג'יק לעבוד עליכם

זה בסדר להסתלבט, לעשות מוזיקה שטותניקית, שאין בה כלום מלבד גרוב, אנרגיות, כיף וסוטול. במיוחד אם יש לה ביקוש וקהל. אז למה אני לוקח את זה קשה? מחמת היומרה האמנותית עזת המצח, להציג את היצירה המוזיקלית של ההרכב כשזורה בפילוסופיית חיים - "המושתתת על שלושה עקרונות אוניברסליים: אהבה-אחדות-חברות... אסתטיקה ייחודית המהווה קרקע פורייה לתנועה חופשית בין המאולתר למובנה, בין המרקיד למרגיע ובין המורכב לפשוט... השורשים מפרס, עיראק ותימן מהווים בסיס איתן ליצירת הז'אנר בו מתהדר ההרכב – אפרו-עראּב..." בלה בלה בלה.

ובכן, זה לא. נכון שיש ברפרטואר שלהם ניגוני תפילה כ"ישועתו" (כפרפראזה על פיוט תימני מבית) ו"גם כי אלך (בגיא צלמוות)" (כגוספל משלנו שדוהה להיות פזמון למדיטציה), יצירות אינסטרומנטליות מעניינות (כל עוד התבנית לא חוזרת על עצמה) כ-Afrab ו"חליג'י", אסוציאציות משלהם למנגינות מטורקיה ומהודו (לאחרון הדביקו מלים באנגלית וקצב מקפיץ וקראו לו Drop your fears), וקאוור אחד לפחות, ל-Voodoo child של ג'ימי הנדריקס, ובהופעה הספציפית הזו אירחו את אסתר רדא, ש"ננוניי" שלה היה הדבר הכי קרוב לאפריקה במופע.

רבע-לאפריקה-יובל-אראל1.jpg
רבע לאפריקה (צילום: יובל אראל)


ששון ובשארי - נגנים לא רעים לכשעצמם, במיוחד בשארי בעוד החשמלי -  מצטיירים כסטלנים שמנגנים להנאתם ומג'מג'מים את עצמם לדעת. לכאורה על בסיס האג'נדה התרבותית-חברתית-מוזיקלית לעיל. למעשה, עם פילוסופיית קיום בפרוטה. מצד אחד הם לא לוקחים את עצמם ברצינות, מריצים דאחקות ועושים כיף. מצד שני, זה כל כך לא רציני, שזה מכעיס שהם מעסיקים סביבם חמישה מוזיקאים מצוינים (יונתן דסקל בקלידים, ירון מיטלמן בבס, רועי פרידמן בכלי הקשה, טל כוכב בתופים וארתור קרסנובייב בחצוצרה - כולם משום מה, לא מגולחים) וגורמים לזילותם ולהתבזותם.

ואולי אתם צריכים להתעלם מעמדתי, לקום על הרגליים, לעצום את העיניים ולתת למג'יק - ביטוי שלהם - לעבוד עליכם.

רבע לאפריקה בהופעה. סינמטק תל אביב. חמישי, 8 בדצמבר 2016


למועדי מופעים >

18/12/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (5 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
5. אחת הלהקות הגדולות של השנים האחרונות
המואזין , יפו (16/06/2020)
4. עמוס אורן, אם לא אהבת אתה לא חייב
יניב עובדיה , קריית אונו (19/01/2020)
3. הביקורת הכי סאחית שקראתי
מנדי , (11/12/2019)
2. רבע לאפריקה אתם גד
ענבל , (31/10/2019)
1. כתב בשקל
ינ , ירושליים (12/06/2019)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע