סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן לא רגיל לפינוק
 

 
 
היצירה נפתחת בבוקר מוקדם, באשמורת האחרונה של הלילה. השחר עולה, כוכבים חיוורים אחרונים מנצנצים בשמים, ומי כמו הנבל, הצ'לסטה והוויברפון יכולים לתאר זאת בצלילם הענוג? קולות ראשונים של ציפורי שיר מבקיעים מתוך השלווה, הפיקולו הבודד מתאר את ציוץ הציפור. אט-אט מצטרפים שאר כלי התזמורת - אשמורת אחרונה של לילה מפנה מקומה לשמש הזורחת."
משה זורמן הופתע מהחלטת הסימפונית ירושלים לבצע את יצירתו "תמונות עירוניות". שיחה


פרדריק שזלן, מנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים, ינצח על "תמונות עירונית" - יצירתו של משה זורמן, המספר כי הופתע מן הפנייה אליו.

לצייר בצלילים את העיר

מה הפתיע אותך?

"התזמורות בישראל מעדיפות לנגן יצירה בביצוע בכורה. יצירה חדשה עדיפה למנהלי התזמורות על פני השמעה חוזרת של יצירה קיימת, כי להכנה ולנגינה של יצירה חדשה יש לכאורה יותר יוקרה, בכורה עולמית נשמע מצוין ונראה מעולה למקציבי ההקצבות במשרדי הממשלה. זה מצטייר טוב מכל מיני סיבות פוליטיות. התזמורת יכולה להתנאות בביצועי בכורה בבואה לבקש את ההקצבה השנתית מטעם המדינה ורשויות אחרות.

"ולאור כל זאת אני מקבל יום אחד טלפון מן המלחינה אביה קופלמן שמשמשת כמלחינת הבית בסימפונית ירושלים ומודיעה לי שהתזמורת החליטה לנגן את 'תמונות עירוניות' כי היצירה מתאימה לה גם מבחינת המבנה השנתי של תכניות התזמורת וגם, ובעיקר, בתכנים. ההפתעה היתה כי היצירה נכתבה לפני קצת יותר מחמש שנים לתזמורת סימפונית חיפה, אז ניצח עליה ניר קברטי. השמעה נוספת היא לא פחות מפינוק ואינני רגיל בו."

משה זורמן צילום מירי שמיר ע1.jpg
משה זורמן (צילום: מירי שמיר)

  
ספר על היצירה.

"אני  טיפוס עירוני - נולדתי, גדלתי ואני חי בעיר הגדולה, ומסתובב בה ברגל, בקטנוע, במכונית, ורואה אותה משתנה למול עיני בכל חלק מחלקי היום. אינני יודע לצייר, ולכן ניסיתי לצייר בצלילים את העיר המשתנה, והתזמורת היא בד ציור נפלא ומלא דמיון לצורך זה.

"הצורה שבה בחרתי היא פואמה סימפונית (יצירה לתזמורת שמייצגת סיפור או אמירה מילולית ואינה צמודה למבנה סימפוני קלאסי. י"ש). מי שיבדוק בספרות המוזיקה יגלה יצירה של המלחין האמריקני סטיב רייך שנקראת 'חיי עיר' שבה הוא הכניס קולות עיר ממש, מכוניות, צעדים, דברים מאד קונקרטיים. אני לא פניתי לכיוון הזה והשתמשתי כאמור בלוח הצבעים שמציעה התזמורת הסימפונית, בצליל עשיר יותר שכולל גם נבל, גם צ'לסטה, וכלי הקשה אחרים. אם יש יצירה ששימשה לי מקור השראה היא 'הים' של דביסי שבה הוא מתאר את הים בשעות שונות של היום.

"היצירה נפתחת בבוקר מוקדם, באשמורת האחרונה של הלילה. השחר עולה, שלווה בכל, כוכבים חיוורים אחרונים מנצנצים בשמים. ומי כמו הנבל, הצ'לסטה והוויברפון יכולים לתאר זאת בצלילם הענוג. קולות ראשונים של ציפורי שיר מבקיעים מתוך השלווה, הפיקולו הבודד מתאר את ציוץ  הציפור. אט-אט מצטרפים שאר כלי התזמורת - אשמורת אחרונה של לילה מפנה מקומה לשמש הזורחת. כאן בבית, האשימה אותי רעייתי (הפסנתרנית אסתרית בלצן, י"ש) שהמוזיקה שלי בפרק הזה 'נשמעת צרפתית מדי'.
 
יצאת מהבית אל הים או לגדות הירקון?

"לא, את הזריחה אני רואה מחלון הבית, כאן ברמת אביב. התמונה הבאה, תמונת הצהריים, היא תמונת ה-rush hour - דופק החיים, מהיר ואינטנסיבי. פתאום גם כלי המיתר נשמעים כמו מכונה שמפיקה קצב. כאילו העיר קוראת לנו 'רוץ בן אדם'. אל כלי הקשת מצטרפים כלי הנשיפה ממתכת ואפילו הטובה.

"הרוגע מגיע בפרק הבא - שקיעה. צבעוניות רכה, גושים של 'סאונד', אבל תמיד תהיה מנגינה. אני מלחין שלא יכול לכתוב בלי מלודיה. והמנגינות הן של אימא מרדימה תינוק, זה יישמע בצ'לו למשל, של זוג אוהבים ששר מילות פרידה.

"מכאן היצירה עוברת לחלק האחרון – הלילה. הלילה של מועדוני רחוב אלנבי ודרומה מהם. מקצבים לטיניים, קטע סלסה, ואחריו קרעים של מוזיקה שהולכים ונעלמים אל תוך שקט, דממה דקה. אני יודע שהקהל בדרך כלל מתקשה ביצירה שמסתיימת בדממה, אבל אני מקווה שזה יעבור."

משה-זורמן1.jpg
משה זורמן (צילום: יח"צ)

 
קונצרט אינטראקטיבי
 
בנוסף ליצירה לתזמורת חיפה אתה מכין משהו חדש לסדרה בתזמורת ראשון לציון?

"זה סיפור שונה לגמרי. אסתרית ואני מנהלים השנה את 'מועדון צעיר' הסדרה למשפחה בתזמורת ראשון לציון ובתחילת השנה העלינו את 'לילה בלי ירח' - יצירה לבמה שכתבתי לספר הילדים של שירה גפן ואתגר קרת. החידוש השנה הוא בכך שחלק מהקונצרטים מתקיימים גם בתל אביב, והתזמורת מקווה להגיע לקהל נוסף וחדש.

"כעת אנחנו עובדים על קונצרט אינטראקטיבי שיתקיים בחודש הבא, ונקרא "חלומותי עם פסנתר". מה שקורה כאן הוא שבחלק הראשון אסתרית תנגן קטעים מתוך קונצ'רטות לפסנתר של מוצרט ושל בטהובן. דרך שתי היצירות היא תספר איך הופך הפסנתר לחבר, איך היא נעשתה פסנתרנית ואיך היא שומרת על חלום הילדות שלה. בהמשך הקהל הופך להיות פעיל. לצורך זה פנינו לשש מקהלות בתי ספר בראשון לציון וללהקת מחול צעירה ובקשנו מהם להציע יצירה ברוח החלומות עם הפסנתר. בשבוע הבא או בזה שלאחריו נגיע לבתי הספר השונים ונראה במה הם התמקדו. ליצירות שהם יעלו אני מחבר עיבוד לתזמורת הסימפונית והקהל כולו יוזמן להשתתף."

כלומר ישירו שירים?

"לא. כל מה שהם ישירו יהיו רצפי האותיות 'כלמנסע' ו'פצקרשת' מתוך האלף-בית שלנו, ובמקומות מסוימים אני אסמן להם. מן הסתם זה יישמע קצת כמו מהומה בחצר בית הספר אבל כאן חצר בית הספר תהיה מאורגנת."

יהיו ילדים על הבמה ובאולם?

"המצטיינים בכל קבוצה יעלו לבמה. הבחירה תהיה של המורות או המנצחות וכמובן שלהקת המחול כולה תהיה על הבמה. הרעיון הוא שכל הקהל ישתתף וכל הקהל מכין את עצמו. בהמשך השנה יהיה עוד מופע מוזיקלי שלם על סיפור המבול, שבו נציג מבולים מוזיקליים - הגשם של בטהובן, הסערה של רימסקי- קורסקוב ועוד. " 
 
"היום אין מקום למלחינים"
 
מעורבות קהל זה נושא שמטריד לפני קונצרט?

"צריך לדעת מול מי אתה מופיע. היה לנו פעם ניסיון עם דן אלמגור שהסביר לקהל מה הוא עומד לשמוע ואלה היו שירים מוכרים מאד בעיבודים לתזמורת. בהפסקה הקהל אמר שרימינו אותו הוא חשב שהוא מגיע לערב שירה בציבור. לאחר התייעצות במקום, שנינו את התכנית בחלק השני והקהל שר והיה מרוצה.

"תקופת העיבודים שהייתה לי בעבר הרחוק הסתיימה. לאורך השנים, עוד בקופות של טרם המחשב, הייתי מקבל טלפונים היסטריים של מי שמקליטים פרסומות לרדיו או תכנית הטלוויזיה 'החתול שמיל', תכנית עם חווה אלברשטיין שצריכה מוזיקה להרכב מסוים. אני יושב וכותב עד הערב, בעט על נייר תווים. כשהעבודה הזאת מסתיימת, אני עולה על הקטנוע וממהר לגברת מאוריבר בקצה רחוב בן יהודה בתל אביב. היא מעתיקה את העיבוד לתפקידי הכלים השונים בכתב ברור יפהפה ובבוקר מוקדם אני בא לקחת את התפקידים ולהריץ אותם לאולפני ההקלטה. העידן הזה די הסתיים. למעשה לא צריכים את המלחינים היום. אנחנו בעידן של זמר שכותב בעצמו את שיריו, singer song writer. אנחנו מוצפים  במוזיקה שבה המבצע הוא המלחין. "

משה זורמן צילום מירי שמיר ע.jpg
משה זורמן (צילום: מירי שמיר)


אז איפה זה משאיר אותך?

"בתחום הפרסום יש לי תפקיד חדש, אני חבר בוועדה שבודקת מהו אחוז הגניבה משירים קיימים. אני מייצג שם את המוזיקה ולא מזמן היה לנו עימות בין להקת רוק שיצירה שיר חדש תוך כדי עבודה, אריאל זילבר טען שהם פשוט העתיקו ממנו. אני הראיתי שהאפשרות קיימת שהיצירה אכן נוצרה במהלך עבודת הלהקה, אבל בית המשפט פסק לטובת אריאל זילבר.

"עיבודים לשמם אני כבר לא עושה, אבל משתמש בהחלט בשירים לצורך יצירות, אם בקונצ'רטו לכינור שבו משמשים שיריו של סשה ארגוב כפרקים ולאחרונה היה ערב עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע שכלל עיבודים לתזמורת של שירי אריאל הורביץ וארבעה שירים של אמו, נעמי שמר. ואם כבר מדברים על נעמי שמר, לאחרונה פנו אלי מתחרות רובינשטיין שרצו יצירה לערב הפתיחה שבה ייקחו חלק שלושת הצעירים שזכו בפרסים הראשונים בתחרות שהתקיימה בסין לא מזמן. תחשוב על קונצ'רטו לשלושה פסנתרים."

משהו סיני?

"זה היה הרעיון, אבל אני חשבתי שזה המקום לתת משהו ישראלי דווקא והצעתי נוסח חדש שהבסיס שלו יהיה שיר 'שנים עשר הירחים' - בתשרי נתן הדקל. כך לפחות בתחילת התחרות באפריל תהיה נוכחות למוזיקה הישראלית שינגנו שלושת הזוכים - שני רוסים וסיני אחד."

זה נשמע מעניין, אבל אמרת משפט נחרץ מאד - לא צריכים מלחינים היום?

"זה נכון וזה מצער. אני אישית חייב לכתוב מוזיקה בתדירות מסוימת, אין דבר כזה שאני לא כותב משהו חדש. כותב ממש, עם עיפרון על נייר תווים. אחרי שהיצירה גמורה היא עוברת למחשב. אני חייב לכתוב. היתה תקופה שבה לא כתבתי וזה לא היה טוב."

למגירה או להזמנה?

"אם יש הזמנה זה מצוין, ואם לא אני כותב למגירה. זה לא רק אני, זה רבים מאיתנו. אתה כותב ואז אתה מדבר עם הרכב כזה או אחר ומספיק שיש רמז על נכונות לבצע יצירה לשלישייה לרביעייה או להרכב אחר אתה מיד ניגש לשולחן ומשלים את העבודה, גם אם בסופו של דבר היא לא תבוצע.  אנחנו מדברים על צורך נפשי. לצרכים האלה קיימת אגודת הקומפוזיטורים שמנסה לעזור. וכך למשל ראו אור יצירות קצרות שלי לפסנתרנים צעירים."

אתה כבר לא מעבד אלא עושה את היצירה שלך, אבל משהו מן העבר של העיבודים נשאר.


"יש לא מעט דברים שאני יודע שהם שלי", אומר זורמן וניגש לפסנתר ומנגן את הפתיח התזמורתי לנוסח של יורם גאון ל"לא אהבתי די" של יהורם גאון. "הפתיחה הזאת היא שלי ולא של נעמי שמר, וזה נשאר. וכאלה יש עוד. "

הקונצרט יתקיים ביום רביעי, 25 בינואר 2017 ב-20:00 בתיאטרון ירושלים.   מחיר לכרטיס: 175-155 ₪. לאזרחים ותיקים: 140-128 ש"ח. להזמנת כרטיסים: 1-700-70-4000 או באתר התזמורת
  

רכישת כרטיסים

 


למועדי מופעים >

24/01/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע