סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן חני דינור שרה את רחל שפירא
 

 
 
זה חיבור בין שתי אמניות-יוצרות שחולקות הערכה הדדית, למרות שמצד אחד, שפירא מעולם לא זיכתה את דינור בלהיט רדיו, בשיר מוביל או פורץ דרך. ומצד שני, דווקא פרשנות נטולת אינטרסים וחפה מהיכרות אינטימית פועלת לטובת השירים, מרעננת את הביצועים, מעניקה להם זווית חדשה וגם ערך מוסף."
המופע "פרח משוגע" שם זרקור על שיריה הגדולים של שפירא והסיפורים המרתקים שמאחוריהם


רשימת הלהיטים, ואולי עדיף שירים אהובים ומוכרים אם לא להידרש למונח קלאסיקות, של המשוררת והפזמונאית רחל שפירא, מפעימה בכל צירוף. על אחת כמה וכמה נוכח צניעותה המופלגת, תדמיתה המסתגרת ודימויה האניגמטי, שתורמים בדרכם להפיכת יצירתה המולחנת לפלא של ממש.

אולם בעיקר זו שורה ארוכה, מרשימה ומפוארת, של מלחינים ומבצעים - עם דגש על מבצעות - שבהתמסרות ובהזדהות שגובלות בחרדת קודש הפכו את השירה האישית של שפירא לנכס לאומי, נטעו בהם סגולה מיוחדת של טריות, רעננות וחיוניות אין-קץ. אין כמותם לקונן ולכאוב, להציע נחמה, לשלוח דרישת שלום וגם להעביר עוד יום, גם של חולין. מעטים השירים שלה שאין הלב מתרונן ומצטהל למשמע צלילם המזוהה הראשון - נגינה, לחן, מילה. נסו את: בחריפות הזאת, ולכאורה, מחורצים ענפי הזית או קול מן ההרים.

זווית חדשה לשירים

שפירא מודעת לכוחם של שיריה ולנוכחות יצירתה בציבוריות הישראלית, ובניגוד לאמור לעיל, מנהלת רומן יציב למדי עם קהל אוהבי השירה העברית. במשך יותר משנות דור, טיפחה זוגיות בימתית עם הזמרת רוחמה רז, לה כתבה את "חלומות" (לחן: יאיר קלינגר), במופע המשותף "אדבר איתך" שאיתו "חרשו" את הארץ. עתה היא כותבת פרק חדש, עם הזמרת חני דינור והנגנים רמי הראל (פסנתר וניהול מוזיקלי) ויוראי אורון (קונטרבס), תחת השם "פרח משוגע", אך שומרת על תבנית הסיפורים שמאחורי היצירה והשירים.


חני דינור, צילום: אריאל בשור


זה חיבור בין שתי אמניות-יוצרות שחולקות הערכה הדדית, למרות שמצד אחד, שפירא מעולם לא זיכתה את דינור בלהיט רדיו, בשיר מוביל או פורץ דרך. ומצד שני, דווקא פרשנות נטולת אינטרסים וחפה מהיכרות אינטימית פועלת לטובת השירים, מרעננת את הביצועים, מעניקה להם זווית חדשה וגם ערך מוסף.

בכל מקרה, הווקאליות המגוונת של דינור, עם תגית של ליריות רגישה, אידיאלית עבור השירים של שפירא. ואחרי שכולן, כמעט, נהנו משפירא - חוה אלברשטיין, אילנית, ירדנה ארזי, גלי עטרי, ריקי גל, מרגלית צנעני ורז כאמור לעיל - עכשיו תורה של דינור.

השפעות הקיבוץ

אבל המופע "פרח משוגע" הוא בראש ובראשונה, הזדמנות להציץ לעולמה של סרבנית התקשורת רחל שפירא ממקור ראשון. כמורה אמפתית היא מגוללת בסבלנות ובאריכות את סיפור השירים שלה, שהוא גם הסיפור שלה. בת למייסדים בקיבוץ שפיים, אביה הגיע מלטביה ואמה מעקרון, וכיום ממוקמת במזכרת בתיה. פעם שפיים היה קיבוץ במצוקה, היום נחשב לקיבוץ נדל"ן.

את "חלומות", שמתכסה בלבוש בוסה נובה קליל בנגינה של הראל ובשירה של דינור, כתבה כזכרון לטקס הדלקת עששית בידי אביה. נופי הקיבוץ - השמיים המשתנים, המנדרינות המבשילות, הנחליאלי הראשון, החצבים שמתייצבים לאורך כביש החוף - משמשים את "שיר תשרי" שכתבה לרגל השנה החדשה וחוה אלברשטיין הפכה (בסיוע דני עמיהוד) לשיר שלום, שלא באשמתה.

האהבה לזמר עברי ולשירה ישראלית הביאה את שפירא לכתיבה. בתחילה על מנגינות ולחנים מוכרים, בהמשך ידעה להבדיל בין הדיבור השגור, היומיומי, לבין העולם הפנימי והמחשבות של אנשים, והפנימה שהיצירה היא הפינה שלה בעולם. ומצאה ששיר זמר - מן הסתם מונח שהיא מעדיפה על פני פזמון סתם - הוא חוויה מאוד מטלטלת ומסעירה, אבל את שיריה שלחה לעיתוני הנוער דאז, תחת שם העט דניאלה שריג.


רחל שפירא, צילום: משה שי


את "אדבר איתך" (שהלחינה אלונה טוראל) היא מגדירה כשיר אהבה לגבר בשעת משבר, אך לא מוסיפה שום פרט מזהה. ואת "רק אתמול" (שהלחין יצחק קלפטר) היא מתארת כשיר התמסרות לגבר. שום רמז. הניחושים, לא כדאי, על אחריותכם.

האם זה אלדד קרוק, חבר ילדות מקיבוץ שפיים, שלזכרו כתבה את "מה אברך"? ספוקלציה בלבד. אבל הוא הפך לשיר הזמר הראשון שלה שהולחן. תיאור דוקומנטרי כמעט של אדם שחי בהרמוניה עם הטבע, שיר שלא התכוונה כלל שיולחן, אך עינו החדה והרגישה של המלחין יאיר רוזנבלום צדה את השיר, במהלך שהותו בבית ההבראה/מרגוע/הארחה/מלון שבקיבוץ (הגלגולים בגוף המופע).

"מה אברך" נכתב במתכונת בלדה עתיקה לסולן ולהקה, ורוזנבלום הפך אותו ללהיט ענק בפי רבקה זהר ולהקת חיל הים. לימים, בגלגול אמונה מאוחר יותר בחיי זוהר, שפירא סירבה לבקשתה של הזמרת לשנות את הבית האחרון של השיר, ראתה בה הצעה מגונה. שנים שזוהר לא ביצעה את השיר, אך ויתרה בסופו של דבר על עמדתה, לבקשותיהם של הורים שכולים.


  


בין נורית הירש לנחום היימן

"ולכאורה עסקנו בשלנו/ רק בשלנו/ בלי לבקש גדולות ונצורות/ שלווה מופרת/ וכבר אחרת/ ואין טעם לכסות/ כי בפתח נכנסות/ התמורות", שרה דינור את הלחן המכמיר של נורית הירש ל"נחמה" של אילנית, תמצית השכול הישראלי.

גם אורחהּ, הזמר טל סונדק, הדגים איך שיר מקבל משמעות באמצעות אובדן אישי. לפני 15 שנים קיבל מרחל שפירא את "מאז שארזת את כנפייך". אך רק לפני שלוש וחצי שנים, לאחר מותה של אחותו ממחלה קשה, הצליח להלחין אותו. סונדק הצטרף לדינור בביצוע "שיר של יום חולין" (אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט") שהלחין רוזנבלום, גם הוא לאילנית. דואט יפה עם מעבר מיותר של אלתור קולי.

הסיפור של "נפאל" פסיכי לגמרי. שפירא לא היתה מעולם במדינה שבפסגת העולם, ואת השיר כתבה בשם "כשתעוף ציפור האבן" בהתבססה על בדל אגדת עם נפאלית. מבחינתה אין בכלל ציפור אבן, למרות שטיילים ישראלים נשבעים עד היום שהם ראו את הפסל הזה במקומות שונים בנפאל. אריאל זילבר וגלי עטרי הפכו אותו ללהיט ענק וגם דינור מפיחה חיים באגדה הבדויה, בחיוניות משובבת הופכת אותו למעשיה אופטימית, מרתקת בקשב מוחלט.

אין רחל שפירא בלי נחום היימן, האיש שלחניו הם תענוג לאוזן השומעת ולפה השר. את "אנשי הגשם" כתבה על לחן יפה שמזמין תוגה כאובה, בעוד העיבוד הג'אזי הנהדר של הראל, כמו לקוח מ"סיפור הפרברים" הנפלא של לאונרד ברנשטיין. "כמו צמח בר" הוא ללא ספק השיר המשותף הגדול ביותר של השניים, שיר העם הישראלי האולטימטיבי, וגם שיר אשכבה אולטימטיבי.


  


משוררת הזמרות

כאמור, רוב שיריה של רחל שפירא הוקלטו בפי זמרות, ובפיהן היו להצלחה עצומה. אמנם גם שלמה ארצי ("השיר על ארץ סיני"), ששי קשת ("ומתוק האור בעיניים"), אדם ("מצטער"), משה דץ ויזהר כהן וסונדק התכבדו בשיריה, אבל היא היטיבה להתחבר למבצעות והן היטיבו לפענח אותה ולקלוע לפשר שיריה.

"פרח משוגע", שיר הנושא של המופע, נכתב בכלל על דמותה של ג'ניס ג'ופלין, זמרת הרוק והבלוז האמריקנית המדהימה, שמבחינת שפירא פרצה את הדרך מהשירה הנשית האינטימית והמלחששת אל הצעקה של האיצטדיונים.

אבל מוני אמריליו שהלחין עשה זאת מול הטקסט מבלי להכיר את ג'ופלין, את שירתה ואת סיפור חייה הקצר והנמהר, ואופי השיר הכתיב לו שנסון צרפתי. וכך יצא שהשיר מיוחס לאדית פיאף, מבלי לתת את הדעת על הכוונה שמאחורי המילים "היא שרה כמו מי שנלחם על חייו". גם דינור נאמנה לאמריליו ולכוח הקלאסי של השיר. ועל אף כוחו המאגי חייב לדעתי להיות ל"פרח משוגע" גם לחן רוקנרולי "נכון". המילים פשוט מבקשות אותו.

לא שאמריליו החטיא את הכוונה. להיפך, הוא לא הכיר את ג'ופלין (לפחות לא במעמד ההלחנה) ובעצם כיוון לנפשה של שפירא, שהמסה הקריטית של שיריה צבועה בגוונים נוגים. היא מיתממת שהנוגות לא מעידה על היותה כזו, אלא על הכיוון שאליו מופנה המבט שלה. ברם, נוכחותה - לבושה שחורים, שיער צהוב לאו דווקא מטופח ומשקפי קריאה עבות מסגרת, לא אופנתיות - אומרת אחרת.

לא שגעון, אובססיה

גם הסיפור שלה אודות "גיבורה שקטה", השיר שכתבה במיוחד לדינור, מעיד. דינור בקשה שיר שמח אבל קיבלה שיר קיומי מהורהר ("את נושאת בעול/ כאילו התבקשת לשאת את העולם כולו על הכתפיים/ גיבורה שקטה בדרכך שלך, את אחות של השמיים והארץ והאור") מעולמה שלה. דינור הלחינה אותו במבט אופטימי, קורן ומלא אור, שרה אותו מהפסנתר, גם בתקווה שגורלו ידמה לשירים האחרים שכתבה שפירא לזמרות-מבצעות. נכון למועד המופע 65 אלף צפיות ביו-טיוב.

"היי שקטה" (לחן: יהודה פוליקר) הוא המשך ראוי וטבעי ל"גיבורה שקטה", ולאחריו נפרדת שפירא מן הקהל, בקריאת שירה "מקרוב" שבמקור הולחן על ידי מיכאל בן דב עבור רוחמה רז, אך במופע זה אינו מושר, מסיבות מובנות.


  


לאחר האיחולים ("שיהיה יומכם כמו מניפה נפרשת/ שיהיה לבכם פתוח לאהוב/ קו של אור וקו של חן וקו של חסד/ שאפשר לראות אותם גם מקרוב") מסתיים המופע עם צרור להיטים: "דרישת שלום" (יאיר קלינגר) שמוצא שמחה בתוך העצב ומתקבל בשירת רבים מתרוננת, "עוד יהיה לי" (ירוסלב יעקובוביץ) שמלמד שלדינור יש הרבה יותר מקצת בלוז ולא חסרה לה שירת נשמה, ו"קולות" (מישה סגל) בנפש שואלת, בצלצולי פעמונים ובהיענות להזמנה לפרשנות ג'אזית.

שיעור לדוגמה. אפילו מאסטר קלאס. 110 דקות שעוברות כאילו כלום. שירים נהדרים, רכילות מקצועית, זמרת מצוינת ומשוררת שלא רק כותבת נפלא, גם העברית שבפיה משובחת. ואני לא יודע אם "פרח משוגע" הוא השם הנכון. אין פה שגעון. אולי אובססיה - לשפה, למילה, לדיוק הרגש וההבעה. נכון יותר, זר שירים משגע.

פרח משוגע, רחל שפירא וחני דינור. תיאטרון ענבל, תל אביב. רביעי, 6 בדצמבר 2017

למועדי מופעים >

13/12/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע