סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן הפרפורמר
 

 
 
שלומי שבן הוא אולי לא הזמר המושלם, אבל כאמן פלסטי הוא לוקח את המלים, לש אותן, משחק בהן ויוצר באמצעותן עולם חווייתי עשיר, מרתק וממסמר


טמפרמנט רעבתני
 
שבע שנים אחרי שהגביה לראשונה את תקרת הזכוכית של הרוק המקומי, בטמפרמנט מפתיע ובאיכויות לא מצויות, נשאר שלומי שבן תופעה יחידאית, ללא מתחרים. אמנם קבוצת ההתייחסות שלו התרחבה מעט במהלך השנים - עם הצטרפותם של אריק ברמן ונועם רותם לערן צור, לאריאל הורוביץ ול...מאיר אריאל ז"ל -  אך דווקא ההשוואה להם מעצימה את החוויה השבנית, שזכתה לתנועת מחאה עממית צבעונית בגין השהות הארוכה מדי בין אלבומו הראשון לשני, "עיר", שראה אור רק עכשיו. המופע החדש של שבן רק ממחיש, מפרט ומנמק את אישיותו האמנותית יוצאת הדופן.
 
ובכל הפרמטרים הנדרשים. קודם כל שבן הוא יוצר מחונן. כותב רהוט ואינטליגנטי. שפתו, שמשיקה לשירה, חווייתית. בגוף ראשון, לוליינות מילולית, שנונה, קצת אמפתית ובעיקר צינית. הופכת אותו למספר סיפורים משוכלל. "עיר" שואב השראה מן הסביבה העירונית אותה חי שבן, מתייחס ליצירה שלו ובעיקר לנשים שעברו במיטתו, ובאמצעותן הצצה מפורטת למדי לחיין המין שלו. הן, אגב, לא יוצאות טוב במפגש הזה. אמנם הוא מפקסל את זהותן ודיוקנותיהן, אך הוא מוצא ומונה את פגמיהן, מסתלבט עליהן, הופך אותן לשנינה בכתיבתו המושחזת. דניאלה, יעלה, ענת והאם-טיפוס "שרמוטה פוריטנית", חוזרות גם ב"עיר", ב"ניו אייג` וומן", ב"אני שוקעת תפוס אותי" וב"מותק את אצלי בראש".
 
כל 13 הקטעים ב"עיר" האלבום נמצאים גם במופע, כולל אחד ("כשהיית אתי"; רואים, הוא לא מתאפק) מדיסק הבונוס המצורף, ועוד שבעה מ"שלומי שבן" הראשון. המופע נפתח בשבעה שירים מ"עיר", בסדר הופעתם באלבום, להוציא את "מוכן לאהבה" שנשמר להדרנים יחד עם "אינטואיציה", שני הלהיטים החלוצים מ"עיר". שאר השירים באלבום עדיין לא שלאגרים, מה שלא מפריע לאוהדיו (ובעיקר אוהדותיו הנאמנות) לשיר אותם בדבקות. אך גם הם מפיחים סקרנות וקשב, תכונות חיוניות להנאה בהופעתו של שבן. כי הוא שר-מגיש-חי את השירים אחרת, בטמפרמנט רעבתני ולהוט, אך גם חף ממאניירות, מהתנצלויות ומהעמדת פנים.
 
דופק וחופר בקלידים
 
הסאונד, במפתיע, צפוף ואינטנסיבי. נפתח בהסתערות של "ניו אייג` וומן"(שבא בעקבות הפרולוג הקצר, הצנוע והמתון "פעם שירים"), עם אנרגיות טעונות ונגינה רועמת ורועשת, מנווטת על ידי המתופף והמפיק המוזיקלי רע מוכיח. ונשאר כזה, טעון ואינטנסיבי, מפרק כעסים ואגרסיות, מתגרה ברוק סוער, כמעט לכל אורך המופע. עד להדרן, תעשייתי לעילא, של "אל תדברי על אריק". ולמרות שהעימות נשמע בהתחלה בעייתי ותמוה, הוא נהיה ידידותי, טבעי ובכלל לא מפתיע, לא אצל אמן שנכון לכל הרפתקה מוזיקלית, שמאתגר עצמו בכל הזדמנות, מפגש ומופע.
 
הסט הבימתי, הכולל עוד ארבעה נגנים מלבדו (באס, תופים, גיטרות ו...ויברפון), אפלולי מרבית ההופעה. עם נטייה (חסכנית בחשמל?) לבורדליות. ובכל זאת, עיצוב התאורה מרשים, מפסל רגעים ומעמדים יפהפיים לאורך ההופעה. כמו ב"אני מצטער שגם אתה נפלת ל...", שבו שבן מואר על ידי קרן אור אנכית, כסדק צר של דלת; או ב"דניאלה", שבו  צפה דמותו צפה, בתאורה לבנה, על פני רקע כחול. אם תרצו גם התאורה המוקפדת והמתוזמרת, משתלבת בחיפושים הבלתי פוסקים אחרי דרכי הבעה ייחודיות, גם צורניות.  
 
אבל העיקר היא אמנות ההופעה של שבן, האיש שמגדיר וממלא תוכן את המושג פרפורמר טוב יותר מכל אחד ברוק הישראלי. אולי הוא לא הזמר המושלם, גם לא בעל הקול הערב והשלם, אבל כאמן פלסטי הוא לוקח את המלים, לש אותן, משחק בהן ויוצר באמצעותן עולם חווייתי עשיר, מרתק וממסמר. כמו דילן, אחד ממוריו. הוא מדקלם-שר, לועס וגורס, הוא יורה ולוחץ, הוא לואט ומאיץ, חובט ומצליף. מטעים כל הברה, מתכוון לכל מלה, יוצק משמעות ניתנת לתחושה.
 
ויותר מזה, שבן הוא גם רף גבוה, בלתי מושג ומעורר קנאה, במיומנות הנגינה שלו. הפסנתרנות שלו היא אמנות יוצאת דופן בפופ המקומי. נשמעת רוקאבילי במיטבה, מבית מדרשם של הגדולים (מג`רי לי לואיס ועד רנדי ניומן). שבן, קלאסי בהשכלתו, יודע איפה, איך ומתי ללחוץ. ההתעלסות שלו עם הפסנתר דוחקת ונמרצת, כמעט חסרת-סבלנות. הוא לא מקיש בקלידים לתפארת הצליל. הוא דופק וחופר בהם, מהפך את קרביהם, מחפש תשובה וכנראה מוצא. מעביד אותם בפרך, מכריח אותם להתאמץ, לחרוק ולהזיע, מרביץ אך גם מפנק ומלטף. אף אחד לא מתחמק, הגבוהים והנמוכים, השחורים והלבנים.
 
"עיר" היא חוויה חזותית ואינטלקטואלית, ייצרית וחושנית, משלימה לתקליט ועומדת לעצמה. הדגש הוא על חוויה.
 
שלומי שבן – "עיר". ההופעה. צוותא תל אביב, 6 בספטמבר 2007.

למועדי מופעים >

09/09/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. אבל כבר הזכרת את התאורה
יאיר , (25/09/2007)
3. עמוס.
מולי אלון , מרכז (14/09/2007)
2. אכן כך!
ת , (09/09/2007)
1. חוויה חזותיתואינטלקטואלית, ייצרית וחושנית
אביב , תל אביב (09/09/2007)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע