סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח פרסונס והפילהרמונית: חתיכת פרויקט
 

 
 
אלן פרסונס והפרויקט שלו מוגדרים כהרכב רוק פרוגרסיבי, אבל הדבר האחרון שמעניין אותם הוא לחפש שיוך ז'אנרי. בהופעה אנחנו מקבלים תמהיל עשיר שכולל קטעים מוזיקליים מורכבים ובצדם שירי פופ מלודיים ובלדות ממיסות... אין כאן אפקטים, גם לא וידאו-ארט ואפילו התאורה בסיסית למדי. אבל המוזיקה כובשת, והגיבוי מאחור של אמני-נגני הפילהרמונית מהווה עוד נדבך מהותי חשוב שמשדרג ומעצים את החוויה."
התוספת של התזמורת הפילהרמונית הישראלית לפרויקט של אלן פרסונס טוענת אותו בערך מוסף בלתי רגיל



זו הפעם הרביעית שהמוזיקאי הפנומינלי אלן פרסונס מגיע לארץ להופעות עם הפרויקט שלו, אבל אמש (שני, 3 ביוני 2019) בהיכל התרבות בתל אביב, בהופעה למנויי מפעל הפיס, זה היה ללא ספק ערב מרתק, מיוחד במינו.

את פרסונס ונגניו ליוותה התזמורת הפילהרמונית הישראלית והשירים הנפלאים של ההרכב קיבלו נפח גדול יותר, שהלם ותאם אותם כאילו שזה הפורמט הטבעי שלהם. העיבודים והמעטפת התזמורתית ההרמונית הפרטיטורית המדויקת הפכו את ההופעה לקלאסיקה מיידית.

פילהרמונית, פופ ובלדות

פרסונס הבריטי בן ה-70, שהחל את הקריירה שלו כמפיק סאונד והקלטות, בין היתר באלבומי המופת המיתולוגיים "אבי רואד" של הביטלס ו"הצד האפל של הירח" של פינק פלויד, ניצב כהרגלו רוב זמן ההופעה מאחורי ההרכב שלו, על במה מוגבהת, חולש על הנעשה מלמעלה כשהוא חמוש בגיטרה.

החברים שלו שבקדמת הבמה משלהבים ומהפנטים את הקהל ביכולותיהם האינסטרומנטליות והווקאליות המצוינות, כשהם מתחלפים בתפקידי הובלת השירה והנגינה. פרויקט או לא?

הזמר הכריזמטי בעל המנעד הרחב פי.ג'יי. אולסון, הזמר-סקסופוניסט האנרגטי שלראשו מגבעת טוד קופר, הגיטריסט הווירטואוז והזמר בעל השיער הבלונדי הארוך ג'ף קולמן, המתופף שנותן בראש וגם עושה קולות דניאל תומפסון, הגיטריסט והזמר דן טרייסי, הקלידן, שאף הוא משתתף בזימרה ובהרמוניות הקוליות, ולא פחות חשוב מכך - גם מנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית - טום ברוקס, והבסיסט שאף הוא עושה קולות גיא ארז, מאנשינו, שכבר שנים מנגן בחו"ל. כל החבורה הזו יחד מהווה חטיבת מוזיקה מבריקה, מתואמת ומגובשת.


אלן פרסונס והפילהרמונית, צילום: רומן בויצוב


אלן פרסונס והפרויקט שלו (שהרכבו משתנה מדי פעם) מוגדרים כהרכב רוק פרוגרסיבי, אבל הדבר האחרון שמעניין אותם הוא לחפש שיוך ז'אנרי. בהופעה אנחנו מקבלים תמהיל עשיר שכולל קטעים מוזיקליים מורכבים ובצדם שירי פופ מלודיים ובלדות ממיסות. הכל נכנס תחת המטריה הרחבה של רפרטואר ההרכב, כשהחברים המוציאים לפועל עושים עבודה מעולה, שלא לומר מושלמת.

אין כאן אפקטים, גם לא וידאו-ארט ואפילו התאורה בסיסית למדי. אבל המוזיקה כובשת, והגיבוי מאחור של אמני-נגני הפילהרמונית מהווה עוד נדבך מהותי חשוב שמשדרג ומעצים את החוויה.

מוזיקה אינטליגנטית ואלגנטית

הערב נפתח עם נאמבר תזמורתי של הפילהרמונית שבעקבותיו מגיע הקטע ההמנוני הסוחף Damend if I do, מהאלבום Eve (1979). אחריו בתור Don't Answer Me ההרמוני-מלודי מהאלבום Ammonia Avenue (1984).

הקטע הבא הוא Time, הבלדה הלהיטית המזוככת הנפלאה מתוך The Turn of a Friendly Card (1980), בה ניכרות השפעות עבודתו של פרסונס עם "פינק פלויד". בשיר הנהדר הבא, Breakdown (I Robot, 1977), הקהל מופעל בשירה של Freedom ולנאמבר מושחל גם אלמנט מתוך Raven (מאלבום הבכורה הקונספטואלי של פרסונס מ-1976, שהתבסס על סיפורי אדגר אלן פו).


אלן פרסונס והפילהרמונית, צילום: רומן בויצוב


קטעי הקישור של פרסונס פונקציונליים ומינימליסטיים בדרך כלל, אבל כשהוא ולהקתו משמיעים את הקטע Miracle, מהאלבום החדש The Secret, שיצא רק לפני חודש, הוא טורח להדגיש זאת.
הקטעים הבאים הם Luciferama (Eve, 1979), Silence and I (The Essential Alan Parsons Project, 2007), I wouldn't wanna be like you (I Robot, 1977) ו-Don't let it show, מאותו אלבום.

בשלב זה יוצאים חברי הפרויקט והתזמורת להפסקה ושבים בכוחות מחודשים. כאמור, זה סיבוב הופעות בעקבות צאת האלבום החדש והתחנות הבאות בו יהיו ארצות הברית, קנדה, איטליה, גרמניה, שוויץ, הולנד, בלגיה ועוד.

לפיכך, החלק השני של המופע נפתח בגרסה אינסטרומנטלית לקטע נודע (עם נוכחות חזקה ובולטת של התזמורת) The sorcerers apprentice מהאלבום החדש. פרסונס מגלה למי שלא יודע שזהו "שוליית הקוסם", מתוך הקלאסיקה המצוירת של וולט דיסני "פנטזיה" (1940).

אחר כך מגיעים הקטעיםStanding on higher ground Gaudi), 1987),As lights fall  ו-I can't get there from here (מהאלבום החדש), Prime time (Amonia Avenue, 1984) ולבסוף השילוב המנצח של Sirius עם Eye in the sky, הלהיט הגדול ביותר של פרסונס, המבוצע בגרסה ארוכה שכבר מהתו הראשון מרימה את הקהל על הרגליים.


אלן פרסונס והפילהרמונית, צילום: רומן בויצוב


הפרויקט יורד לסטנדינג אוביישן ארוכים ושב לבמה לסדרת הדרנים מתבקשת, מהחומרים הישנים והמשובחים שלו. היא נפתחת עם הקלאסיקה Old and wise (Eye in the sky, 1982), ואחר כך Dr. Tarr & Professor Fether (Tales of Mystery and Imagination, 1976) והפינאלה שייכת ל-Games people play (The Turn of a Friendly Card, 1980).

הקהל, ואני בתוכו, מגיב במחיאות כפיים ממושכות. גם כתום שעתיים הייתי יכול לראות ולשמוע את ההרכב הזה עוד שעה לפחות. המוזיקה שלהם אינטליגנטית, אלגנטית, מקצועית וממכרת. ראיתי אותם לפני שנתיים בהיכל מנורה מבטחים, וגם אז הם סיפקו הופעה מצוינת. אבל נראה כי התוספת של התזמורת הפילהרמונית טוענת את הגיג שלהם בערך מוסף בלתי רגיל. יש עוד הופעה היום. אל תחמיצו אותה.


אלן פרסונס והפילהרמונית, צילום: רומן בויצוב


המופע הבא של אלן פרסונס והתזמורת הפלהרמונית יתקיים הערב (רביעי), 4 ביוני 2019, בשעה 20:00 בהיכל התרבות בתל אביב

למועדי מופעים >

04/06/2019   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע