קולנוע - עולים השבוע: "גלגל המזלות" ועוד

"גלגל המזלות" דרמה. סרטו של ריוסוקה המגוצ'י, "משחק המלכים" דרמה. סרטו של פיליפ סטולצל, על פי ספרו של סטפן צווייג ועוד

"גלגל המזלות" (יפן 2021) ****

דרמה. סרטו של ריוסוקה המגוצ'י. שלושה סיפורים שגיבוריהן נשים. בראשון, מייקו (קוטונה פורוקוואה), דוגמנית צילום, מופתעת לגלות שהסטייליסטית שלה בסט הצילומים, טסוגומי (היונרי), מפתחת רומן עם האקס שלה, קזואקי (איומו נקג'ימה). אף שהם נפרדו לפני שנתיים, מגיעה מייקו למשרדו של קזואקי ונכנסת איתו לעימות שמטיל זרקור על אופיים וסוקר את מערכת היחסים הטעונה שהייתה ביניהם. במרכז הסיפור השני נאו (קטסוקי מורי), אישה נשואה ואם לילדה, סטודנטית שנה ד', הנכנסת למשרדו של הפרופסור שלימד אותה צרפתית בזמנו, סגאווה (קיוהיקו שיבוקאווה). היא מבקשת שיחתום לה על ספרו ואז מקריאה לו ממנו סצנה נועזת, בעלת אופי פורנוגרפי, בתקווה לפתות אותו. בסיפור השלישי נפגשות שתיים שהגיעו לפגישת מחזור של כיתת התיכון שלהן. ננה (אאובה קוואי) משוכנעת שמוקה (פוסאקו אורבה) היא אהובתה המיתולוגית מהתקופה ההיא. 121 דקות. גלגל המזלות

זה לא שכיח שבמאי חתום על שני סרטים שנעשו בשנה אחת, אבל זה המקרה כאן. המגוצ'י זכה לאחרונה בפרס אוסקר הסרט הבינלאומי, על "הנהגת של מר יוסוקה", אך קודם לכן יצר את "גלגל המזלות". שנת הייצור הרשומה של שניהם – 2021. כאן ממחיש המגוצ'י שהוא מבין לא מעט ביחסי אנוש, בייחוד בקשר שבינו ובינה, וחוקר אותו ביסודיות. הדרמות בסרט שקטות ובאות לידי ביטוי בעיקר בוורבליות של היצירה. יש משמעות רבה לדיאלוגים והם אכן ארוכים ומפותלים. וגם עוסקים ברובם בנושא המסקרן – סקס ויחסים. וזאת תוך שהוא מראה מעט מאוד פרקטיקה פיזית בנושא. כאמור, אלה הן בעיקר המילים המדברות כאן, ויש להן הרבה מה לומר. בייחוד בסיפור השני, בעל טקסטים שמתארים בפירוט רב מעשה אהבים. הנשים של המגוצ'י נועזות. החלטיות. מניפולטיביות. ליברליות בדרכן. גוררות את הגברים למשחק שלהן. והכל תוך כדי דיאלוגים מורכבים ומפולפלים, לעיתים אף פילוסופיים, וכוונות גלויות ונסתרות. המגוצ'י חוקר כאן מערכות יחסים מבעד לעיניהן של הנשים, הגוררות את הגברים שבדיאלוג איתן להציג את הפריזמה שלהן. הוא בוחן את משמעות הקשר הזוגי בחברה המודרנית, שאפילו ביפן השמרנית והמסורתית עובר תמורות ושינויים קיצוניים, בין היתר בהקשר לחירויות המחשבה והביצוע שהנשים נוטלות לעצמן בתהליך השחרור האישי שלהן. והוא עושה זאת באופן יפה ואינטליגנטי, תוך שהוא מאתגר את השיח הזוגי ומרכיב משוואות חדשניות ורעננות בנושא.

גלגל המזלות, קרדיט: באדיבות בתי קולנוע לב

"משחק המלכים" (אוסטריה-גרמניה 2021) ****

דרמה. סרטו של פיליפ סטולצל, על פי ספרו של סטפן צווייג. עם כניסת הגייסות הנאציים לאוסטריה ב-1938, הם מנסים להגיע לכל בעלי ההשפעה והממון במדינה. עורך הדין האמיד יוזף ברטוק (אוליבר מסוסי) עדיין שאנן למדי, אך יחד עם זאת הוא מקבל איתותים שעליו להסתיר את ממונו ולנסות להימלט מהמדינה. אבל בשעה שהוא שורף מסמכים ומורה לאשתו אנה (בירגיט מיניכמאייר) לברוח, הוא נלכד על ידי חוקרי הגסטפו.

הוא מובל למלון פאר שהולאם על ידי הנאצים והחוקרים מטעם השלטון קנדה מנסים לחלץ מפיו מהם הקודים של חשבונות הבנק שהוא מחזיק ברחבי אירופה. תחילה הם עושים זאת בנימוס ובלי הפעלת כוח, אבל כשברטוק מסרב לשתף איתם פעולה, הם כולאים אותו בחדר קטן ומתחילים להפעיל עליו לחץ פסיכולוגי ופיזי, ותחבולות ערמומיות שונות, כדי שיחשוף את הקודים של חשבונותיו בחו"ל. ספרון הדרכה למשחק השח שהוא מוצא מסייע לו לשמור על שפיותו. למרות שלא שיחק שח בחייו, הוא לומד את הספר בעל-פה ימתחיל לתכנן בראש מהלכי שח בתקווה קלושה שהוא יהיה זה שייתן את המט במשחק כולו. 110 דקות. משחק המלכים

שילוב מרתק של סרט שואה ויצירה המציגה מאבק מוחות מרתק של שירותי הביטחון הנאציים עם אסיר שמנסים לשבור את רוחו והוא בורח ממצוקותיו באמצעות תכנון משחקי שח בראשו, הן לשם האסקפיזם והן למטרה לא פחות חשובה - השמירה על שפיותו. בתחילת הסרט נראית וינה בשיא חיי הדקדנס של החברה הגבוהה שאכלסה אותה. ואז, באבחה אחת, את כל השפע והנהנתנות של בני המעמד העליון באוסטריה, עמם נמנה ברטוק, מפרים ברגל גסה קלגסי השלטון הנאצי, והמציאות של עורך הדין משתנה מקצה לקצה.

הבמאי פיליפ סטולצל הרכיב פאזל מסעיר ומהפנט הנע בין זמנים. מצד אחד זמן ההתרחשות של העלילה המרכזית, שנת 1938, ובעריכה מקבילה - שייט הספינה בה עושה ברטוק את דרכו עם אשתו לארצות הברית, לאחר שהשכיל לברוח מהמלון. ושם חוזרים אליו כל הסיוטים מימי שביו הארוכים. ושם הוא מגלה שמשחק השח, אותו לא שיחק עד אז אלא בראשו, נצרב בתודעתו והפך לחלק בלתי נפרד מהדי.אנ.איי שלו. "משחק המלכים" זו חוויה קולנועית, סרט שעוקבים אחריו בנשימה עצורה.

משחק המלכים, תמונה באדיבות סרטי נחשון

"השורד" (ארה"ב 2021) ****

דרמה. סרטו של בארי לוינסון המבוסס על מקרה אמיתי. לאחר מלחמת העולם השנייה מגיע הארי האפט (בן פוסטר), מתאגרף, לניו-יורק. על מנת לשרוד את מחנות ההשמדה הוא נאלץ להתאגרף על חייו עם עמיתיו האסירים במחנה בו הוחזק. חוקי המשחק שכפה עליו הקצין הנאצי המופקד עליו, דיטריך שניידר (בילי מגנוסן) היו אכזריים. כל מי שהפסיד מולו על קרשי הזירה המאולתרת פשוט נורה למוות.

בחייו החדשים באמריקה הארי עדיין נרדף על ידי סיוטים ורגשות אשם, בין היתר על שגרם למות חברו הטוב. בעזרת מאמניו, בהם צ'רלי גולדמן (דני דה ויטו) הוא מנסה לארגן לעצמו קרבות נגד מתאגרפים בעלי מוניטין, כמו רוקי מרציאנו (אנתוני מולינארי), כדי לנסות להוכיח לעצמו משהו. יש לו גם כמיהה נואשת לשוב ולהתאחד עם אהובת נעוריו, לאה (דר זזובסקי), שנעלמה ולא ידוע מה עלה בגורלה. הארי רוקם קשר רומנטי עם מרים (ויקי קרייפס), נישא לה והשניים מביאים ילדים לעולם. ועדיין הוא חש שעליו לסגור מעגל עם אהבתו הראשונה לאה, ולהבין מה קרה לה. עם פיטר סארסגארד, ג'ון לגוויזאמו, פול בייטס, קטיה בוקור. 129 דקות. השורד

בגדול, הסיפור הזה מהדהד ל"נצחון הרוח", סרטו של רוברט מ. יאנג מ-1989, שעסק בסיפורו האמיתי של סאלמון ארוך (ווילם דפו), צעיר יהודי סלוניקאי שבמחנה הריכוז שנאלץ להתאבק עם חבריו למחנה כדי לשרוד. ב"השורד" הסיפור יותר מורכב וכולל סיפורים מקבילים ומעברי זמנים, המשקפים את חייו החדשים של הארי האפט והמשקעים הקשים והטראומות שהותירו בו ימיו במחנה הריכוז, וקרבות האגרוף בהם נאלץ להשתתף כדי לשרוד ויחד עם זאת לגרום למות עמיתיו למחנה. לבמאי הוותיק (בן 80) בארי לוינסון יש המון עבודות קולנוע קלאסיות, בהן "בוקר טוב וייטנאם", "איש הגשם", "הטוב ביותר", "באגסי" ועוד רבים.

כאו הוא נעזר בכותבת, ג'סטין ג'ואל גילמר, החתומה על התסריט ונראה כי זו החוליה הפחות טובה ומגובשת בסרט. הנראטיב לא אחיד ברמתו, ולצד סצנות חזקות, כמתבקש בסרט מסוג זה, ישנם גם רגעים קיטשיים וקלישאיים לא מעטים (עם מוזיקה תואמת שהלחין האנס זימר), שלא תורמים להידוק העלילה ולהתפתחותה, כפי שקיווינו שיקרה. יחד עם זאת, הסרט בהחלט ראוי לצפייה, הפרודקשן וליו שלו מעולה, ובעיקר בולט הצילום של ג'ורג' סטיל. הוא עובד בדרך כלל לטלוויזיה ואמנם צילם סרטים כמו "השמיים הם הגבול" ו"הסיפור של רוז", אבל כאן התעלה על עצמו. הצילום של רגיש, מסוגנן ומעוצב ברוח התקופה בה מתרחשת עלילת הסרט. גם עבודותיהם של מרבית השחקנים טובות למדי. עם זאת, מבארי לוינסון אפשר היה לצפות ליותר.

השורד, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג

"שרלוט" (קנדה-צרפת-בלגיה 2021)

אנימציה. סרטם של טהיר ראנה ואריק ווארין. סיפורה האמיתי של שארלוט סלומון, ציירת צעירה יהודייה גרמנית בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. היא בעלת דימיון וכישרון, וחולמת להיות אמנית ידועה. אהובה הראשון מחמיא לכישוריה, אבל העולם סביבה משתנה במהירות, הופך למסוכן עבורה ופוגע קשות ביכולת שלה לממש את חלומותיה ולתת ביטוי לכישוריה. כאשר האג'נדה האנטישמית משתלטת על גרמניה, שרלוט נוטשת את ברלין ומגיע לדרום צרפת. שם היא מצליחה להתניע מחדש את הקריירה שלה ואף מוצאת אהבה חדשה. אבל עבודתנ נקטעת פעם נוספת, על ידי טרגדיה החושפת סוד משפחתי אפל. היא מאמינה שרק מהלך יוצא דופן יציל אותה ופותחת במבצע אישי של ציור סיפור חייה. 92 דקות. שרלוט

שרלוט, קרדיט: באדיבות פורום פילם

"נקמה ללא מעצורים" (ארה"ב 2022)

אקשן. סרטו של מרטין קמפבל, רימייק לסרט בלגי מ-2003 בשם "זכרונותיו של רוצח". אלכס (ליאם ניסן) הוא רוצח שכיר שיצאו לו מוניטין של מקצוען המבצע את עבודתו באופן חשאי, דיסקרטי לחלוטין. כאשר הוא מתמודד על משימה, לרצוח נערה, הקוד האתי הפנימי שלו מתעורר והוא מסרב לבצע את המוטל עליו. אלכס מוצא עצמו נרדף כשסכנת מוות מרחפת על חייו, ונאלץ לרצוח את אלה שהזמינו את רצח הנערה, לפני שהם ואיש ה-FBI וינסנט (גאי פירס), יגיעו אליו. הוא מוצא עצמו מתמודד עם הדילמה שבבסיס המקצוע ממנו הוא מתפרנס, ומנסה למצוא את דרכו בין מה שהיה נכון בחייו ומה שהשתבש וגרם לו לאבד כיוון. עם מוניקה בלוצ'י, ריי סטיבנסון, לואיס מנדילור. 114 דקות. נקמה ללא מעצורים

נקמה ללא מעצורים, תמונה באדיבות פורום פילם

"תיקי קשמיר" (הודו 2022)

דרמה. סרטו של ויווק אגניהוטרי, המבוסס על ריאיונות וידיאו של נפגעי סכסוך הדמים ורצח העם שהתחולל בקשמיר בראשית שנות ה-90, אירוע שהוביל לבסוף ליציאת האזרחים מהעמק. קרישנה פנדיט (דרשאן קומאר), סטודנט באוניברסיטה על שם נהרו, בטוח שהוריו נהרגו בתאונת דרכים. כך סיפר לו סבו, פושקר נאט (אנופם קהר). אבל האמית היא טרגית וטראומתית הרבה יותר. הוא מוצא עצמו כאחד משני נראטיבים מנוגדים בנוגע ליציאה-גירוש של בני קשמיר פנדיט בשנות ה-90. צד אחד מיוצג על ידי פרופסור רדיקה מאנון (פלאבי ג'ושי), הזוכה לתמיכה רבה בקמפוס. ומן הצד השני נאט, הנאבק כבר 30 שנה להשגת משפט צדק בכל הנוגע לעוול שנעשה לקשמירים, שלדעת מאנון לא היה ולא נברא. לאחר מות פושקר נאט, קרישנה חוזר לקשמיר כדי למלא את משאלתו האחרונה ופוגש ארבעה מחבריו, עיתונאי, רופא, קצין משטרה לשעבר ופקיד מדינה בדימוס. הם המומים מכך שקרישנה לא ידע את האמת בדבר מות אביו, וקרישנה יוצא למסע לחשיפת האמת כולה. 170 דקות. תיקי קשמיר