"האדם הגרוע בעולם" (נורבגיה-צרפת-דניה- דנמרק 2021) ****

סרטו של יואכים טרייר. ג'ולי (רנטה ריינסב) היא בחורה בת 30 החיה באוסלו. היא הייתה תלמידה מצטיינת בבית הספר לרפואה ועמדה להיות רופאה, אך פרשה מהלימודים. היא מנסה לאתגר את עצמה בשלל עבודות ובסוף הוכת להיות מוכרת בחנות ספרים. יש לה בן זוג, אקסל (אנדרס דניאלסן לי) המצייר קומיקסים. חייהם הזוגיים נראים שלווים והרמוניים, אם כי מאחר שהוא גדול ממנה ביותר מעשר שנים הוא מתחיל לברר האם בא לה לעשות איתו ילד. המחשבה הזו מלחיצה אותה, כי כשם שהיא לא מגבשת דעה לגבי הקריירה שלה והתחום בו תרצה לעסוק, קשה לה גם לחשוב על הקמת משפחה. ג'ולי פוגשת במסיבה במקרה בחור נאה בשם אווינד (הרברט נורדום) ומתחיל פלרטוט ביניהם שבשלב ראשון לא מוביל לרומן כי שניהם "תפוסים". האם תצליח ג'ולי להתיר את הפלונטרים בחייה? 128 דקות.  האדם הגרוע בעולם


האדם הגרוע בעולם, תמונה באדיבות קולנוע חדש


הבמאי הנורבגי יואכים טרייר יודע לגולל סיפורים אנושיים. דרמות על בני אדם, שנוגעות במקומות הנכונים. מאחוריו חמישה סרטים עלילתיים באורך מלא עד עתה. "חזרה" (2006) עוסק ביריבות של שני חברים שמחפשים את עצמם באהבה ובקריירה. "אוסלו אוגוסט 31" (2011) עוקב אחר מכור לסמים שמקבל יום חופש ממכון הגמילה בו הוא עובר תהליך, ויוצא לרגע לחיים האמיתיים. "השקט שבפנים" (2015), סרטו היחיד דובר האנגלית, בו משחקים ג'סי אייזנברג, גבריאל ביירן, איזבל הופר ואיימי ריאן, מתאר את מסעו של בנה הבכור של צלמת נודעת, שלוש שנים לאחר מותה. הוא פוגש מחדש את אביו ואחיו, והשלושה מנסים למצוא מכנה משותף ביניהם, לנוכח העובדה שכל אחד מהם זוכר אחרת את הצלמת, בת משפחתם הקרובה. "תלמה" עוסק בניסיונה של בחורה בעלת רקע דתי, להתכחש לרגשותיה של חברה קרובה שלה, המאוהבת בה. התוצאה: כוחותיה הפסיכוקינטיים פועלים באופן בלתי מודע וגורמים לתוצאות הרסניות. כלומר, עם סטיות קלות כאלה ואחרות, טרייר משוטט באותה טריטוריה, של צעירים המחפשים את עצמם ומנסים לאתר את הנוסחה שתאפשר להם לנהל חיים המתקרבים לאידיאלים עליהם חלמו.

הסיפור של ג'ולי ב"האיש הגרוע בעולם", די דומה למתכון הזה. היא מתלבטת ולא בטוחה באשר ליעודה המקצועי. ועוד יותר מכך, היא מהססת בכל הקשור לבחירת הגבר הנכון, זה שתרצה בסוף, בסוף, שיהיה אבי ילדיה. ורנטה ריינסב מגלמת אותה באופן מושלם. לא בכדי היא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן של השנה שעברה. אגב, הסרט עצמו היה מועמד לפרסי הסרט הבינלאומי והתסריט, בתחרות האוסקר האחרונה. ריינסב אותנטית, טבעית, נטולת מניירות, כאילו היא מגלמת בעצם את עצמה. אף שהוא עושה כאן דרמה אנושית, טרייר משתדל להימנע מקלישאות. הגיבורה שלו אף פעם לא מובנת מאליה.

צריך לנסח את המסלול המיוחד שהיא בוחרת לעצמה, כולל הנפילות ורגעי הקסם הקטנים. וטרייר מיטיב לספק את הפרשנויות למעשיה, אף שהנראטיב שלו לא מוקפד, לא מדויק ולא מבוסס על נוסחאות כאלה ואחרות שאמורות להביא סרט לחוף מבטחים מיינסטרימי שרוב הקהל יהנה ממנו. מה שאני אוהב אצלו זה את הבריחה מקלישאות ומפורמולות שבלוניות. הוא מאפשר לדמויות לדבר את עצמן והעלילה מתפתחת באופן הטבעי והספונטני שהן מכתיבות לעצמן. יש כאן, בין היתר, שיחות מפורטות על העדפות אישיות אינטימיות בתחום הסקס, ברזולוציות כאלה שאי אפשר למצוא בסרטים אמריקאים ולרוב גם לא באירופים. "האיש הגרוע ביותר בעולם", משפט שאווינד אומר פעם אחת בלבד על עצמו, הוא סרט מסעיר ומרגש שכדאי מאוד לצפות בו.    

https://www.youtube.com/watch?v=_7VBqLqZ18A

"חומוס FULL טריילר" (ישראל 2022) ****

סרטו של אסף קוברובסקי. נטלי (אלכסה לרנר), עולה מצרפת, עומדת להינשא ברוב פאר לג'וני (מיכאל מושונוב), יזם הייטק מצליח שאביו סולומון הוא ראש משפחת הפשע סלוניקי. אמה של נטלי (סמדי וולפמן) מגיעה במיוחד מצרפת לאירוע. אלא שאז מתברר שלב קבקוב (דניס סנדלר), מאפיונר רוסי אכזר ומאיים, חזר לארץ לאחר שהייה ארוכה בחו"ל, ויש לו חשבון לסגור עם סולומון ומשפחתו. נפתח מירוץ היסטרי/ קומדיה של טעויות בדרך להשגת תכולות של שלוש מיכליות נחשקות שהגיעו לנמל חיפה. נוטלים בו חלק סוחרי נשק חרדים, שבראשם הרבנית שימרית (קרן מור) ובעלה יעקב (מנשה נוי). למכולה שיש בה משלוח של סחלבים יוקרתיים ממתינים בעלי עסק פרחים, בני זוג הומואים, ניל (צחי גראד) ואיזי (יניב ביטון). בפרחים שלהם חושקים קבקוב ונטלי ואמה, לצורך החתונה. ואילו פושעים זעירים מהמגזר הערבי, חאלד (תמאר נפאר) ובסאם (ג'לאל מסראווה), ממתינים למשלוח הכי יקר ומיוחד. עם דיאנה גולבי, אולג  לוין, פולי רשף, טריפונס. 92 דקות. חומוס FULL טריילר



חומוס FULL טריילר, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג


זהו סרט ארוך ראשון של אסף קוברובסקי, לאחר שבמשך 15 שנים יצר פרסומות, שלאחריהן החליט לעשות קולנוע. שותפו הוא איתי ברקן, שכתב יחד איתו ועם יונתן ברק את התסריט וגם חתום על הסרט כמפיק. הסרט, העצמאי בהווייתו, משתייך לז'אנר קומדיות הפשע, כמו שעושים בחו"ל גאי ריצ'י, קוונטין טרנטינו וגם אמיר קוסטוריצה, שלדברי קוברובסקי עבודותיהם היו מקורות השראה עבורו.

לטעמי, יש כאן גם התכתבות, מודעת או לא, עם "מכתוב", "זגורי אימפריה" ואפילו עם "מתחת לאף" ו"מקס ומוריס" הוותיקים. אבל ניכר כי קוברובסקי וברקן לגמרי מדברים את השפה הפרועה של הז'אנר. הן בכל הקשור לאפיון רוב, אם לא כל, הנפשות הפועלות, ויש כאן הרבה כאלה, המגובות בקאסט עשיר ומקצועי. וכן בכל הקשור לוורבליות של הפרויקט. הדיאלוגים מצוינים ברובם, הסלנג עובד ומצחיק לאורך דקות רבות וגם משחקם של רוב השותפים לפרויקט מגובש ופונקצינלי. המימיקה, הבדיחות הפרטיות, האירוניה, הלעג העצמי והנטייה לאבסורד ולסיטואציות מקוריות ואותנטיות. גם את מבחן התזמון – מרכיב חשוב מאוד בסרט מהסוג הזה – עובר קוברסקי בהצלחה לא מבוטלת. אמנם הסרט לא מצליח כמעט לגעת בנימי הרגש, אבל לאור הישגיו האחרים זה בהחלט נסלח.     

https://www.youtube.com/watch?v=2TcMM8NcqWI&feature=emb_imp_woyt

לעבור לגור אצל הבת שלי, תמונה באדיבות עדן סינמה

מעין סרט המשך ל"לחזור לגור עם אמא" המצליח שיצא ב-2016. הדמויות הן אותן דמויות, אלא שאת תפקיד הבת עשתה בסרט הקודם אלכסנדרה לאמי, שהייתה לטעמי יותר מוצלחת מעמנואל סנייה. מעבר לכך, הסרט הקודם היה יותר משעשע, אולי בגלל שהקונספט והסיטואציה היו טריים, או משום שהתסריט היה טוב יותר. יש כאן צחוקים, אבל במינון נמוך יותר, ומי שמצחיקה אותנו כאן בעיקר היא ז'וזיאן בלסקו. אופיה הדומיננטי, הצורך שלה להשתלט על החיים בדירת בתה, העובדה שכאישה אולד-סקול היא מסרבת ללמוד אפילו איך להפעיל את השלט והממיר של הטלוויזיה ומטרידה בעניין את בתה הנמצאת באמצע פרזנטציה במשרד בו היא עובדת. כל אלה ועוד עושים את הקומיק-רליפים בסרט הזה, אבל לא מספיק. כקומדיה שאמורה לתת בראש כמעט כל רגע, זה קורה מעט מדי, ואפילו כשמגיעה ככוח עזר השחקנית לין רנו בת ה-93, על תקן אמה של ז'קלין, שאמורה להטיל עליה אימת מוות, זה קורה מאוחר מדי ומעט מדי. אבל עדיין זוהי קומדיה חביבה שאפשר להנות ממנה.             

טווח אפס, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג


סרט שמיועד לצופים המחפשים אקשן נון-סטופ, ותו לא. מעבר לכך אין בו הרבה היגיון. לא ברור בדיוק מהו תפקידה של האנליסטית זואי, מה גם שהשחקנית המגלמת אותה אשלי גרין נראית צעירה לתפקידה ולא אמינה. גם התפתחות הסיפור מאוד בעייתית. אנשי היחידה המובחרת אריות הים מבזבזים הרבה זמן בלנסות לשכנע את מפקד מתקן הכליאה של הטרוריסטים המסוכנים שצריך למסור לידיהם את חכים שארף, שבידיו מידע שעשוי למנוע מתקפת טרור על וושינגטון. גם הפונקציה שהוא מגלם, והשחקן שמגלם אותו, ג'ס ליאאודין, לוקים מאוד בחסר ופוגמים באמינות הסרט. מעבר לכך, דמותו של הגיבור המרכזי, לויטננט ג'ייק האריס, אותו משחק סקוט אדקינס, שטחית וחד-מימדית. הוא רק ממלא פקודות. תסריט יותר עמוק ומגובש ושחקנים פחות אנונימיים היו יכולים לפתור חלק מהבעיות של הסרט הזה. לזכותו ייאמר רק שכאשר מתחיל האקשן, כלומר הקרב מטווח אפס בין אריות הים והטרוריסטים שמשתלטים על האי, מי שאוהב סצנות פעולה ומתח עוצרי נשימה עשוי אולי להנות מהסרט.