סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2024 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "הענקים של אי הפסחא"
 

 
 
שלושה סרטים שווים עולים השבוע "הענקים של אי הפסחא" ועוד. השאר.. פחות


"הענקים של אי הפסחא" (ישראל 2023) ****

דרמה. סרטו של דובר קוסאשווילי. העלילה מתרחשת באור יהודה, בשנות ה-80. מדובר אמנם כבר בעולם החדש, אלא שבקרב העדה הגיאורגית הוא פועל עדיין על פי חוקי העולם הישן. שני סיפורי אהבה נרקמים במקביל. זאזא (עדן צימבליסטה), שחי בצל אביו ותחת מרותו הנוקשה, אוהב את זהבה. שניהם חיים בעולם פנטסטי שאליו הם נשאבים באמצעות איסוף קלפים על מקומות קסומים ורחוקים. אחותו מדיאה (קייט קונלין), החיילת, חולמת לצאת ללימודי רפואה ברומניה. היא אוהבת את ואז'ה, הבריון השכונתי היפה והשרמנטי, שמנצל את חוקי העולם הישן ומנהגיו כדי למנוע ממדיאה להשיג את עצמאותה. את העולם הזה מנסה לנהל הסבא הססגוני עוטרי (גברי בנאי), שנאבק על שימור חוקי הפטריארכיה בחברה המתקיימת כאי בודד בישראל החדשה. התמזגות התרבויות מתנפצת על חייהם של העולים ועל תרבותם הקסומה, שהולכת ונעלמת. עם ניקו טאבאדזה, מריה אובנוב, ניקיטה סקלרוק, עדן צימבליסטה, עמית ברזילי, אוראל דרי, שילה קוסאשווילי. 109 דקות. הענקים של אי הפסחא


הענקים של איי פסחא באדיבות טרנספקס, צילום: דניאל רוזנבאום


ביקורת


הכול התחיל ב"עם חוקים", סרט הסטודנטים האוטוביוגרפי של דובר קוסאשווילי מ-1997, שגרף תשבוחות ופרסים וגם שרטט ליוצר דרך, הנמשכת עד היום. תיאור קורותיו כילד, בן למשפחת מהגרים גיאורגית שמנסה להתערות בארץ אך משמרת את תרבותה. הסיפור של "עם חוקים" תופס חלק מהותי גם בנראטיב של "הענקים של אי הפסחא". בשניהם תמצאו את זאזא שלוקח בגניבה כסף מהוריו, ובשניהם העונש מצד האב הוא: גזיזת שיער משפילה. אבל לא של גונב הכסף, אלא דווקא של אחיו. וזה רק חלק מהפאזל הסיפורי המורכב של התמונה כולה שמרכיב כאן קוסאשווילי. אחרי "חתונה מאוחרת" ו"מתנה משמיים", זהו למעשה חלק שלישי בטרילוגיה, אם כי קוסאשווילי לא מתחייב שזה יסתיים כאן. הגיבור שלו, בן דמותו, הוא זאזא, שייתכן שבעתיד נכונו לו עוד עלילות.

הסרט מכניס אותנו לסיפורי הצבע, לפולקלור, לטעמים, לריחות ולאווירה של משפחות המהגרים הגיאורגיות שהתיישבו באור יהודה בשנות ה-70 וה-80. המנהגים הפולחניים של בני העדה, הארוחות המשפחתיות, ההליכות לבית הכנסת, סיפורי החיזורים בין זוגות מאוהבים, ומעלליו של הג'באר שמנסה לאיים ולהפעיל פרוטקשן בשכונה. בניגוד לרוב סרטיו הקודמים כאן אין סקס ועירום, אבל לנוכח כללי הפטריארכיה הקשוחים, הנשים בסרט, רובן לפחות, מטפחות את נשיותן ואת התכונות הסקסיות שלהן ומפגינות התרסה שקטה נגד "שלטון הגברים". קוסאשווילי בונה תחביר קולנועי אמין ומדויק. ליהוק הסרט הניב כמה תוצאות מרתקות. ברשימה, גברי בנאי בתפקיד (קצת גימיקי צריך לומר) סב המשפחה, הדוגמנית קייט קונלין (שהייתה בת זוגו של נוכל הטינדר סיימון לבייב), שעושה תפקיד טוב למדי של החיילת מדיאה השואפת לטוס לרומניה כדי ללמוד שם רפואת שיניים. ושילה קוסאשווילי, אחת משלוש בנותיו של הבמאי, בתפקיד בת משפחה. בכלל, החיבור של הבמאי למורשתו המשפחתית בסרטיו ה"גיאורגיים" מובהק. את "הענקים של אי הפסחא" הוא מקדיש לאמו, לילי קוסאשווילי (שיחקה בסרטו "חתונה מאוחרת" שזיכה אותה בפרס אופיר לשחקנית משנה) ולרעייתו מאיה. וזה אומר הכול.      


   


   

"משפחה אמיתית"  (צרפת 2021) ****

דרמה. סרטו של פביאן גורג'אר. אנה (מלאני טיירי) חיה באושר עם בעלה דריס (לייס סאלם), שני הבנים שלהם, אדריאן (אידריס לורנטין-חליפי) ואלואיס (ג'ון ווילהלם) וכן סימון (גבריאל פאבי), ילד בן 6 שנשלח על ידי שירותי הרווחה לחיות איתם כילד אומנה כשהיה רק בן שנה וחצי. כשאביו הביולוגי של סימון אדי (פליקס מואטי) מחליט שהוא מוכן לקחת ולגדל אותו בכוחות עצמו, חיי המשפחה מתערערים מן היסוד. התהליך מתבצע בהדרגתיות, ותחת פיקוח, מה שאולי מקל, אבל בעצם מקשה על תהליך הפרידה המייסר. עולמה של אנה מתהפך עליה, כשהיא נאלצת לעמוד מול הדילמה הקשה מכולן: כיצד תתמודד עם הידיעה שעליה לוותר על הילד שבמשך כל החיים קרא לה אמא? שום דבר לא הכין אותה ואת הילד שגידלה לסערת הנפש שייאלצו לחוות. 102 דקות. משפחה אמיתית



משפחה אמיתית, תמונה באדיבות קולנוע חדש

ביקורת


קודם כל הצד האנושי. אחר כך כל השאר. מה חשה אם שעתידה לאבד את אחד מילדיה? הוא אמנם לא ילד ביולוגי, אבל היא גידלה אותו מאז גיל שנה וחצי. האם תהליך פרידה במהלכו נשלח הילד לאביו שוב ושוב, כדי שיוכל להסתגל אליו ולהיפך. הבמאי פביאן גורג'אר מציג את הסוגייה המורכבת הזו מכל הכיוונים. אבל התהליך, תחת פיקוח של הרשויות הסוציאליות, עדיין מורכב, מכאיב, מייסר. נראה כי אנה לוקחת את העניין ללב ונשברת יותר מכל אחד אחר בתהליך. בעלה ושני ילדיהם הביולוגיים מתקשים אף הם, אך נראה כי זה כואב אבל קצת פחות. והאב הביולוגי? הוא עושה כמיטב יכולתו. אין רעים בסיפור הזה. רק מקרה מהחיים, מצער וקורע לב ככל שיהיה מבחינה אנושית, שצריך לנסות ולפתור אותו עם כמה שפחות נזק נפשי. ובעניין הזה הבמאי גורג'אר עושה כאן עבודה טובה ומדויקת, כשהוא מנסה לבחון את השאלה העומדת בבסיס שם הסרט: מיהי משפחתו האמיתית של סימון? זו שגידלה אותו, או אביו הביולוגי, שלאחר שנים שלא ראה אותו בא ומנסה לקבלו לידיו, כחוק? שאלה שאין עליה תשובה חד-משמעית, אף שברור באיזה צד של המתרס ניצב החוק. מלאני תיירי מפגינה משחק כובש ופגיע, בסרט נוגע ללב, רגיש ומרגש.



  



"נער החורף" (צרפת 2022) ****

דרמה. סרטו של כריסטוף הונורה. לוקה (פול קירשר) לומד בפנימייה מרוחקת מהעיירה הקטנה שגרים בה הוריו, ויש לו בן זוג אהוב, אחד התלמידים האחרים בפנימייה. לוקה בעל שמחת חיים בלתי נדלית ומקווה יום אחד לעבור לפריז, שבה כבר מתגורר אחיו הגדול, קוונטין (וינסנט לקוסט). טרגדיה משפחתית פתאומית – מות אביו בתאונת דרכים - הופכת את עולמו של לוקה, וכל מה שהיה לו מובן מאליו נלקח ממנו ברגע אחד. הוא מתמלא כעס וייאוש ואמו איזבל (ג'ולייט בינוש), לא יודעת איך לעזור לו. הוא עובר לגור עם אחיו הבכור בפריז לתקופה, אבל גם זה לא ממש פנוי לתמוך בו ברגעיו הקשים. כך נותר ללוקה למצוא את דרכו בעולם לבדו. הוא מחפש נחמה באפליקציות היכרויות ומתמסר למפגשים מיניים בעייתיים. 122 דקות.  נער החורף


נער החורף, תמונה באדיבות עמותת פסטיבל הקולנוע הגאה TLVFest

ביקורת


הבמאי כריסטוף הונורה חתום בין היתר על הסרטים "בפריז", "שירי אהבה" ו"נער באמבטיה". סרטו הנוכחי הוא אוטוביוגרפי, ולראשונה הוא חושף בו את סיפורו האישי. "נער החורף" הוא מסע כואב ומיוסר של צעיר. מסע של פרידה מאביו, אותו לא יצא לו לראות לעיתים קרובות מדי, אבל היה ביניהם חיבור נפשי הדוק, והם אף חוו יחד תאונת דרכים שבנס לא הסתיימה בפגיעה. מבחינתו של לוקה זה היה אולי אות מרמז לבאות. לאחר שנודע לו שאביו נהרג בתאונה כשנהג ברכבו, לוקה חש רגשי אשם, אף שלא היה בסביבת האירוע. הוא מרגיש שאולי יכול היה למנוע אותו. והתמודדותו קשה במיוחד בשל נטייתו המינית. לא שהוא צריך להסתיר אותה, אבל הוא משתמש בה כמנוף להוצאת זעם ותסכול, ומתמכר להתנהלות מינית מופקרת וחסרת אחריות, שמובילה לקריסתו הנפשית. משחקו המצוין של הצעיר העולה פול קירשר זיכה אותו בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל טורונטו.הבמאי הונורה גם מיטיב לתאר את מערכות היחסים המורכבות שלו עם אמו ואחיו, כשבינוש מצליחה - בסדרת סצנות מרגשות במיוחד עם קירשר - להמחיש פעם נוספת עד כמה היא שחקנית רגישה ונוגעת ללב.          


  


"רדופים בוונציה" (ארה"ב 2023) **

דרמה-מתח. סרטו של קנת' בראנה, על פי "הרצח במסיבה", ספרה של אגאתה כריסטי. בוונציה שלאחר מלחמת העולם השנייה בליל כל הקדושים, הבלש הבלגי המהולל הרקול פוארו, כעת כבר פנסיונר, חי בגלות עצמית בעיר התעלות הזוהרת ביותר בעולם. פוארו מוזמן ומשתתף בעל כורחו בסיאנס בטירה רדופה. וכאשר אחד האורחים נרצח, הבלש מגלה עולם מרושע של צללים וסודות, ועולם הרוחות מאיים להשתלט עליו. ועדיין הוא יצליח להתעשת וכהרגלו יחקור את כל הנפשות הפועלות כדי להבין ולפענח מי אחראי לרצח. עם קייל אלן  קמיל קוטין  ג'יימי דורנן  טינה פיי  ג'וד היל  עלי חאן  אמה ליירד  קלי ריילי  ריקארדו סקמרצ'ו  מישל יאו. 104 דקות. רדופים בוונציה 

ביקורת

זו פעם שלישית שקנת' בראנה עומד כבמאי מאחורי עיבוד לקולנוע של יצירה של אמנית ספרי הבלש אגאתה כריסטי ומלהק את עצמו לתפקיד הגיבור, הרקול פוארו. זה נראה כאילו הוא עושה שוב ושוב ניסיונות על הז'אנר ועל הדמות. הוא עשה זאת ב"רצח באוריינט אקספרס" (2017) ו"מוות על הנילוס" (2022). שני סרטים אלה היו בינוניים למדי, ובראנה כפוארו היה יותר פארודיה מאשר דמות בשר ודם. ב"רדופים בוונציה" הוא לוקח את הפרויקט האישי שלו צעד אחד קדימה ומייצר סרט בעל דימויים של סרט אימה. אפל, גותי, מנסה להפחיד. אלא שהאפקטים לא ממש מרשימים והתוצאה בכללותה בינונית לגמרי. מה גם ששוב אנחנו רואים לנגד עינינו פוארו נלעג וקריקטוריסטי. בראנה היה יכול ללמוד מניקולס רוג, שעשה בשנות ה-70 את יצירתו הקלאסית "המבט", איך מצלמים סרט מתח-אימה בוונציה, גם אפקטיבי וגם נוגע בפחדים הקמאיים של כולנו. במקום זאת יצא לו עוד פלקט שטחי ומגוחך למדי. זה סרט שאפשר בהחלט לדלג מעליו, גם אם אתם מעריצי כריסטי את בראנה.   



 




"מוציא ת'נשמה" (ארה"ב 2023)**
מתח-אימה. סרטו של בישאל דוטה. סמידה (מייגן שורי) היא בת עשרה ממוצא הודי החיה עם בני משפחתה בארצות הברית, לשם היגרו לפני שנים. היא מבחינה שחברתה הטובה טמירה (מוהאנה קרישנאן) מסתובבת אחוזת אימה כשבידה צנצנת. מתברר שבתוכה לכודה יישות שטנית, וכאשר זו משתחררת היא הופכת את חיי כל אלה בהם היא פוגשת – לגיהנום. סמידה הופכת אחוזת דיבוק ומנסה להיעזר במשפחתה וביועצת בית הספר כדי להתגבר על היישות העוינת שהשתלטה עליה. היא מבינה שאם תצליח לאתר את טמירה, שנעלמה, אולי בכוחות משותפים הן יצליחו להתגבר על הכוח השטני. 100 דקות.

ביקורת

זה סוג של חידוש. לפחות לכאורה. סרט אימה המבוסס על מיתולוגיה הודית, אם כי מתרחש בארה"ב ומתנהל על פי חוקי ומסורת סרטי האימה האמריקניים. במרכז הסיפור, כוח אימתני שמצליח לפגוע בתיכוניסטית ממוצא הודי ולטלטל את עולמה פיזית ונפשית. מזכיר את ים הסרטים המוכרים בהם דיבוק אוחז באדם כזה או אחר, ואז צריך למצוא את הנוסחה שתשחרר אותו מהעניין. מוכר ושחוק, לא? בסך הכל אין כאן שום ערך מוסף לז'אנר וגם לחובבי סרטי האימה הוא לא יחדש דבר.        
 
"בלתי נשכחים 4" (ארה"ב 2023) **

אקשן. חבורת הלוחמים שכירי החרב הפנסיונרים חוזרת לפעולה שוב. בחבורה, כריסמס (ג'ייסון סתייטהם), בארני (סילבסטר סטאלון), גאנר (דולף לונדגרן) וטול רוד (דנדי קוטור). הם נשלחים ללוב על מנת לנסות ללכוד כנופייה של סוחרי נשק, שהניחו יד על מרעומים שעלולים להפעיל פצצה גרעינית. אלא שהמשימה נכשלת ובארני נהרג בפעולה. לי מורחק מהצוות בגלל שפעל מבלי לקבל סמכות בתקווה שיצליח להציל את בארני. אבל הוא עוד יחזור לפעילות, גם ללא הרשאה. בינתיים הכוח מצטייד בדם צעיר, שחקני רכש בהם איזי דיי (50 סנט), ג'ינה (מייגן פוקס), כמפקדת החדשה של הקבוצה, מארש (אנדי גארסייה), דצ'ה (טוני ג'ה), ראמאת (אייקו וואיס), לאש (לוי טאראן)  גאלאן (ג'ייקוב סקיפיו). החבורה יוצאת לחופי תאילנד, שם משייטת ספינה גדולה ועליה הטרוריסטים שמאיימים להשיג שליטה על נשק גרעיני. 103 דקות. בלתי נשכחים


ביקורת

שוב חוזר הניגון. אקשן, אקשן ושוב אקשן. הבעיה היא שבכל פרק נוסף של מעללי הלוחמים החתיארים, הסיפורים נעשים יותר ויותר מופרכים, וזה עוד מאותו הדבר, רק יותר ויותר מוגזם. וכאשר אין כאן אפילו את האירוניה והלעג העצמי שאפיינו את הסרטים הראשונים בפרויקט, בהם נכתבו לחבר'ה טקסטים, או קומיק רליפים, שיורדים עליהם עצמם ועל הדימוי המאצ'ואיסטי שלהם, אז כל הפרויקט מאבד את כוח המשיכה המוגבל שעוד היה לו. אני בספק אם גם חובבי האקשן נטו ייהנו מהסרט הזה.  






"אהבה עד העצם" (ארה"ב 2023) **

קומדיה. סרטם של ניק פביאנו וריצ'רד אלן ריד. מקס (גרנט גאסטין) הוא חנון חרדתי שפוחד מהצל של עצמו. שלא לומר כזה מגיע לניסיונות להשיג לעצמו דייט עם בחורה. בשיחות עם הפסיכולוגית שלו היא מציעה לו לאמץ כלבה, איתה יוכל להתיידד וכך להתאמן על קשר שאולי יהיה לו בעתיד עם אישה. וכך הוא עושה ורוכש לעצמו כלבה חמודה. בגינת הכלבים הוא פוגש לדייט את ניקול (לוסי הייל), צעירה חופשייה שאימצה כלב רחוב שעקב אחריה. המפגש ביניהם לא עולה יפה, בלשון המעטה. האם הכלבים שלהם יצליחו להתקרב ולגרום גם לבעליהם לחבור זה לזה? 106 דקות.

ביקורת

זו אמורה להיות קומדיה, אבל היא לא כל כך מצחיקה, ולעיתים גם וולגרית. גרנט גאסטין ולוסי הייל עושים כמיטב יכולתם, אבל התסריט שהופקד בידיהם לא מאפשר להם יותר מדי מרחב פעולה. מקס הוא טיפוס חרדתי מגושם ועצבני, אבל גאסטין מגלם אותו באופן מוגזם, שכאמור רחוק מלשעשע. ניקול אמורה לספק לו את הקונטרה הנשית, והיא עושה את זה, אבל באופן לא ממש משכנע. שניהם נראים טוב ולא ברור למה הם לא מתחברים רומנטית זה לזה. הכלבים החמודים שלהם אמנם מצילים קצת את המצב, אבל לא מספיק.  

"צוות לעניין" (ארה"ב 2023)

אנימציה. סרטו של ג'רמי דגרוסון.  כשהאורות כבים בתיאטרון הישן של סנטרל פארק, הבובות מתעוררות לחיים. בהם דון, שנמאס לו לשחק את השוטה יום אחר יום. הוא חולם להיות גיבור אמיתי ואוזר אומץ לצאת אל מחוץ לתיאטרון למסע לגילוי העולם הגדול. וזאת על מנת לחיות חיים משלו. בדרך הוא פוגש בדי.ג'יי דוגי דוג, בובת פרווה נטושה, שרוצה להפוך לכוכב ראפ. זוהי תחילתה של ידידות גדולה בלב העיר ניו-יורק, כשבכוונת השניים להפוך את החלומות שלהם למציאות. 90 דקות. צוות לעניין
 

  


  
  
  
  
 



21/09/2023   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע