קולנוע - עולים השבוע: "הצצה ליחסים" ועוד

והשבוע "הצצה ליחסים" בהשתתפות נטלי פורטמן וג'וליאן מור, "הכל בסדר עם ג'ורג'י" ועוד

"הצצה ליחסים" (ארה"ב 2023) ****

סרטו של טוד היינס, המבוסס על סיפור מאת סמי ברץ' ואלכס מכניק. אליזבת (נטלי פורטמן) היא שחקנית נודעת המגיעה לקהילה קטנה בג'ורג'יה, על מנת לערוך תחקיר על גרייסי (ג'וליאן מור), אותה היא אמורה לגלם בסרט. בגיל 36 גרייסי ויתרה על חיי נישואין יציבים לטובת רומן עם ג'ו (צ'רלס מלטון), שהיה אז בן 13. כעת, לאחר 20 שנה, נראה כי למרות פער הגילים חייהם בפרבר השינה של בני הזוג הרמוניים ורגועים. אלא שכניסתה לתמונה של אליזבת, שלוקחת את תפקיד התחקירנית ביסודיות, מערערת את הבסיס המוצק לכאורה אך מעורער במידה מסוימת מתחת לפני השטח, שביחסי בני הזוג, ומייצרת טלטלה לא פשוטה. 113 דקות. הצצה ליחסים

הצצה ליחסים, תמונה באדיבות פורום פילם

על פי הידוע, סיפורם של ברץ' ומכניק (באנגלית נקרא הסרט DecemberMay) מבוסס באופן רופף על סיפורה של מארי קיי לטורנו. היא הייתה מורה שעל פי הנטען אנסה בשנות ה-90 את התלמיד שלה בחטיבת הביניים ווילי פלאו, שהיה בסך הכל בן 12. השניים טענו שהיחסים ביניהם היו בהסכמה. למרות הניסיון להרחיק ביניהם לאחר הפרשה השערורייתית הזו היא נכנסה להריון מפלאו ולבסוף נשפטה וריצתה שבע שנות מאסר. ולמרות זאת הם המשיכו את מערכת היחסים ביניהם, נולד להם ילד נוסף (לה היו ארבעה נוספים ממערכת הנישואין הראשונה שלה), וב-2005 הם נישאו והזוגיות שלהם החזיקה 12 שנים. אכן, הזיקה של המקרה הזה ל"הצצה ליחסים" רופף מאוד, אם כי נושא מערכת היחסים של אישה ובחור הצעיר ממנה בהרבה בהחלט עולה כאן, בהקשרים שונים. בגדול, מה שמתחיל כתחקיר של שחקנית על אישה הנשואה לגבר הצעיר ממנה בשנים רבות, נפתח באופן מינורי.

נראה כי הסרט פותח תיבת פנדורה אפלה שחושפת זרמים תת-קרקעיים הקשורים לניצול מיני, יחסים אסורים ורומנטיקה שמגלה עוד נדבכים סמויים. טוד היינס ידוע כיוצר קולנוע מורכב, מסוגנן ומרתק. הוא חתום בין היתר על "וולווט גולדמיין", "אני לא שם", "קרול", "הרחק מגן עדן" ו"פרשת המים". "הצצה ליחסים" (לא ברור לי אם יש לשם העברי שהמפיצים נתנו לסרט יש אסוציאציה למציצנות) נשען על משחקן של שתי הכוכבות הגדולות שלו. ג'וליאן מור ונטלי פורטמן כבר צברו את כל הפרסים והתשבוחות שאפשר להעלות על הדעת, ועדיין המפגש ביניהן כאן מייצר חשמל באוויר. שתיהן שחקניות מנוסות ומיומנות המביאות את כל הניסיון שלהן למסך, כשלכל אחת מהן יש כמה היילייטס במרוצת הסרט.

"הכל בסדר עם ג'ורג'י" (אנגליה 2023) ****

דרמה. סרטה של שרלוט ריגן. ג'ורג'י (לולה קמפבל) בת ה-12 באבל. אמה הצעירה הלכה לעולמה והותירה אותה לבדה בדירתה שבפרבר לונדוני. איכשהו מצליחה ג'ורג' לשכנע את שירותי הרווחה שהיא חיה עם איזשהו דוד, אבל בעצם מתגוררת שם לבדה. חברה הטוב הקרוב הוא עלי (אלין אוזון), בן גילה, שותפה ל"תעשיית" גניבת אופניים, מה שמכניס לה קצת כסף למחייתה. מבית הספר היא מבריזה לעיתים קרובות, מה שעלול לעורר את חשד הרשויות. ג'ורג'י היא נערה לא שגרתית, יש לה דימיון מפותח, ורבליות מיוחדת והיא די אימפולסיבית ולא צפויה. ואז, לתוך חייה מלאי הכאוס, חדוות החיים והספונטניות נכנס אביה ג'ייסון (האריס דיקינסון), שאינו מכיר אותה. כולו בן 30, ובזמנו הוא עזב את אמה - כששניהם היו צעירים ולא מספיק מבושלים להקמת משפחה. גם הוא וגם ג'ורג'י הם בעצם ילדים שמחפשים את עצמם ואת דרכם בחיים. השאלה היא אם זה מספיק כדי לחבר ביניהם לקשר משפחתי יציב. 84 דקות. הכל בסדר עם ג'ורג'י

הכל בסדר עם ג'ורג'י, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב

שם הסרט באנגלית הוא SCRAPPER – שפירושו מגרד. ואכן גירוד עמוק של מגנננות בבסיס הנפשי של הגיבורה (בעיקר) ואישיותה עומד בבסיס היצירה הקולנועית המקסימה הזו. מה שהופך את הסרט לפנינה קטנה זוהי גישתה הרעננה של הבמאית-תסריטאית שרלוט ריגן, שעבודתה זו זיכתה אותה בפרס סרט הביכורים הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס. תפישת העולם הקולנועית שלה מורכבת מנראטיב מילולי מקורי – הטקסטים היומיומיים הלא שגרתיים שהיא שמה בפי גיבוריה - כמו גם מהאופן הוויזואלי שבו היא רואה את הדברים, מה שמתבטא בזוויות צילום והנעת מצלמה יוצאי דופן. תפישת המציאות שלה את עולמה של ג'ורג'י היא במידה רבה המפתח לפיתוח יצירה כל כך מקורית ומיוחדת. מערכות היחסים בין הנפשות הפועלות, הדינמיקה של ג'ורג'י שנותנת פרשנות משלה מכל מה שעובר עליה בחיים - ממות אמה, אימוץ דרך עצמאית לשרוד ועד ההיכרות עם אביה, שעשויה להיות שובר השוויון ביחסי בת-אב. לולה קמפבל פשוט נהדרת וגם האריס דיקינסון מתגלה כבעל פרסונה קולנועית כובשת. ולא נמעיט בחלקו של אלין אוזון. "הכל בסדר עם ג'ורג'י" הוא סרט אינדי קטן וקסום.

"ואוו!" (צרפת 2023) ** וחצי
קומדיה. סרטו של ברונו פודלידס. בעיירה הצרפתית בוז'יואל מוצעים למכירה שני נכסי נדל"ן: בית עתיק מן המאה ה- 19 על גדות אגם, ודירה מודרנית במרכז העיר. קתרין (קארין ויאר) והורציו (ברונו פודלידס), זוג סוכני נדל"ן ותיקים מסוכנות "ואוו", מנסים – יחד עם העוזר החדש והלא מנוסה שלהם - לעשות הכל כדי להציג את הנכסים שלהם בצורה הטובה ביותר - גם אם יש תקלות פה ושם. אבל התוכנית שלהם נתקלת בבעיה כשמגיעים הלקוחות הפוטנציאליים וחושפים צרות שונות בחייהם הפרטיים, המקצועיים והרגשיים של הקונים הפוטנציאליים. משימת מכירת הנכסים הולכת ומסתבכת ולא ברור אם מישהו יוכל לצאת נשכר מהעסקאות הללו. 90 דקות. וואוו

האמת היא שמכירת נדל"ן לא נראתה לי אף פעם נושא טוב לסרט. ואכן, מעלליהם כאן של אנשי הסוכנות והצורך שלהם למכור את הנכסים שהופקדו בידיהם לא ממש הופכים את הסרט הזה לנחשק. בהתחלה יש כמה קומיק רליפים נחמדים שמעוררים תקווה לבאות, אבל ככל שהסרט מתקדם הוא די דורך במקום, כלומר לא הולך לשומקום. הוא גם לא כל כך מצדיק את ההגדרה קומדיה. לא מספיק שלקוחה אחת תפלוט שוב ושוב את מילת הפליאה "ואוו!" באינטונציה הנכונה, כדי להפוך זאת למצחיק. גם קארין ויאר וברונו פודלידס המנוסים לא מצליחים להרים את רף המכירות ורף המשחק שלהם. הסיפורים האישיים שבין ותוך כדי המפגשים של קתרין והורציו עם הלקוחות הם מינוריים למדי, לא תופשים נפח יותר גדול שאולי היה ראוי להם, וגם הם לא מחלצים את הפרויקט משממונו.

"חבר במתנה"(צרפת 2022)
קומדיה. סרטו של ג'יימס הות'. סמי (ג'אמל דבוז), מאבטח בכלבו גדול, חי באושר עם אשתו אליס (אליס בלאדי) בפרויקט דיור בפרברי העיר. השניים מתכננים להביא ילד לעולם. יום אחד האיש העשיר ביותר בצרפת, פיליפ (דניאל אוטיי), שאשתו הלכה לעולמה לפני כשנה ומאז הוא מקדיש את חייו לבנם היחיד אלכסנדר (סימון פאלו), פותח בפניו את שערי חנות הצעצועים בכלבו בו עובד סמי. הוא מבטיח לרכוש עבורו איזה צעצוע שהוא ירצה. הילד בוחר דווקא בסמי. 112 דקות. חבר במתנה