סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: יוסי שיפמן שבוע הפלא האולטימטיבי בזלצבורג
 

 
 
הפילהרמונית של וינה הגיעה לפסטיבל בתכנית שכולה מנדלסון. שיאו של הערב היה בביצוע תהלים מ"ב "כאייל תערוג על אפיקי מים" לזמרת סופרן, חמישיית זמרים (בפרק אחד), מקהלה ותזמורת. ללא ספק אחת היצירות היפות של מנדלסון. הפילהרמונית של וינה בניצוחו של פבלו הראס קסאדו הספרדי הצעיר שהוזעק להחליף את ניקולאוס הארנונוקור, שהודיע על פרישה מהופעות. הראס קסאדו, שיגיע לפילהרמונית בסוף החודש, יודע להוציא מן התזמורת המופלאה הזאת עושר גוונים."
בשיא החורף ביקר יוסי שיפמן בפסטיבל "שבוע מוצרט" בזלצבורג וחזר עם רשמים מן הכפור


הינוקא שבפסטיבלי העיר

בזלצבורג משאירים את הסערות הגדולות בתוך האולמות. מחוצה להם, עיירה מנומנמת שמתנהלת בדרכה כבר עשרות שנים. באזור תחנת הרכבת תיתקל בקבוצות קטנות של מהגרים ומבקשי מקלט. אבל בסך הכל בינתיים הכל שקט, אלמלא נולד שם לפני 260 שנים אחד וולפגנג אמדאוס מוצרט, ואלמלא במאי תיאטרון יהודי ושמו מקס ריינהארדט (במקור גולדמן) שהחליט לפני 95 שנים להקים בעיר מגוריו פסטיבל תיאטרון ומוזיקה. הפסטיבל אפשר גם למשפחת פון טראפ להופיע בפסטיבל ולימים להפוך לגיבורי המחזמר והסרט "צלילי המוזיקה".
 
וכך אנחנו, תושבי העולם, עולים לרגל לבית שבו נולד וולפגנג ומנסים להבין, בין המטבח לחדר המשפחה ולחדר השינה, איך הצליחו שני אנשים מן היישוב, מוזיקאי שנאבק על קיומו היומיומי ואישה שילדה שבעה ילדים שמתוכם נותרו בחיים רק שניים, לייצר את ילד הפלא האולטימטיבי. לאחר שלא מצאנו תשובה אנחנו נעים ברחובות, חוצים את הגשרים מעל לנהר הזלצאך, ומתרגשים מן הפסגות המושלגות של האלפים האוסטריים והבוואריים בדרך לאולמות הפסטיבל.  

"שבוע מוצרט" הוא הינוקא בין פסטיבלי העיר. הפסטיבל הוותיק מתקיים בקיץ ויש בו הרבה אופרות, מחזות וקונצרטים יוקרתיים, והכל נורא יקר. נראה לי שאיש לא יאשים אותי בהגזמה אם  אומר שפסטיבל הקיץ הוא היקר מבין פסטיבלי המוזיקה הידועים. אחריו נולד פסטיבל הפסחא, גם הוא פסטיבל של אמנויות במה. שניהם שוכנים תחת המותג "פסטיבל זלצבורג".
 
הפסטיבל החורפי שצמוד ליום הולדתו של וולפגנג אמדאוס (27 בינואר), הוא בהפקת "המוצרטאום", האקדמיה היוקרתית למוזיקה שפועלת בעיר. תזמורתה, תזמורת הקאמרטה המקומית, לוקחת חלק קבוע באירועים ולצדה גלריה של אורחים שחלקם באים מדי שנה בתכניות שונות (למשל רביעיות שמנגנות את כל הרביעיות לכלי קשת של מוצרט או פסנתרן וכנר שמנגנים את כל הסונטות לכינור ופסנתר של מוצרט וכד').  
 
הקונספט הוא נושאי בדרך כלל - היצירות נחלקות לשניים שלושה נושאים מרכזיים ומשם מתפזר הנושא גם לתת-נושאים. את מלאכת השיוך והשיבוץ מוזמן הקהל לעשות בעצמו, או לגלות אותו באמצעות שיחות רקע שמתקיימות לפני הקונצרטים. השנה הובלט הקשר שבין וולפגנג אמדאוס, "ילד הפלא" הראשון, שזכה לכינוי הזה מטעמי יח"צנות, בעיקר של אביו, לבין מי שנקרא "ילד הפלא של המאה ה-19" הלא הוא פליקס מנדלסון, שקיבל את התואר הנכבד מלא אחר מאשר רוברט שומן, מלחין, דעתן ובעל קולמוס חריף. 

זמרי-אסיס-וגלתיאה-של-הנדל-ומרק-מינקובסקי.jpg
זמרי אסיס וגלתיאה של הנדל, שלישי מימין המנצח מרק מינקובסקי (צילום: ISM Wolfgang Lienbacher)

 
שלושה נוסחים ליצירה אחת
 
ההפקה המרכזית היתה שלושה נוסחים ליצירה אחת. את הרעיון הגה מן הסתם המנהל האמנותי של הפסטיבל, המנצח הצרפתי מרק מינקובסקי. במרכז המופע עמדה האופרה "אסיס וגלתיאה" של הנדל בביצוע קונצרטי - סיפור אהבה מיתולוגי שעובד מתוך כתביו של אובידיוס, שבו אסיס וגלתיאה מתאהבים, ואהבתם אינה לרוחו של המפלץ הענק פוליהמוס, המאוהב גם הוא בגלתיאה. בעקבות לעגה של גלתיאה למפלץ, פוליהמוס מניף בזעם סלע ומטיח אותו באסיס, וכך שם קץ לסיפור האהבה ולחייו של של אסיס. לגלתיאה - חצי אדם חצי אלה - יכולות על-אנושית והיא הופכת את אהובה המת לזרם מים ומעניקה לו חיי נצח.
 
את האופרה הזאת חיבר הנדל לראשונה באיטליה בשנת 1708, כיצירה אופראית קטנה. 12 שנים מאוחר יותר והוא כבר חי באנגליה, הוא נדרש מחדש ליצירה המוקדמת כשהוא נענה להזמנה של אציל אנגלי שלרשותו אמצעים מוגבלים: צוות של כמה זמרים ותזמורת ביתית קטנה. הוא כותב את היצירה הפעם לטקסט באנגלית של שניים מחשובי המשוררים באותה עת: ג'והן גיי וג'והן דריידן.
 
לאחר ביצועה נותרה היצירה על המדף באנגליה, כמו רבות מיצירותיהם של הנדל ושל באך שנעלמו מייד עם מות מחבריהן. אספנים וחוקרים גילו את כתבי היד והחזירו את היצירות לעולם, ובזכותם אנחנו מכירים חלק גדול ממוזיקה נפלאה זו. 68 שנים לאחר הביצוע האנגלי מגלה בווינה את היצירה הברון פון סוויטן, מאנשי חצרו של הקיסר, ומביא את התווים למוצרט.
 
מוצרט, שלרשותו משאבים גדולים יותר, כותב את היצירה לתזמורת גדולה יותר ומשלב בתוכה יצירות אינסטרומנטליות, למעשה שני קונצ'רטו גרוסו של הנדל, ויוצר מתוך המוזיקה של הנדל אופרה חדשה. חולפות עוד 40 שנים, מנדלסון הצעיר מקבל את היצירה של הנדל בברלין ומתבקש להכין יצירה גדולה למקהלה, לזמרת ולתזמורת שעליהם הוא מופקד.
 
 
מרק מינקובסקי רוקח משלוש היצירות ערב אחד עם שבעה זמרים, מקהלת באך מזלצבורג והתזמורת שהוא מנהלה, "מוזיקאי הלובר" מגרנובל. המוזיקה זרמה ובסקירה ראשונית חשוב בעיקר לעמוד על השינויים בין מלחין למלחין, השילוב של קרנות וקלרינטים בנוסח המוצרטי והצליל התזמורתי הגדול בנוסח של מנדלסון. מינקובסקי החליט ללכת בקו היסטורי משלו. הוא התחיל עם מוצרט, ארבעה פרקים מתוך האופרה, הנוסח של מנדלסון ואחרי ההפסקה חזר לנוסח האינטימי והצנוע של הנדל.
 
רק למען האירוע הזה כדאי היה להגיע לזלצבורג. זמרה מעולה שלהסופרניות ג'ולי פוקס ואנה דווין, הטנורים סמואל בודן וקולין בלצר, שירה מרשימה של הבסים פיטר רוז וקז'ישטוף באציק, שהפכו ביצירה של הנדל למקהלה, ומקהלת באך מזלצבורג שהפליאה בנוסחי מוצרט ומנדלסון, בדיוק ובצליל יפהפה.



מרק-מינקובסקי-סולני-הלובר-ומקהלת-באך-מזלצבורג.jpg
מרק מינקובסקי סולני הלובר ומקהלת באך מזלצבורג (צילום: ISM Wolfgang Lienbacher)


ברק ושלמות מוזיקלית

מתוך ארבעת הקונצרטים הנוספים ששמעתי כאן אני לוקח בשמחה את הביצוע המופתי של אלכסנדר מלניקוב לקונצ'רטו של מנדלסון עם הקאמרטה זלצבורג בניצוח של לואי לנגרה הצרפתי - ברק ושלמות מוזיקלית. ניתן רק להצטער על כך שמלניקוב לא מגיע לכאן. עוד באותו קונצרט ניגנה התזמורת את הסימפוניה מס' 1 של מוצרט, אותה כתב בלונדון כשהיה בן שמונה, ואת הסימפוניה מס' 39, הראשונה מתוך שלוש האחרונות. מרתק להקשיב ליצירה אחת שנכתבה לפי הספר, בהשראת כתבי היד של יוהן כריסטיאן באך וקרל פרידריך אָבֶּל, שני מלחינים גרמניים שפעלו בלונדון והיו מקורות ההשראה של מוצרט.

מול יצירה מוקדמת זו, סימפוניה בשלה של מלחין שמגיע לנקודה בה הוא ייפרד מן הסוגה הזאת, ומצליח לשכלל את המבנה הקלאסי למשהו חדש ועשיר יותר. הפסנתרן ראדו לופו, שבעבר היה אורח קבוע על במותינו ואף הקליט עם הפילהרמונית הישראלית, כבר אינו מגיע לישראל והמגע המעולה שלו למוזיקה של מוצרט לא השתנה. הוא ניגן שני קונצ'רטות (מס' 23 ומס' 27) עם ה"קרמרטה בלטיקה" (התזמורת שהקים  גדעון קרמר עם התפרקות ברית המועצות) וללא מנצח והצליח להפיק צליל שקט מעודן ומאופק. מוצרט במיטבו.

הפילהרמונית של וינה הגיעה לפסטיבל בתכנית שכולה מנדלסון. שיאו של הערב היה בביצוע תהלים  מ"ב "כאייל תערוג על אפיקי מים" לזמרת סופרן, חמישיית זמרים (בפרק אחד), מקהלה ותזמורת. ללא ספק אחת היצירות היפות של מנדלסון. הפילהרמונית של וינה בניצוחו של פבלו הראס קסאדו הספרדי הצעיר שהוזעק להחליף את ניקולאוס הארנונוקור, שהודיע על פרישה מהופעות. הראס קסאדו, שיגיע לפילהרמונית בסוף החודש, יודע להוציא מן התזמורת המופלאה הזאת עושר גוונים.
 
הפתיחה ל"מלוזינה היפה" והסימפוניה הסקוטית מקבלות איכויות פלסטיות. ניתן לשמוע את יכולות הציור והרישום של מנדלסון בתיאור הצלילי של הים הסוער, הרוחות והמבצרים הקדומים. שיא הערב לדידי היה "תהלים מ"ב" יצירה שחיבר מנדלסון לפרק תהלים "כאייל תערוג על אפיקי מים" לזמרת סופרן, חמישה זמרים נוספים, מקהלה ותזמורת - זמרת הסופרן דורותיאה רשמן בביצוע שהיה לא פחות ממופתי, ההגייה המוזיקלית, בניית המשפטים, תענוג לשמוע כך פרק בתהלים.
 
ואם לא די בכך הרי גם לתפקידים  הקטנים – שעל פי רוב מגייסים לביצועם זמרים מתוך המקהלה – גויסו זמרים מן הליגות הגבוהות ששדרגו עוד את החוויה המוזיקלית. מקהלת ארנולד שנברג מווינה השלימה את החגיגה, ואין הגדרה טובה מזו לביצוע המרומם. עוד שמענו רסיטל לכינור ופסנתר בנגינת הפסנתרן הצעיר קית ארמסטרונג, ילד פלא בזכות עצמו, והכנר רנו קפוסון. השניים נגנו ארבע סונטות וארמסטרונג הוסיף וניגן אדג'ו בסי מינור ק' 540, היצירה היותר מושקעת בתכנית.  


לואי-לנגרה-אלכסנדר-מלניקוב-ונגני-קאמרטה-זלצבורג.jpg
לואי לנגרה ואלכסנדר מלניקוב עם נגני קאמרטה זלצבורג (צילום: ISM Wolfgang Lienbacher)

 
מחיאות הכפיים זורמות בחופשיות
 
מילים אחרונות על יצירות אחרות ועל הקהל והאווירה. הקאמרטה של זלצבורג נגנה בתכניתה  את "מסתרי הרע", יצירה של המלחין הצרפתי אנרי דיטִיֶיה, (שבעולם מציינים מאה להולדתו), יצירה שעיקרה אווירה שבה כלי קשת מחקים קולות ציוצי ציפורים. זו יצירה מורכבת שדורשת לכאורה הכנה מראש וההקשבה לה היתה מן הסתם חדשה לרוב הקהל אם לא לכולו.
 
הקרמראטה בלטיקה כללה בתכנית סינפונייטה של המלחין היהודי רוסי מיאצ'יסלב ויינברג, שיצירותיו מתגלות רק בשנים האחרונות למערב והולכות ותופסות את מקומן הראוי בתכניות גופי הביצוע. היצירה הזאת נוחה יותר לאזניים ויש בה הרבה גוונים יהודיים שמדברים אלינו. אני מבקש להתייחס לאו דווקא אלינו – חבורה של מנין וחצי ישראלים שהגיעו למקום בסיור של "קשרי תרבות חו"ל", אלא לציבור הכללי שמגיע לאולמות הפסטיבל.
 
הקהל, כמו בארץ, ברובו מבוגר, למרות שיש נוכחות צעירה ניכרת ושל אנשים בגיל ביניים (עמידה +). שני דברים אהבתי מאד בדרך שבה מתקבלים האמנים באולמות השונים: ראשית, מחיאות הכפיים זורמות בחופשיות, כל אחד מוחא כף בדרך המקובלת עליו והרעם מגיע לאזני האמנים שעל הבמה.
 
אין כאן מחיאות כפיים קצובות המקובלות בארץ ונשמעת כמעט כאומרות "אני רוצה עוד", "מגיע לי", "אולי נצליח לקבל עוד יצירה בתמורה לכרטיס שקנינו". זה לא קיים כאן. להיפך לאחר גל המחיאות הראשון מצטרפות קריאות הבראוו והרבה מאד אנשים קמים ומכבדים את האמנים במחיאות כפיים בעמידה.
 
זה תקף ונכון גם ליצירות המוכרות וגם ליצירות המורכבות והקשות להאזנה, ונשמע ראשית כל כהערכה למאמץ האמנותי שהושקע על הבמה. 
בשתי מילים – אהבתי מאוד.

קרמראטה-בלטיקה.jpg
קרמראטה בלטיקה בחזרה באולם המוצרטיאום (צילום: ISM Wolfgang Lienbacher)
 



10/02/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. אלכסנדר מלינקוב כן הופיע בארץ
יעקב , מבשרת (15/02/2016)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע