סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה הקאמרית הישראלית מפזרת פניני בארוק
 

 
 
יצירות מאת הנדל, ויוולדי ומשפחת באך, בניצוח אריאל צוקרמן שינגן גם על חליל, ועם הקונטרה-טנור אלון הררי וסולן הצ'מבלו שלו עד-אל


התזמורת הקאמרית הישראלית תנגן את הקונצרט "פניני בארוק" במוזיאון תל אביב.

בקונצרט יצירות מאת הנדל, ויוולדי ומשפחת באך, בניצוח אריאל צוקרמן שינגן גם על חליל, ועם הקונטרה-טנור אלון הררי וסולן הצ'מבלו שלו עד-אל.     
  
בתכנית:  

גאורג פרידריך הנדל: "הגעתה של מלכת שבא" מן האורטוריה "שלמה"
גאורג פרידריך הנדל: "שילחיני להיאבק במפלצות ובסערות" מן האופרה "אורלנדו"
אנטוניו ויוולדי: "רק בזכותֵך, אהובתי" מתוך האופרה "אורלנדו המטורף"
יוהאן סבסטיאן באך: "רחם-נא, אלוהיי"מתוך "מתאוס פסיון"
יוהאן סבסטיאן באך: קונצ'רטו ברנדנבורגי מס' 5 לחליל, לכינור, לצ'מבלו ולתזמורת ברה מז'ור, רי"ב1050
גאורג פרידריך הנדל: "מעולם לֹא נתן צמח ענוג צל כה מתוק" מתוך האופרה "סֶרְסֶה"
קרל פיליפ עמנואל באך: קונצ'רטו לחליל ולתזמורת בלה מינור Wq. 166 
   
על האמנים:

אריאל צוקרמן, מנצח וחליל

המנצח הראשי והמנהל המוזיקלי של הקאמרית הישראלית, למד ניצוח אצל יוֹרְמָה פָּנוּלָה באקדמיה המלכותית למוזיקה של סטוקהולם ואצל בּרוּנוֹ וַייל בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. בשנים 2013-2004 כיהן כמנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של התזמורת הקאמרית הגיאורגית רבת המוניטין. צוקרמן הוא מן המנצחים המחוזרים ביותר של הדור הצעיר. בעבר הקרוב ניצח על הפילהרמונית של פּוֹזְנָן שבפולין, תזמורת היידן של בּוֹלצָנוֹ שבאיטליה, תזמורת האופרה של נוּרלנד שבשבדיה, הופיע בפסטיבל תֶלאוִי בגאורגיה, בפסטיבל מַרְוָאוּ בפורטוגל וביפן עם "התזמורת היפנית החדשה" והפסנתרנית הגאורגית אֶלִיסוֹ וִירְסָלַדְזֶה. את קריירת הניצוח שלו החל כעוזרו של איוון פישר, מנצח תזמורת פסטיבל בודפשט. שיתוף הפעולה ביניהם הצמיח הופעות שזכו לשבחים רבים, וכך גם הקונצרטים שבהם ניצח על הסימפונית הגרמנית ברלין. צוקרמן החל את הקריירה המוזיקלית שלו כחלילן, ועל נגינתו הווירטואוזית זכה בפרסים בתחרויות בינלאומיות. נגינת חליל למד אצל אורי שוהם, יוסי אַרְנְהַיים, משה אֶפְּשְטַיין, פאול מַיסֶן ואַנְדְרַש אַדוֹרְיָן
 

אריאל צוקרמן, צילום: מיכאל פביה

אלון הררי, קונטרה-טנור

השלים בהצטיינות תואר ראשון ושני בבית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב, זכה ב"פרס התגלית הצעירה" בתחרות הִילְדֶה צָדֶק בווינה ובמלגות מן הקרנות אמריקה-ישראל, בוכמן-מהטה וקולטון. ב-2008 העפיל לשלב הגמר של "תחרויות האביב" בישראל וב-2010 עלה לגמר תחרויות הזמרה הבינלאומיות "פרנסיסקו וִינְיָס" בברצלונה ו"מוזיקה סַקְרָה" ברומא. בשנים 2007/8  היה חבר ב"מיתר אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית, ומאז הוא מגלם תפקידים באופרה הישראלית, בבתי האופרה של דורטמונד ומינסטר בגרמניה, בפסטיבל הנדל בהאלה ובבתי האופרה הלאומיים של ליטא ושל פינלנד. בין היתר גילם תפקידים ביוליוס קיסר, אוֹטוֹנֶה ורִינַלְדוֹ של הנדל ואת התפקידים הראשיים באוֹרְפֵאוֹ ואֵאוּרִידִיצֶ'ה והמלך ארתור של פֶרְסֶל. עם הסימפונית ראשון לציון בניצוח אטינגר הופיע בפסטיבל האופרה במצדה, ועם אנסמבל הסולנים הקאמריים האירופיים בניצוח ניקול מאט השתתף בהקלטת אפולו ויקינתון של מוצרט בידי "בריליאנט קלאסיקס". בקונצרטים שר, בין היתר, עם הפילהרמונית של ורשה, התזמורת והמקהלה של רדיו קלן ואנסמבל בארוק-וֶרק בהמבורג. 
 

אלון הררי, צילום: עופר אמיר

שלו עד-אל, צ'מבלו

 צ'מבלן ומנצח יליד רמת גן ובוגר תלמה ילין בגבעתיים, השלים את לימודיו הגבוהים ב-1988 באקדמיה הלאומית של האג, בסיוע מלגות מקרן התרבות אמריקה-ישראל. ב-1987 זכה בפרס פרנסואה שפירא. היום הוא מרבה להופיע כצ'מבלן וכמנצח. הוא ניגן כסולן עם רוב התזמורות הישראליות ואף ניצח על רבות מהן. בחו"ל ניצח על הפילהרמונית של בוגוטה, הסימפוניות של ברלין, בנגקוק, פרו ופנמה, תזמורת האקדמיה של הונג קונג, תזמורת פסטיבל סידני ועוד. עד-אל מתארח כצ'מבלן וכמנצח בקרנגי הול בניו יורק, בוויגמור הוֹל בלונדון, בסָנטוֹרי הול בטוקיו ובפסטיבלי גֶטִינְגֶן, אוּטְרֶכְט, ברוז' וסידני, פסטיבל הנדל בהאלה ופסטיבל באך בלייפציג. בשנים 2007-1997 היה מנצח אורח קבוע של תזמורת האלה, ובשנים2016–2013  כיהן כמנהל המוזיקלי של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. הוא חבר בקונסורטים "אִיל גַרְדֶלִינוֹ" הבלגי, "דוריאן" השווייצי ו"סולני סטרדיבריוס" שליד הפילהרמונית של ברלין. הוא המנהל המוזיקלי של "אקדמיה דניאל" הישראלית ו"סולני הבארוק" באוסלו. נגינתו מוקלטת בכ-80 תקליטורים, בחברות תקליטים בולטות, כגון דויטשה גרמופון. 
  

שלו עד אל, צילום: נדה נבאי
  
על היצירות:  
 
 
הנדל - "הגעתה של מלכת שבא" מהאורטוריה "שלמה"

הנדל השלים את הלחנת האורטוריה "שלמה" ב-1748, כמעט ארבעה עשורים אחרי הגיעו מגרמניה לבירת האימפריה הבריטית. טקסטי האורטוריה לוּקטו מן הברית הישנה ומספרו של יוסף בן מתתיהו "קדמוניות היהודים". כבר למחרת הבכורה פשטה בלונדון הידיעה כי אורטוריה משובחת הוצגה אמש בקובנט גרדן. נגינת הפתיחה של מערכה ג' - שבה מלכת שבא משתלבת בעלילה - זכתה לשבחים כפולים ומכופלים. חושבים כי המנצח סר תומס בִּיצֶ'ם הוא שהעניק לסינפוניה את כותרת המשנה "הגעתה של מלכת שבא" והיא מככבת תדיר בקונצרטים. 


הנדל - "שלחיני להיאבק במפלצות ובסערות" מהאופרה "אורלנדו"

השם אַריוֹסְטוֹ מוּכָּר פחות מן השמות המהדהדים הומרוס, וירגיליוס, דנטה. ובכל זאת, לאפוס של לוּדוֹבִיקוֹ אַריוֹסְטוֹ "אורלנדו המטורף" (1516) הייתה השפעה על כותבים רבים: שקספיר, סֶרְבַנְטֶס, קַלְוִינוֹ, בּוֹרְחֶס. גם המלחינים שרתמו את האפוס ליצירותיהם אינם מעטים כלל: ויוולדי, קצ'יני, לולי, ראמו, האסה. הנדל לבדו שאב מהאפוס שלוש אופרות: "אַרִיוֹדַנְטֶה", "אַלְצִ'ינָה" ו"אורלנדו". העלילה מוצגת באמצעים ריאליסטיים, פנטסטיים וקומיים, ובה האביר אורלנדו מאוהב בנסיכה אנג'ליקה, והתאהבותה באביר מוסלמי מטריפה את דעתו.  


ג'ורג' פרידריך הנדל, ציור: Balthasar_Denner


ויוולדי - "רק בזכותך, אהובתי המתוקה" מהאופרה "אורלנדו המטורף"

גם ויוולדי, כמו הנדל, תרם חוליה נכבדת לשרשרת היצירות סביב סיפור "אורלנדו". בשונה מהנדל שימר ויוולדי את שם האפוס, המדגיש את טירופו של הגיבור. ראוי להעיר, כי אהבתו של אורלנדו לאנג'ליקה היא עיקרו של האפוס, אך אין היא עומדת לבדה. גם בין הנוצרייה בְּרַדָמַנְטֶה למוסלמי רוּגֶ'רוֹ ניצת זיק של אהבה.  



אנטוניו ויואלדי, תמונת יחסי ציבור

י.ס. באך - "רחם-נא, אלוהיי" מהאורטוריה "מתאוס פסיון"

יצירתו המונומנטלית של באך מציגה באורח מרשים את הבשורה על-פי השליח מַתֵי, המתארת את הנחיותיו של ישוע למאמיניו, את קורותיו לקראת הצליבה, את ייסוריו ואת יגון אוהביו. הדרמה המוזיקלית נעה בין שירת יחיד בליווי מינימלי, דרך דואטים מלוּוים ועד לקונטרפונקט מתוחכם של התזמורות, של שתי המקהלות והסולנים. נקודות המבט נעות מן הסיפור אל פרקי פרשנות תיאולוגית מצד "הצופה" המאמין. האריה שלנו מופיעה באמצע היצירה, כשכבר ברור שישוע עומד להיצלב. 

י. ס. באך - קונצ'רטו ברנדנבורגי מס' 5

קונצ'רטו ברנדנבורגי מס' 5 לחליל, לכינור, לצ'מבלו ולתזמורת ברה מז'ור, רי"ב 1050 - סיפור מוזר, גם אם מוּכָּר: ב-1719, בהיות באך בברלין, פגש את המרקיז בְּרַנְדֶנְבּוּרְג-שְבֶדְט וזה הביע בפניו את התפעמותו מנגינתו. באך לא שכח, וכעבור שנתיים התקבלו בחצרו של  ברנדנבורג "שישה קונצ'רטי לכמה וכמה כלים" כלשון באך באיגרת הצרופה. דבר המשלוח לא נודע לעולם אלא כעבור 128 שנה, כשמוזיקולוג גרמני גילה את התווים ואת המכתב בארכיון. רק אז – במלאת מאה למות באך - ראו "הקונצ'רטי הברנדנבורגיים" אור. כמצופה, עולם המוזיקה רעש, ולא רק בשל יפי הקונצ'רטי, אלא גם בשל התזמור הייחודי שקיבל כל "קונצ'רטו גרוסו". בקונצ'רטו, החמישי בשישיה, שלושת הסולנים הם חליל, כינור וצ'מבלו, כאשר הצ'מבלו - לרוב חלק מן הבסו קונטינואו – סולן בולט ודברן. בפרק א' מאבק הגמוניה ניטש בין שלושת הסולנים וכן בינם לבין קשתני האנסמבל: מי יתחיל? מי ימשיך? מי יימוג? מי יגבר? בפרק ב' לא עוד תחרות, אלא זרימה משתפת ומנומסת בין הסולנים, כשהאנסמבל דומם כליל. מה רבה השמחה בהיפתח פרק ג', כשאנסמבל כלי הקשת מצרף את קולותיו לקולות הסולנים במחול ג'יג ערני ופוגאלי. 


תזמורת הקאמרית הישראלית, צילום: מיכאל פביה
 
 


הנדל - "מעולם לא היה צלו של צמח" מהאופרה "סֶרְסֶה"

האופרה "סֶרְסֶה" של הנדל נולדה פעמיים. ב-1738 נערכה בכורת האופרה בתיאטרון המלכותי הֵיימַרְקֶט בלונדון, והקהל לא עיכל את מוזרויותיה: ערבוב רמי מעמד עם פשוטי עם, טרגיוּת נושקת לגיחוך ואריות "קצרות מדי". בקיצור, כישלון חרוץ. רק כעבור 186 שנה, ב-1924 זכתה האופרה לתחייה בגטינגן שבגרמניה, ואז, כמעין פיצוי על שנות ההיעדרות, הועלתה כ-90 פעמים בשנתיים. היום, אולי בזכות הסממנים שנתפסו בזמנם כפגמים, היא בין האופרות הפופולריות ביותר של הנדל. את האריה שבאה מיד אחרי האוברטורה ניתן לצרף ל"מוזרויות" שגרמו לקהל הלונדוני עקימת אף: סֶרְסֶה, המוּכָּר בשפות שאינן איטלקית כקְסֶרְסֶס (אולי אחשוורוש?) שר שיר אהבה לעץ. 

ק.פ.ע. באך - קונצ'רטו לחליל ולתזמורת בלה מינור, Wq.166 

מארבעת בני באך שהיו למלחינים, שניים נחשבים "יורשיו באמת": יוהאן כריסטיאן ("האנגלי") וקרל-פיליפ עמנואל ("הברלינאי" או ה"המבורגאי"). עמנואל יליד ויימר זכה לקבל חינוך מוזיקלי ממושך ויסודי מידי אביו. אחרי מעבר המשפחה ללייפציג למד משפטים, אך המוזיקה הייתה עדיין ציפור נפשו. ב-1740 זכה במשרת נגן הצ'מבלו בתזמורת החצר של פרידריך השני מלך פרוסיה, מעריץ מוזיקה מושבע וב-1753 פרסם את המאמר "מסה על הנגינה הנכונה במקלדת", שעליו התחנכו דורות של פסנתרנים. מדוע כונה לימים "הבאך ההמבורגאי"? כי ההכנעה הגמורה שדרש פרידריך המלך החלה להציק לו, וב-1767, אחרי כשלושה עשורים בחצר, התפטר לטובת משרת קפלמייסטר בהמבורג, משרה שהייתה עד אז בחזקת סנדקו של קרל עמנואל, גאורג פיליפ טֶלֶמָן.
 
את הקונצ'רטו הלחין עמנואל בחצר ברלין ב-1750, שנת פטירת אביו. שלוש גרסאות הקונצ'רטו מנוגנות עד היום (ולא לחלוטין ברור מה המקור ומה השכתוב): גרסה לצ'מבלו ולתזמורת, גרסה לצ'לו ולתזמורת וגרסה לחליל ולתזמורת. פרק א' נפתח בניגון חזרתי (ריטוֹרְנֶלוֹ) תזמורתי מואץ, עד כי החליל, בהיכנסו לנגן נדמה כאומר: "לאן אתם רצים כולכם? קצת מתינות בבקשה!" גם במתינות, דרישות האצבוע של החלילן מאתגרות למדי. פרק ב', אנדנטה, מְהַלֵך כמזמר וקדנצה נאה לו, ופרק ג' ערני ושמח, כאילו השתכנע החליל להיסחף במקצב המואץ. 
  


יוהן סבסיטיאן באך, תמונת יחסי ציבור

 

17 ביוני 2021 בשעה 12:00 ובשעה 20:00 במוזיאון תל אביב לאמנות, אולם רקנאטי. להזמנת כרטיסים



למועדי מופעים >

24/05/2021   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע