סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2021 יוני 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
27282930
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה פועם בלב 2021 בפסטיבל ישראל
 

 
 
שני הקונצרטים הייחודיים מביאים דרכי ביטוי במוזיקה האמנותית לאורך 73 שנות קיומה של ישראל


מיניאטורות מתחברות לדו קיום

בשני הקונצרטים הייחודיים של הסדרה פועם בלב במסגרת פסטיבל ישראל 2021, ניתן למצוא דרכי ביטוי במוזיקה האמנותית לאורך 73 שנות חייה של מדינת ישראל. כל תכנית בנויה מקו המקשר בין היצירות והחיבורים השונים בין כלי הנגינה.

בתכנית המיניאטורות מתחברות ישנה הכרות מחודשת עם מלחינים ישראלים שהגיעו לכאן בראשית קום המדינה והתעקשו להמשיך את עבודתם עם העולם שנחשף בפניהם בישראל. בתכנית דו קיום נמצא הקונפליקט החברתי הישראלי דרך סגנון המוזיקה, בחירת הכלים והטקסט בכל יצירה לצד הרצון לפצח פתרון כל שהוא בחברה המקומית.
 
הסדרה פועם בלב למוזיקה קאמרית ישראלית חושפת יותר ויותר יצירות מאת מלחינות ומלחינים שחיו ויצרו בארץ ואלו שעדיין יוצרים פה. ככל שמתרבים הקונצרטים, כך ניתן להבין את השיח הפורה שהיה קיים ועדיין חי ונושם בין היוצרים ובין המבצעים. 
 
בין השותפים לפועם בלב בפסטיבל ישראל: מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה, עורכת: אביגיל ארנהיים.  
 
הקונצרטים בפסטיבל ישראל:

מיניאטורות מתחברות  
 
ניצן אלון, אלט; שירה אליסף, קלרינט; יפעת וולטמן, צ'לו; יוסי ארנהיים, חליל; מתן דגן, כינור; יצחק נורי, צ'לו.

התכנית: יהודה זיסאפל – מיניאטורה לצ'לו (2021), מרדכי סתר - מכתמים לחליל וצ'לו (1979), בן ציון אורגד - החלום הטוב לאלט ולכינור (1995). מילים: שיר השירים, יהודה זיסאפל – מיניאטורה לכינור (2021), אבל ארליך – סודות לחליל (1963), ציפי פליישר - התאוששות לצ'לו (1980), יהודה זיסאפל – מיניאטורה לקלרינט (2021), אריך וולטר שטרנברג - חליל במרחקים לאלט ולחליל. (1959) מילים: לי טאי פו, אנדרה היידו - אטיודים לכינור ולקלרינט  (1989), יהודה זיסאפל - מיניאטורה לחליל (2021), משה קילון – דיאלוגים לחליל, קלרינט, כינור וצ'לו (1981)

11 ביוני, 12:00, מרכז למוזיקה עין כרם. מיניאטורות מתחברות    


ניצן אלון, צילום: יפעת יוגב


דו קיום        
  
רביעיית כרמל - רחל רינגלשטיין, טלי גולדברג – כינורות; שולי ווטרמן – ויולה; תמי ווטרמן – צ'לו
תייסיר אליאס, עוד. רודיה קוזלובסקי, קריין.  
 
התכנית: עודד זהבי (נ. 1961 ) - נתיבים לעוד ורביעיית מיתרים בביצוע בכורה; נכתב עבור תייסיר אליאס ורביעיית כרמל. ליאור נבוק (נ. 1971 ) – מעגלי תקווה לרביעיית מיתרים עם הטקסט יש מצב מאת דוד גרוסמן.
 

18 ביוני, 12:00, מרכז למוזיקה עין כרם. דו קיום          
 


רביעיית כרמל, צילום: שרון דרעי


על היצירות:

מיניאטורות מתחברות  

מלחינים רבים יוצרים יצירות קצרות לכלי סולו, לצמדים או לעיתים גם לאנסמבלים גדולים. אולי מתוך אילוץ של זמן, ואולי גם מהשראה של נגן או נגנית שהובילו בנוכחותם או ביכולתם את הרעיון ומכאן הבריאה של יצירה קצרה חדשה. בנוסף לעניין הקיים ברגע האינטימי הזה, חיפשתי גם את הקשר בין אז לעכשיו ביצירות הקצרות (המיניאטורות) בעת בניית התוכנית הזו. לבד מיצירותיו הקצרות של יהודה זיסאפל, כל היוצרים האחרים הלחינו את היצירות לפני זמן רב. כל היצירות הן ללא ספק משמעותיות מאוד בתוך מגוון היצירות של כל אחד מהמלחינים המשתתפים במקבץ הזה. בכל יצירה מורגשת ההלחנה שמכוונת לווירטואוזית שבנגינה, וגם הביטוי הלירי של המלחין דרך המבצעת. אם נבחן את שמות היצירות הקצרות נראה שכבר שם טמונה האינטימיות שבמהות היצירה. החלום הטוב, סודות, מכתמים, התאוששות, חליל במרחקים ודיאלוגים הן כותרות שמעידות על דיאלוג פנימי וחיפוש אחר אמת אישית אצל היוצר. מהו הסוד? מהו החלום? ממה ההתאוששות? עם מי הדיאלוגים? מה הם המכתמים? ומהו החלום הטוב? גם השימוש בכותרת מיניאטורה או אטיוד מעידה על חיפוש אחר יצירה מתומצתת ומדויקת אצל המלחין. (אביגיל ארנהיים) 

שירה-אליסף-חיים-קמחי-ענק11.jpg
שירה אליסף, צילום: חיים קמחי

דו קיום - לעוד ולרביעית מיתרים
        

"נתיבים" - עודד זהבי

היצירה לעוד ולרביעית מיתרים נכתבה בין החודשים פברואר ומאי 2021 עבור נגן העוד תייסיר אליאס ורביעית כרמל. ליצירה שבעה פרקים. חלק מהקטעים קצרים ודחוסים ואחרים ארוכים מעט יותר. בכל פרק נבנה עולם מוזיקלי שלם במספר מועט של אמצעים. במידה רבה היצירה היא תוצאה של השהות והעבודה המוזיקלית בסביבה הרב תרבותית של אוניברסיטת חיפה. נדמה לי שאני שייך לקבוצת מלחינים שמבקשת לעסוק בזיקה ולא בהכרח בשילוב בין סגנונות מוזיקליים. הנוכחות של העוד ביצירה ככלי מלודי שאופן הפקת הצליל שלו ותכונותיו המוסיקליות שונות מאלו של כלי הקשת המערביים הביא אותי ליצירת "מפות צליל" מורכבות. החל בצלילים הארוכים של הרביעיה הפותחים את היצירה בפרולוג, דרך הנסיון להעביר חומר נושאי בפריזמות המיצלוליות של העוד והרביעיה בפרק השני וגמור במה שמתרחש בחלקה השני של היצירה שבה "כתמי צבע" ושיחות פרגמנטליות מתרחשות בין העולמות הצליליים. הלחנת היצירה הזו לא הייתה לי קלה. המסקנות המוזיקליות שהסקתי במהלך הטיפול בחומרים האלו לא היו בהכרח מנחמות או משמחות אבל לצד רביעיות המיתרים שלי ו"אדון הסליחות" שנכתב לאנסמבל ויולות מהווה היצירה הזו מבט על "שפה מוזיקלית" ועל כלי הנגינה שמבטאים אותה. (עודד זהבי, מאי 2021)
 

עודד זהבי, צילום: רמזי ספורי

"מעגלי-תקווה" - ליאור נבוק 

בפרק אחד, נוגעת בנושא המלחמה האינסופית שבין ישראלים ופלסטינאים, מנקודת מבט המציגה את הטרגדיה של היחיד. כישראלי שנמצא לעיתים תכופות מחוץ לגבולות המדינה, אני מוצא שקשה לאנשים זרים לראות היכן נמצאת הטרגדיה האמיתית של הקונפליקט – זו של האדם היחיד. המוזיקה מתארת את הפחד, השנאה, הכעס, האהבה האבודה, הכאב, תחושת המחנק וחוסר האונים המלווה אנשים הנמצאים תחת התקפה מתמדת, מצד זה של המתרס או מעברו האחר. אני מאמין כי מה שמחזיק אנשים במצב זה היא התקווה לעתיד טוב יותר. אך בין תקווה אחת לרעותה, המציאות הנוראה מכה: עוד קורבנות, עוד משפחות הרוסות. המדיה לרוב לא טורחת להראות את הטרגדיות האישיות ומעדיפה, באופן אירוני את המספרים הגדולים. הוויולה, מייצגת את האינדיבידואל שחווה את המציאות הקשה: מקווה, מתאבלת, אוהבת ומקבלת את רוע הגזרה. הרביעייה בנויה מחטיבות המייצגות את הברוטליות החוזרת ונשנת, חוסר היציבות, המאבקים, הקינה, הקיפאון, התקווה, ניפוץ האשליה וההתרחקות –  זו המפנה מקום לקורבן הבא. למרות שנושא היצירה טעון ביותר,  החלטתי להגביל את הרמה האמוציונלית (למעט מספר מקומות) כדי שתתקבל תחושה קרה של ניכור, רגש מפולטר דרך זכוכית או מסך הטלוויזיה ומתוך מקום זה, לתת לויולה לדבר. היצירה הוזמנה על ידי קרן קוסביצקי עבור רביעיית בורומאו (ארה"ב) שנתנו את קונצרט הבכורה בסתיו 2006.


ליאור נבוק (מקור: אתר האמן www.liornavok.com)  

שנת 2021 - כשפנתה אליי גב' אביגיל ארנהיים עם שירו של דוד גרוסמן "יש מצב", חשתי כי השיר, והרביעייה, יצירות תאומות הן. שתיהן מתארות את אותו הלך רוח הנע בין יאוש כנוע לתקווה; האחת במילים והשנייה בצלילים. המשורר - מביע כמיהה לשינוי, למקום טוב יותר, וזאת מתוך כאב אישי עמוק. הוא, הוא אותה ויולה קורעת לב.  "יש מצב" בעברית מודרנית: ישנה אפשרות / אולי כן / יש סיכוי / יש תקווה. תקווה? הרי רבים יצביעו עליה כאוטופיה נאיבית. כתב כבר שפינוזה: "תקווה היא שמחה לא יציבה, הנולדת מתוך אידאה של דבר בעתיד או בעבר שאנו מטילים ספק מסויים באחריתו " (בתרגום ירמיהו יובל). ומה אם הספק מקבע עצמו בנו, ואין תקווה ואין מצב, כשם שתיאר כבר קהלת, לפני אלפי שנים: "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". הרי שאז נמצא את עצמנו מקובעים, נסחפים אחורה. חסרי אמונה.  עת כתיבת נספח זה, מוצאי יום ירושלים 2021, שוב, אותה מלחמה חסרת תוחלת משתוללת בחוץ. שוב ילדים משני הצדדים הולכים לישון עם חרדה בלב, שוב שנאה תהומית... ואף על פי כן - עלינו להמשיך, לנסות להפוך את הספק למציאות חיובית. מחר עלינו לקום בבוקר עם תקווה מחודשת. יש מצב! (ליאור נבוק) 
 

הקונצרטים של פועם בלב בפסטיבל ישראל יתקיימו ב-11, 18 ביוני 2021 ב-12:00 במרכז למוזיקה עין כרם. להזמנת כרטיסים


למועדי מופעים >

07/06/2021   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע