מתי באחרונה ראינו פרימדונה בלבוש מינימליסטי עולה לבמה תוך כדי לעיסת מסטיק ומוסרת אותו באי-רצון לידו המושטת של המנצח? או חובשת פאה כגון אלה המשמשות את משתתפי "זהו זה"? או גוררת לבמה שואב אבק מצונרר, מחווט ומרעיש? כל אלה אינן המצאות. אלו פתרונות בימוי המלווים את האופרה הקצרצרה "מסתרי המקברי", שיצר המלחין ההונגרי-יהודי ג'רג' ליגטי ב-1978 כמענה של התרסה למול גילויי האכזריות הדיקטטורית של אמצע המאה העשרים.

בכורה וחידושים

אין זמן טוב מהיום – ימי הפלישה לאוקראינה - להעלות שוב את הפארסה האוונגרדית-אבסורדית-וירטואוזית, תוך שימוש ב-44 סוגי כלי הקשה (לצד קסילופון, ויבראפון וגלוקנשפיל, גם צופר של אוניית קיטור ו"פטיש חמש-קילו") וסופרן, המגיעה בקולה לשיאי יכולותיה השירתיים, כשבפיה מילים (כביכול) חסרות פשר.
 
יצירת ליגטי אינה החידוש היחידי. הקונצרט ייפתח ביצירה חדשה מאת המלחין הישראלי הצעיר מורן מגן, "הערים הסמויות מעין", עפ"י ספרו של איטלו קאלווינו. מגן בחר מן הספר בשש מערי הדמיון, הפנטזיה והפילוסופיה, כדי ללוותן במוזיקה. הוא אומר: "העיר היא תופעה קסומה בעיני. כל חיי גרתי בעיר. לכן, לא ייפלא שהתאהבתי בספרו של קאלווינו". הנה שתי דוגמאות מתאם בין תיאורי ערים - שמתאר אותן כביכול הטייל מרקו פולו באוזני הקיסר הסיני קובלאי חאן - לקטעים המוזיקליים שיצר מגן: "זוֹבֵּיִידֶה היא עיר שנבנתה על ידי אנשים בני אומות שונות שחלמו על אישה הרצה לעת לילה בעיר לא ידועה, ארוכת שיער וערומה. כשנמוג החלום, יצאו לחפש את העיר. מעולם לא מצאוה, אולם מצאו זה את זה והחליטו לבנות עיר". הפרק המלווה את זוביידה הוא אדאג'יו איטי, לירי ומלודי.
 
וכן: "פֶדוֹרָה היא עיר שמלבד מופעה הגשמי, מופיעה גם בעשרות כדורי בדולח שבמוזיאון העירוני ובם מוצגות הפֶדוֹרוֹת "האלטרנטיביות", "האידיאליות" שהעיר האמיתית איננה מסוגלת להיות.התיאור המוזיקלי של פֶדוֹרָה הוא פרק איטי, שאווירתו חולמנית ומכושפת.
 
מלבד "מסתרי המקברי" מאת ג'וג' ליגטי ו"הערים הסמויות מעין" מאת מורן מגן, יכלול הקונצרט גם שתי אריות מפי אליסיה אמו - אריה מ"נישואי פיגארו" של מוצרט ואריה מ"דון פסקואלה" של דוניצטי – והתזמורת תנגן את סימפוניית הפנר (ק' 385) של מוצרט ואת הרונדו שלו לכינור ולתזמורת (ק' 373) עם הסולנית כרמלה ליימן, הוותיקה שבכנרות הקאמרטה הישראלית ירושלים. 
 

הקאמרטה הישראלית (צילום: גלית דוייטש)

כרמלה ליימן

מנגנת בשורות הקאמרטה זה 38 שנים, מיום הקמתה. ב-1990 נתמנתה למובילת משנה של סקציית הכינור הראשון. ליימן, ילידת וילנה, עלתה ארצה ב-1972 וכעבור שנתיים החלה ללמוד באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בתל אביב, אצל הגב' אילונה פֶהֶר והפרופסורים פליקס אַנְדְרֶיֶיבְסְקִי ויאיר קלֶס. את לימודי התואר הראשון והשני השלימה בהצטיינות ובליווי מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל. היא הייתה בין מקימי רביעיית גֶרְטְלֶר, הרביעייה הייצוגית של האקדמיה, ועמה הופיעה בארץ ומחוצה לה. כמו כן השתלמה אצל הרביעיות אמדאוס וג'וליארד. כרמלה ליימן הייתה חלק מהרכבים קאמריים, כגון אנסמבל שהקליט בעבור סרט של ה-BBC יצירות שנכתבו בגטו טרזין, חמישיית קלרינט - עם אלי חפץ - שהעלתה על תקליטור חמישיות ישראליות ואנסמבל "סולני הגליל" בהובלתו של מאסטרו בירון. ליימן מרבה לעסוק בהוראה, בניצוח על תזמורות נוער ובהדרכת הרכבים.


אליסיה אָמוֹ  כנרת וסופרן

החלה בלימודי כינור, כלי הקשה ובלט בבּוֹרגוֹס, עיר הולדתה. בדונוסטיה (סן-סבסטיאן) השלימה בהצטיינות תואר אומן בנגינת כינור ותואר שני, אך אז החליטה ללמוד שירה, באוניברסיט גראץ ואחר-כך בבאזל. ב-2013 השלימה - שוב בהצטיינות - תואר שני בשירה באקדמיה למוזיקה עתיקה  ,Schola Cantorum Basiliensisובמקביל השתלמה אצל אַנְדְרֵאַס שוֹל, אמה קרקבי, מרגריט הוניג, אלברטו זֶדָּה ורנה יָקוֹבּס. בעת ההיא זכתה בפרסים בתחרויות בין-לאומיות במנהטן, ברלין, נאפולי, ונציה, שטרסבורג, קלרמון-פראן, גרנדה, אברדין וטנריפה.
 
בין תפקידיה על בימת האופרה: סוזנה בנישואי פיגארו ודספינה בכך עושות כולן של מוצרט, סֶרְפִּינָה בהמשרתת האדונית של פרגולזי, בֶּלינדה בדידו ואניאס של פרסל, נוּנציה בשחרורו של רוג'רו מן האי של אלצ'ינה של קאצ'יני, דָלינדה באריודנטה של הנדל, אאורידיצ'ה באורפיאו של מונטוורדי, אוֹרֶזיה באורפאוס של טלמן, ציפור היער בזיגפריד של וגנר וטֶבַּלְדוֹ בדון קרלו של ורדי. כמו כן שרה במתאוס פסיון של באך, גלוריה של ויוואלדי, התחיה של הנדל, כרמינה בורנה של אורף ומסתרי המקאברי של ליגטי.
 
כסופרן הופיעה עם התזמורות הקאמריות של ציריך, באזל ולוגאנו, אנסמבלי הבארוק "קפה צימרמן" ו"פרלמנט המוזיקה" בשטרסבורג, תזמורת הבארוק של סביליה, תזמורת B'Rock בגנט, אנסמבל "פיגמליון" בבורדו, הסימפוניות של ריינאך, בילבאו, בורגוס, גרנדה ועוד. כסולנית כינור הופיעה עם הסימפונית של בורגוס ותזמורת הנוער הספרדית, תזמורת הנוער של האיחוד האירופי, הפילהרמונית של גראץ, הסימפונית של חבל הבאסקים והסימפונית של הרדיו והטלוויזיה של ספרד.
 
המנצח והחלילן אבנר בירון, חתן פרס שרת החינוך (2005) ופרס אריק אינשטיין מטעם משרד התרבות (2013)הוא מייסדה, מנהלה המוסיקלי ומנצחה הקבוע של תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים מיום היווסדה.בעבודה אינטנסיבית ומעוררת השראה הביא את התזמורת למעמד-על בעולם המוסיקה הישראלית, ולהכרה בינלאומית נרחבת.
 
בירון אשר ניצח על תזמורות רבות בארץ ובעולם וכן כיהן כמנהל מוזיקלי של פסטבלים רבים (אבו גוש, ימי מוסיקה וטבע ועוד) וייסד את אנסמבל סולני הגליל,  מחזיר לבימות הקונצרטים בארץ יצירות נדירות מהרפרטואר המוסיקלי לצד נכסי צאן ברזל של המוסיקה הקלאסית, ומעודד יצירה ישראלית מקורית ע"י הזמנת יצירות מהמלחינים ביצוען והקלטתן.
 
חלק גדול מפעילותו של בירון מוקדש לחינוך מוסיקלי. ב-1994 נתמנה לראש האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים וכן נבחר לכהן כחבר הועדה המתמדת של ארגון האקדמיות הגבוהות למוסיקה באירופה  (AEC). 
 

אבנר בירון (מקור: אתר הקאמרטה הישראלית, צילום: סימון ואן בוקסטל)

תכנית הערב:
מורן מגן
"הערים הסמויות מעין" עפ"י ספרו של איטאלו קאלווינו (בכורה עולמית)
וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756)
רונדו לכינור ולתזמורת בדו מז'ור, ק' 373
גֶ'רְגְ' לִיגֶטִי (2006-1923) "מסתרי המקאברי"
 
הפסקה
 
וולפגנג אמדאוס מוצרט "הו, בוא, אל תתמהמה",
אריה של סוזנה מתוך "נישואי פיגארו", ק' 492
גָאֵטאנו דוניצטי (1848-1797) "מבט זה פילח את ליבו של האביר",
אריה של נוֹרינה מתוך "דון פסקואלה"
וולפגנג אמדאוס מוצרט סימפוניה מס' 35 ("הפנר") ברה מז'ור ק' 385
 
תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים  נוסדה בשנת 1983. תוך זמן קצר היא תפסה מקום חשוב במפת המוזיקה בארץ, הפכה לתזמורת הקאמרית המובילה בישראל, ונחשבת כיום לאחת מהתזמורות הקאמריות הטובות בעולם.
 
התזמורת מקיימת סיורי קונצרטים באירופה, בארה"ב ובמזרח הרחוק, מוזמנת להופיע באולמות המרכזיים ולייצג את מדינת ישראל ובירתה בפסטיבלים חשובים. תקליטורים רבים בנגינת הקאמרטה זכו בפרסים וביקורות נלהבות בארה"ב ובאירופה. לאחרונה שבה התזמורת מסיור מיוחד בפולין, במהלכו הופיעה בפני פליטים מאוקראינה.
 
לתזמורת קהל של אלפי מנויים נאמנים. התזמורת מקיימת סדרות קונצרטים בירושלים, תל אביב, זכרון יעקב ורחובות וכמו כן מופיעה ברחבי הארץ. 


הקאמרטה הישראלית, צילום: יוסי צבקר



6 קונצרטים בתל אביב, ירושלים, זכרון יעקב ורחובות
אבנר בירון מנצח
אליסיה אָמוֹ סופרן (ספרד-שווייץ)
כרמלה ליימן כינור 

לצד הקונצרטים הקלאסיים ועונת המנויים, מקיימת התזמורת סדרה מיוחדת בשם "השתקפויות" במסגרתה היא משתפת פעולה על במה אחת עם מיטב האמנים (בהם שלומי שבן, אביב גדג', אביתר בנאי ועוד). 




 
מחירי כרטיסים: 155-185 ₪ (בהתאם לאולם ולמיקום)
24.6, שישי, שעה 13:00, מוזיאון תל אביב לאמנות
25.6, שבת, שעה 21:00, מוזיאון תל אביב לאמנות
26.6 ראשון, שעה 20:00, מוזיאון תל אביב לאמנות
28.6, שלישי, שעה 20:00, אולם הנרי קראון, ירושלים
29.6, רביעי, שעה 20:00, אלמא מרכז לאמנויות, זכרון יעקב
30.6, חמישי, 20:00, אודיטוריום מיכל סלע, רחובות
 
כרטיסים בעמוד האירוע באתר

אתר התזמורת