|
|
|
 |
מופעים |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים מבצעים: שלי אללוף
מוזיקה ועיבודים: טוקה - מלחין מעבד ומפיק מוסיקלי, מנגן מוסיקה אלקטרונית בשילוב כלים אקוסטיים
נגנים: רפאל בן-זכרי- מוסיקאי, כלי הקשה, שירה, קולות
תאום אמנותי: תמר אור
תחקיר ועריכה: אוריאן כהן
ניהול הפקה: ילי פרי |
משך הופעה: כ50 דקות
|
|
|
|
מהמקום שממנו אני באה, כשאישה נכנסת אל המעגל לרקוד, היא מספרת.
בתנועות קטנות, מושאלות מהחיים עצמם, מעבירה חוויה, משתפת ברגע, חולקת.
הנשים מקיפות אותה, מגיבות ומהנהנות. הסיפור מוכר לכולן וכל אישה, בזמנה,
נכנסת למעגל ורוקדת אותו, קצת אחרת.
היומיום רקום מרצפים של תנועות החוזרות על עצמן.
אני מחפשת את הרווח שביניהן.
שאוכל לנשום קצת. להיזכר.
לאלתר. להתחבר למקום שמאפשר לי לעוף. כשהגוף פותח לי חלון למציאות אחרת.
ולפעמים אני פשוט עובדת. שוב ושוב חוזרת על אותם משפטים כתובים מראש.
מוליכה את הגוף במסלול מוכר.
וגם שם, בכתוב, מחפשת את הדרך שבה אעשה את אותן תנועות מתוך מקצב פנימי, שבטי,
שבו הגוף נסחף, המוח מתערפל ואין אני.
מפרקת את השפה התנועתית של ריקוד הבטן, מותחת את מנעדי התנועה המסורתית אל המופשט, ומתוך הגולמי, ללא כסות ומלבוש, נעה בכנות.
מנוטרלת מהתחנחנות, לא מייפה דבר. נותנת לגוף לדבר באותה שפה עתיקה,
ולספר את מה שעכשיו.
וכמו אישה, קופצת מנושא לנושא, חוזרת על עצמה, לעיתים מציפה, לעיתים מסתירה.
הסיפור פשוט ומוכר. מורכב משברירי רגעים ומלא בתנועה.
ביצירה שנעה בין הכתוב למאולתר, הריקוד והמוסיקה קשובים לרגע, נוצרים בהווה,
פועמים ביחד.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|