|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: ארלנד יוזפסון , מיכאל פרסבראנדט |
הופעה ראשונה: 2004
ארץ מקור: דנמרק , שוודיה
משך הופעה: 95 דקות
|
|
|
|
"עבור אנשים רבים ה-9 לספטמבר 2003 לא אומר כלום. באותו יום, תומס אקמן, ארכיטקט בן 40, איש משפחה מכובד, תקע לעצמו כדור בראש בשעה 08:30 בדיוק".
כך, בקולו של ארלנד יוזפסון, נפתח סרט המוקדש ליומו האחרון של אותו תומס. הראשון שעולה למכוניתו הוא בנו הנאלץ להתמודד עם מילים שנער רגיש בגיל ההתבגרות היה מעדיף שלא לשמוע. הבאה בתור היא מאהבתו וגם ממנה הוא מצליח לסחוט יחס של איבה. עכשיו עולה לאוטו חברו הטוב ביותר, זה שמזיין את אשתו-בנפרד, ואחריו מגיע גם תורה של האשה. בדרך לאסוף את אחותו תומס נתקע בפקק וקשיש זר המצטרף אליו מחלץ אותנו לשנייה קלה מכובד המשקל של סיפור אודות פרידותיו של אדם שאלה שעותיו האחרונות. המפגש עם האחות חושף סוד אפל מימי ילדותם. עוד בתור לפרידה הוא מסדר את מאמן הכדורגל של בנו, את אמו הסנילית, וזונה שבאמצעותה הוא מתכוון לומר שלום לעולם...
הרבה אומץ צריך בשביל לעשות כך סרט כזה על הצורך להיות נאהב. בלי להוציא את המצלמה מתוך המכונית שאליה מזדמנות הדמויות בזו אחר זו (בסף הכל היא מקבלת לא יותר משני מיקומים) עם יכולות משחק אדירות של מיכאל פרסבראנדט בתפקיד הראשי וצוות לא פחות מרשים בתפקידי המשנה (חלקם פנים מוכרות), עם דיאלוגים מדוייקים וניואנסים דקים שעל פיהם נקבע מצב רוחו של הצופה.
חמוש בכל האמצעים האפקטיביים הללו מצליח סימון סטהו לשרטט קשת רחבה של רגשות ולצרוב במוחנו סיפור דינמי שקשה להינתק ממנו הרבה זמן אחרי תום הצפייה.
פסטיבלים: סן סבאסטיאן, שיקגו, הוואנה, בואנוס איירס.
שוודית, כתוביות באנגלית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|