|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
| L'ENFANT )THE CHILD( |
הילד |
|
|
|
|
|
| |
| בימוי: ז'אן פייר דארדן, לוק דארדן |
| משתתפים: ג'רמי רניה , דבורה פרנסז , ג'רמי סגר |
הופעה ראשונה: 2005
ארץ מקור: בלגיה
משך הופעה: 95 דקות
|
|
|
|
ברונו הוא פושע קטן החי מן היד אל הכיס, בלי עודף של עכבות מוסריות או תחושות אשם גדולות במיוחד. כאשר חברתו סוניה חוזרת מבית החולים עם תינוקם, ג''ימי, היא מגלה כי הוא השכיר את דירתם המשותפת. מהלך זה הוא רק ההקדמה לתחושת האימה וחוסר האחריות שהאבהות כופה על ברונו. שיאן של אלו הוא בצעד הבלתי נתפס לכאורה של מכירת התינוק למתווך בשוק השחור המבטיח למצוא לילד בית הולם. כאשר סוניה מתאשפזת, ברונו מחליט להשיב את הילד למשפחתו והמסע שלו בוחן את עומק תאוות הבצע של המין האנושי. כמו בסרטיהם הקודמים של האחים דארדן, גם כאן למיקום המצלמה בגובה עיני הגיבורים יש תפקיד מרכזי בהחרפת הטון הריאליסטי וביצירת ההזדהות עם הגיבורים. זהו האמצעי הקולנועי שמעניק לעלילה הזו, הקשה מנשוא לעיתים, את הטון ההומאני שלה. וכמו ב"ההבטחה", ב"רוזטה", וב"הבן" גם כאן למציאות החברתית יש השפעה עצומה על הבחירות שמקבלים הגיבורים, ובאמצעותה הופך הסרט שלפנינו לדיון על המוסר בחברות האירופאיות של תחילת המאה ה-21. על עבודת השחקנים של השניים נדמה שכבר אין צורך להוסיף, גם לא על יכולתם להפוך אירועים פעוטים לדרמות קורעות לב. העוצמה הרגשית והסערה הערכית המלווים את הסרט לא נעלמו גם מצוות השופטים של פסטיבל קאן האחרון שבחרו להעניק לו את פרס "דקל הזהב".
צרפתית, תרגום לעברית
ביקורות
האחים דארדן הם ללא ספק סוג של "גיבורי מעמד הפועלים", יוצרים שנותנים פתחון פה לאנשים שבשולי החיים, אבל לא סובלים כנועים שמרימים ידיים. הדמויות המאכלסות את סרטיהם אולי נטולות מודעות חברתית, אבל ללא ספק עושות הכל כדי להמשיך לתפקד בנישה הבועתית הקטנה שלהם, ובגלל חריגותם יש להם לפעמים פרשנות יוצאת דופן לדילמות המוסר שנקרות על דרכן. שורה תחתונה: אל תחמיצו את "הילד".
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|