|
|
|
תיעודי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בימוי: אולאף דה פלר יוהנסון |
הופעה ראשונה: 2006 ארץ מקור: איסלנד
משך הופעה: 72 דקות
|
|
|
|
רוברט אדיסון היה ילד ביישן מנוטינגהם שבהשראת יורי גגרין החל להתעניין בחלל. בגיל 14 עיין במאמר על בודהיזם ונדלק. עד גיל 18 הספיק לשהות במנזרים בבריטניה ואז יצא להשתלם בתאילנד שבה נקבע שמו החדש: דהמאנדו. גם הוא עצמו לא חלם שב־16 השנים הבאות יהיה נזיר בודהיסטי. לקראת סוף המילניום הגיע לאיסלנד ובאיזשהו שלב יצא לקזחסטן כדי להתקרב למה שפעם היתה בירת תוכנית החלל הסובייטית. הוא לא הצליח להגיע לבסיס הסודי אבל יצא לו להכיר בחורה רוסיה. גיבורנו נשאהּ לאשה והותיר את הנזירוּת מאחורי גבו. "עד אז לא התפתחתי מבחינה רגשית והיה לי צורך עז לעבור את שלב ההתבגרות הזה". חמישה חודשים ארכה ההרפתקה עד שפערי שפה ומנטליות פרצו בקיעים בזוגיות. אחרי תקופה קצרה עם בנות זוג מזדמנות החליט רוברט לחזור לאורח החיים הכל כך מוכר – קיום יומיומי פסיבי שלא דורש הרבה מחשבה, כך גם הוא מודה.
קשה להבין מה מניעיו של אדם הפונה לדרך חיים כל כך שונה במהותה מזו של הגבר המערבי המצוי – אולי גם לא צריך להבין – אבל "היה נורמלי" לא מחטט יותר מדי ונותן לבחור הכובש בביישנותו את מלוא הכבוד. גם העשייה הקולנועית ייחודית ומרשימה – שילוב של איכויות צילום משובחות החורגות הרבה מעל לממוצע בקולנוע התיעודי, עם איורים ויזואליים מעודנים, שיחות עם רוברט (לא רק מההווה; גם כאלה שנערכו לפני עשור וגם כאלה שהתקיימו בתקופת ההתפקרות), פסקול מוקפד ומוסיקה המניחה בסרט רובד נוסף
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|