|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפקה: ענת אסולין ציורים ועיצוב: איתי נאמן עריכה: טלי הלטר-שנקר בימוי ותסריט: שבי גביזון תנועה: דנה מודן |
|
|
|
|
מיה, סופרת ילדים מצליחה ותמרה, בעלת חברת הפקות נוצצת, הן שתי אחיות, שנפגשות מחדש אחרי שנים של נתק, כדי לטפל באביהן החולה. מיה, המתגוררת זה שנים בניו יורק, עוברת לגור בבית אחותה ומוצאת את עצמה מתאהבת בבעלה הפסיכיאטר, דודי. מיה ודודי עושים ככל שביכולתם כדי להתרחק זה מזו ולהדחיק את האהבה הבלתי אפשרית. מיה עוברת לגור עם חבר נעוריה גילי, ודודי מנסה להציל את חיי הנישואים שלו עם תמרה, שמנהלת מצדה רומן אסור עם ברי, מתעלל מקצועי. החיים ממשיכים לכאורה כסדרם, אך מיה לא מצליחה לשכוח את אהובה ודודי הולך בעקבות מטופליו ומתחיל לאבד את שפיות דעתו. כשמיה מבינה שהיא נשארת בארץ יותר משציפתה, היא נפגשת עם עורך מכובד של הוצאת ספרים גדולה, המעוניין להוציא לאור את סיפרה החדש. בפגישה היא נחשפת להטרדה מינית גסה מהעורך וכשהדבר נודע לדודי, שמצבו הולך ומדרדר, הוא מחליט לקחת את החוק לידיים ומכה את העורך כמעט למוות. כדי להינצל מציפורני החוק, מתאשפז דודי בבית החולים הפסיכיאטרי בו הוא עובד. שתי האחיות מגיעות לבקרו ואז יוצא לאור הסוד הנורא. תמרה מסלקת את אחותה בבושת פנים מבית החולים ומחייה, אלא שאז פוקד את השתיים אסון נוסף, המחייב אותן להיפגש מחדש ולהתמודד עם המציאות ללא העמדות פנים.
ביקורות הטאץ` של דנה מודן בתסריט ובסיפור משתלט כאן יותר מדי על כשרונו של הבמאי שבי גביזון, והתוצאה – סיפור שיכול להחזיק דרמת טלוויזיה סבירה. לא הרבה יותר מזה.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (3 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 3. למספר 1: זה לא הגיוני מה שאתה אומר
| | | | אין הגיון בזה- סרט שליאור אשכנזי משחק בו- "שחקנים שחוקים"? יש כאן סתירה. תבדוק מחדש, כי עד כמה שידוע לי אין דבר כזה שחקן יותר טוב מליאור אשכנזי, זה ה BEST OF THE BEST ברור? אה ודרך אגב, גם עד כמה שידוע לי- אסור ללכלך עליו גם. אז זהירות בדברים שבוחרים להגיד. מישהי שאכפת לה.
הוסף תגובה | | | | |
אלמונית , מרכז (19/01/2008) |
| 2. שחקנים שחוקים ולא מעניינים - חבל כי התסריט לא רע. (ללא תוכן)
| 1. סרט חזק, מעניין ,סוחף ועם הרבה מסרים. שרה אדלר מדהימה (ללא תוכן)
|
|
|
|