זהו סיפור על שני מהגרים יהודים שבורחים מגרמניה, שלא רוצה בהם יותר, מגיעים לניו-יורק ב-1939, , ומשנים את פני התרבות הפופולארית באמריקה. אלה היו פרנסיס וולף ואלפרד ליון, בעיקר ליון, שהתאהבו במוזיקת הג'אז השחורה והחלו להקליט אותה. חברת תקליטים "בלונוט" שהקימו, הפכה למילה נרדפת לאיכות ופריצת הדרך של הג'אז האפרו-אמריקאי., הם הקליטו את ת'לוניוס מונק לפני כולם, את ארט בלייקי והג'אז מסנג'רז, הרבי הנקוק, ג'ון קולטריין, צ'רלי מינגוס ומי לא. הם שינו את המוזיקה בכך שנתנו מקום לקול האותנטי, לדבר עצמו ששמעו במועדונים, לחבורת אמנים יוצאת דופן, שבאה ממסורת מוזיקלית ארוכה אבל חידשה ושינתה אותה.

למרות שמדובר בסרט "מטעם", ולמרות שחייה של חברת בלונוט השתנו כשנמכרה וליון עזב אותה, זהו סיפור מרגש על אמנות: איך יחידים משוגעים לדבר עשויים לאפשר לה להתפתח, וגם על החשיבות העצומה של התיעוד, למען היוצרים שבדרך ולמען הדורות הבאים.