|
|
|
 |
בית הקונפדרציה |
 |
|
|
|
| |
|
כעוף החול - סדרה בבית הקונפדרציה |
|
|
|
|
|
|
הסדרה מוקדשת ליוצרים ויוצרות שחיו בתקופת השואה: דן פגיס, פרימו לוי, אלי ויזל, אידה פינק ואחרים
21 ביולי - "כתוב בעיפרון בקרון החתום", מוקדש למשורר דן פגיס
35 שנה חלפו מאז מותו של המשורר דן פגיס (1930–1986), אך כוחה העצור של שירתו אינו חדל להשפיע על כותבים עד עצם היום הזה. פגיס חווה את מוראות השואה והגירוש למחנות העבודה כילד, ונופי מסעות המוות היו לנופי שירתו. שירו הקצר, "כתוב בעיפרון בקרון החתום", שהתפרסם ב-1970, נלמד בבתי-הספר עד היום ונחשב לאחת היצירות הנוקבות והחשובות בספרות העברית. הוא כתב שמונה ספרי שירה, ספר ילדים שהפך לקלסיקה, "הביצה שהתחפשה", ושלושה ספרי עיון. במפגש המוקדש ליצירתו, בהנחייתו ובעריכתו של העורך והמבקר בני ציפר, ישתתפו חוקר הספרות פרופ' אריאל הירשפלד; המשוררת אגי משעול, שהיתה תלמידתו של פגיס; המשורר שלומי חתוכה, הנחשב לאחד ממשיכי דרכו; וד"ר לילך ניישטט-בורנשטיין, שעסקה ביומניו הגנוזים של פגיס, שהתפרסמו אחרי מותו.
מוזיקה: אתי בן-זקן
28 ביולי -"האשה המפליגה למרחקים" – אידה פינק
הסופרת אידה פינק (1921–2011) היתה ידועה למעטים בלבד, אולם סיפוריה, שהציעו מבט אינטימי וחודר לעולמם של בני-אדם יחידים במהלך השואה, הפכו לנכסי צאן ברזל של הספרות העברית ובכלל. ב-1942 ברחה מהגטו היהודי שבעיירת מולדתה שבפולין, ועד סוף המלחמה עברה ממקום מקלט אחד למשנהו. ב-1957 עלתה לישראל יחד עם משפחתה. בשנותיה הראשונות בארץ עבדה פינק במכון יד-ושם בגביית עדויות מניצולי שואה. משנת 1971 החלו להתפרסם ספריה שתורגמו לעברית, הן לילדים והן למבוגרים. פינק זכתה בפרסים רבים, ובהם פרס ישראל. במפגש, בעריכתה ובהנחייתה של שירי לב-ארי, ישתתפוד"ר דוד ויינפלד, שתרגם את סיפוריה של פינק לעברית; פרופ' רחל אליאור; פרופ' דרור בורשטיין; ופרופ' אורי ש' כהן, יוצר הסרט התיעודי "אידה פינק: רישומים לקורות חיים", שקטע ממנו יוקרן במהלך הערב. כמו כן יוקרנו קטעים מהסרט התיעודי "הגן המפליג למרחקים", שיצרו רות וולק ויעל פרלוב. קטעי קריאה: דורון תבורי, מוזיקה: עינב ג'קסון-כהן
4 באוגוסט - "התבוננו וראו הזהו אדם" – פרימו לוי
פנים רבות היו לפרימו לוי (1919–1987), אחד הסופרים הגדולים והמוערכים של המאה ה-20. לוי היה סופר וכימאי יהודי איטלקי, שורד שואה, וחיבר את הספרים "הזהו אדם?", "הטבלה המחזורית" ורבים אחרים. לוי, שמת לאחר נפילה מסתורית מדירתו שבקומה הרביעית, חיפש בעזרת הכימיה סדר והיגיון במציאות. "כשהשכל נכנע", אמר פעם בראיון, "הנאציזם והפאשיזם יכולים להיכנס". לוי נשלח לאושוויץ ב-1944, ואת חוויותיו משם תיאר בכמה מספריו. הוא סירב לראות בהישרדותו ניצחון. "באושוויץ שרדו הגרועים ביותר, כלומר המסתגלים ביותר", טען. "הטובים מתו כולם".במפגש שיוקדש לפרימו לוי וליצירתו – בעריכתה ובהנחייתה של שירי לב-ארי, ישתתפוד"ר מנואלה קונסוני, ראש החוג ללימודים רומניים באוניברסיטה העברית, החוקרת את תרבות איטליה בראי השואה; העיתונאי והמתרגם מירון רפופורט; פרופ' אורי ש' כהן, סופר וחוקר ספרות עברית ואיטלקית; והמתרגם והסופר יונתן פיין. קטעי קריאה: קובי זיסלין, מוזיקה: יהלי סובול
25 באוגוסט - "מלים של חול, מלים של קינמון" – ברונו שולץ
ברונו שולץ (1892–1942), סופר וצייר, גילם גם בגורלו האישי וגם בסופו הטרגי את רוח האבסורד שהטילה את צלה הכבד על המחצית הראשונה של המאה ה-20, רוח שנוסחה לראשונה בסיפורי האבסורד הטרגיים של פרנץ קפקא. שולץ היה במידה רבה "קפקא הפולני", ואף כונה כך תכופות. הוא היה גדול הסופרים של הספרות הפולנית המודרנית, אם כי, כמו קפקא, כתב מעט ובחר בז'אנר המינורי של הסיפור הקצר. אחרי מותו התגלה ציור עלום שהותיר על קירות בית באוקראינה, וזה הובא לישראל בנסיבות מורכבות. סיפור מותו רב-הגרסאות בשואה מזעזע במיוחד – הוא נורה למוות לשם השעשוע במסגרת חיסול חשבונות בין שני קצינים נאצים. במפגש, בעריכתו ובהנחייתו של בני ציפר, ישתתפוהסופרים יוסי סוכרי ויפתח אשכנזי; פרופ' גלילי שחר והצייר וחוקר האמנות יונתן הירשפלד. קטעי קריאה: אלי בורנשטיין, מוזיקה: רונן שפירא
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|