|
|
|
 |
מתח/פעולה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| בימוי: ג`ון אנדראס אנדרסן |
| שחקנים: קריסטופר יונר, אן דאהל תורפ, קת`רין ת`ורבורג יוהנס אידית הגנרוד-סנדה, ג`ונאס הוף אופטברו |
הופעה ראשונה: 2018
ארץ מקור: נורווגיה
משך הופעה: שעה ו-46 דקות
|
|
|
|
החוקר כריסטיאן עסוק כבר שנים בחיזוי רעידות אדמה וסופות צונאמי, וכל הסימנים מראים שרעידת אדמה בעוצמה שלא נראתה עומדת להתרחש. כריסטיאן מנסה להזהיר את הרשויות שאירוע סיסמי אדיר עומד להכות את עיר הבירה אוסלו, רק כדי לגלות שאזהרותיו אינן נענות.
הפחד של כריסטיאן מתעצם כשהוא מגלה שעמית לשעבר נהרג בזמן שחקר מנהרה בכביש המהיר.
אבל ככל שאירועים שמבשרים את העתיד לבוא ממשיכים להתרחש, והשלטונות לא מקשיבים לאזהרותיו, כריסטיאן מחליט לקחת את העניינים לידיים. בניסיון נואש להציל את בני משפחתו, הוא מתקשר ומדווח למשטרה על איומי פצצה והפעלת אזעקת אש כדי לרוקן את הבניין שבו הם נמצאים.
לבסוף הנורא מכל אכן מתרחש, ורעידת אדמה בעוצמה אדירה שטרם נראתה של 9 בסולם ריכטר, מרעידה את העיר, בזמן שכריסטיאן ומשפחתו לכודים בבניין רב קומות בעל קירות זכוכית.
עכשיו זו מלחמת הישרדות של עיר שלמה שמנסה להימלט מהנורא מכל.
ביקורות
זה שבוע שני ברציפות שמפיצים מעלים על מסכינו סרט ששנת הייצור שלו היא 2018, ושוב נשאלת השאלה: למה? זהו מעין המשכון ל"הגל", שביים רואר אות'ג ב-2015 עם אותם גיבורים (ואותם שחקנים, כמובן), שעסק בצונאמי בנורבגיה שנוצר עקב מפולת סלעים ששקעו לתוך פיורד. שני הסרטים הללו סימנו באמצע-סוף העשור הקודם תופעה בקולנוע הנורבגי של חיקוי ז'אנר סרטי האסונות ההוליוודי – זה שהחל לפרוח בשנות ה-70. האם "האדמה רועדת" נראה אנכרוניסטי? במידה מסוימת כן. למען האמת, הסרט נראה כמו מוצר גנרי שמתחקה פחות או יותר אחר "הגל", ומשתייך כמובן לז'אנר סרטי האסונות שמקורו בארה"ב. יחד עם זאת, עבור מי שלא מכיר את הרקע שצוין פה, "האדמה רועדת" ייראה וייתפש כמותחן עוצר נשימה בעל אפיונים סקנדינביים, פחות "הוליוודיים" במהותם, וגם לא מלודרמטי מוגזם כמו בז'אנר האמריקני המקורי. ובמובן הזה הוא לפחות קצת יותר אמין ואותנטי מכל סרט אסונות מייד אין יו.אס.איי. יתרה מזאת, הסרט מנסה גם להדגיש ולהמחיש את יכולותיה של תעשיית הקולנוע הנורבגית ומאמציה להדביק את הפערים בפירוטכניקה ובמרכיבי העשייה הטכניים מול הוליווד. ומאחר שמדובר בסרט מלפני חמש שנים, סביר להניח שהיום הם עושים זאת עוד יותר טוב. בשורה התחתונה, למי שהסרט לא יעלה אסוציאטיבית בתודעה את שוברי הקופות האמריקנים "המגדל הלוהט" (1974), "הרפתקה בפוסידון" (1972) ודומיהם - ושלא מאס בז'אנר ההוליוודי המצליח ההוא - עשוי להנות מ"האדמה רועדת". נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|